שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה לו צד תביעה עם שמעון ואירע ביניהם קטטות ריבות ונתפשרו ביניהם שיקבלו עליהם מה שיגזרו לוי ויאודה ונטלו מהן קנין על זה וגזרו הדיינים מה שגזרו באופן שחייבו לשמעון לתת סך קצוב לראובן לזמן קצוב והלך ראובן ועשה שטר על שמעון והחתים עליו עדים שראו הקנין הנז' יורינו מורינו אם יתפסל השטר בעבור שלא קנו קנין אח' משמעון בשעת חתימה השער או לא:
תשובה נר' בעיני דשטר כשר הוא והטעם שמאחר שחייב שמעון לקיים גזירת הדיינים מכח הקנין ואינו יכול לחזור בואם כן הרי הוא מחוייב לפרוע לזמן הנז' וכל קנין לכתיבה עומד ואע"פ שהיו הדיינים שנים לבד אין בכך כלום וכ"כ הרשב"א בפי' על ב' שקבלו פשרנים בקנין וקנס ורצה הא' מהם לחזור בו ולפרוע הקנס וכתב שאין בדבריו כלום שהרי הוא חייב לקיים הפשרה מכח הקנין וכבר נשאל הרשב"א על לשון הרמב"ם ז"ל שכתב יפה כח הפשרה מכח הדין ששני הדיוטות שדנו אין דיניהם דין ומשיב כבר ידעת שעיקר הדין אינו צריך קנין אלא ג' יכולין לכוף את הנתבע לדון בפניהם כל שאין שם ב"ד יפה מהם עד ואין קניין בדין אלא במקבלים עליהם מי שאינו ראוי לדון כקרובים א"נ שנים אבל שנים בקנין אין יכולים לחזור וא"כ אחר שמחוייב שמעון לזמן הנז' לפרוע הסך הנז' לקנין שנטלו לקיים גזירת הדיינים מה צריך קנין אחר וכן אין לומר שלמה יכתבו העדים שטר שעד עתה היה מלוה ע"פ והיה נאמן לומר פרעתיו ועכשיו אינו נאמן דהא ודאי אינו כן דהלכה רווחת בישראל שחזקה אין אדם פורע בתוך זמנו וא"כ בלא שטר נמי אם היה טוען בתוך הזמן שקצבו לו ב"ד פרעתי אינו נאמן כיון שקצבו לו ב"ד זמן פשיטא שלא היה פורע בתוך זמנו ומה תאמר הרי מפסיד ללקוחות הא נמי ליתא דקי"ל הטוען אחר מעשה ב"ד אינו כלום וכתב הרמב"ם בה' טוען ונטען פ"ב כבר ביארנו שההודיה בב"ד או עדות בב"ד כמלוה הכתו' בשטר ולפיכך כותבין ונותנין לבעל דינו ואע"ג שקודם זה כתב הי' כתוב בשטר הודה פלו' בפנינו בב"ד אם אין כתוב בו שהיו ג' או דברים ששומעים מכללן שהיו ג' חוששין שמא ב' היו וטעו ודמו שההודי' בב' הודי' בב"ד ולפיכך אין דנין בו דין שטר ע"כ א"כ יאמר האומר דבנ"ד שלא היו הדיינים אלא ב' לא היו ב"ד הא נמי ליתא דטעמא דב' לא הוי ב"ד היינו בלא קנין אבל כל ששני הבעלי דינין קבלו עליהם הב' דיינים ונטלו קנין הוי דין כמו ג' וכמו שהוכחנו לעיל וא"כ זכינו לדין ששטר זה הוא כשר ודוקא משום שראו שנטלו קנין מהם וגם קצבו להם ב"ד זמן כנז' אבל אם היה חסר אחד מאלו התנאים לא הוי יכולין העדים לכתוב לו שטר אפי' שראו קנין שנטלו לקיים גזרת הדיינין והטעם שהרי כתב המ"מ על לשון שכתב הרמב"ם בפ' הנז' כבר ביארנו שההודאה בב"ד כו' פ"ק מציעא אמר לו צא תן לו וחזר ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי אינו נאמן פי' לפי שאינו ממהר לפרוע עד שיפסקו ויאמרו לו תן לו ור' זביד אמר בין חייב אתה ליתן לו בין צא תן לו אמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין וכתב בעל הלכות דאע"ג דקי"ל הודאה בב"ד כמלוה הכתובה בשטר דמיי' ה"מ היכא דלא ציית דינא א"כ ציית ואתברר דלא פרע אבל היכא דציית דינא ונפק ליה מבי דינא אדעתא דקבלי' עלויה לדינא ואמר פרעתי נאמן ואם בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו דחיישי' דלמא פרע ליה ע"כ וקרובים דברים אלו לדברי רבינו ע"כ א"כ כל שיש לחוש דלמ' פרע חיישי' ולא כתבינן להם שטר ואע"ג שיש קצת חולקים על הרי"ף והרמב"ם ז"ל מ"מ פשיטא שאין לעשות מעשה הפך סברתם כל שכן שאין המחלוקת לנדון שלפנינו מכל מקום לענין שאלתינו נראה בעיני שהשטר כשר וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |