שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רלח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שמעון לוי אחים היו והרי להם ישיבה או בעולם עד צאת כרוז מלפני מלך מה"מ לקחת את שמעון להוליכו לבית עולמו אך השאיר אחריו ברכה זרע ש"ק בנים ובנות יצ"ו ולקצת הימים יצא עוד דבר מלכות מלפני המלך ה' צבאות לקחת ג"כ את לוי ויתהלך את האלי"ם ערירי כי לא נשאר ממנו לא בן ולא בת כי כלעמת שבא כן הלך וברוך השליט בעולמו לעשו' כרצונו ותשאר האשה אשת לוי זקוקה לראובן וישארו ג"כ נכסיס מעות וסחורה וקרקעות ומהם הלואו' ועתה רצה ראובן היב' ליבם אשת אחיו כאשר צוה על פי תורת ה' ולרשת את כל נכסיו דאמרינן בפרק יש בכור המיבם את אשת אחיו יורש את כל נכסי אחיו ויורשי שמעון טוענים ואומרים שאין לו אלא המוחזק אשר הם בעין ולא הראוים לבא והלואות ושטרות מהראוים כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' ב' מהלכות נחלות ונזכר בגמ' פ' יש נוחלין וראובן טוען דההיא דכ' הרמב"ם פ"ג דאין היבם נוטל בראוי כבמוחזק ולא בשבח שהשביחו הנכסי' משעת מיתה עד שעת ייבום דבכור קרייא רחמנא היינו דוקא בנכסי יעקב שמת והיו לו בנים ראובן שמעון לוי ומת ראובן בלא בנים ונפלה אשתו לפני שמעון קודם חלוקת הנכסי' דאז ודאי שמעון אינו נוטל בראוי כבמוחזק ולא בשבח שהשביחו כי עדיין שם כל האחים על כל הנכסים ההם וכמו שכתב הרב המגיד בפי' על דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות נחלות כו' והיורש משי שטעה בכונת דברי הרב המגיד שהרי כונת הרב אינה רק במוחזק ובשבח אבל בראוי מעולם לא עלה זה על דעת אדם שיהיה הראוי של יבם שהרי איתקש לבכור ולא חלק הכתוב בין יבם שיש לו אב ובין יב' שאין לו אב והר' המגי' עצמו דמה אותו לבע' ודב' ברו' הוא דבע' אינו נוטל בראוי ודיו לבא מן הדין להיות כנדון ע"כ טענ' ב' הכתו' עד שיבא דבר מור' צדק ויורנו הדר' ישכון אור וגמול ישל' ה' לו ועו' יורנו על השבח שהשביחו הנכסי' של אחיו משע' מיתה עד שע' יבום אם הוא של יבם או אם הם של יורשים ומ"ש הרב המגיד דמה שאין היבם נוטל בשבח היינו בנכסי אביו אבל בנכסי אחיו יורש היינו בשבח שלאחר יבום שכ' הרמב"ם שאינו יורש אפילו מה ששבחו לאחר יבום ועליו קאמר המגיד אבל השבח שבין מיתה ליבום מודה שאינו יורש היבם יורנו המורה אמת לצדקה ושכמ"ה:
תשובה
הדין דין אמת עם היבם כי הוא יורש הכל מוחזק גם הראוי מחוט ועד שרוך נעל שבח וקרן בין שבח שקודם יבום ובין שבח שאחר יבום וטעם לזה דמשנה שלמה שנינו בפרק החולץ את יבמתו הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו וסתמא קתני לא שנא מוחז' ולא שנא ראוי ועוד שכתוב בנכסי אחיו ונכסי אחיו משמע שטרות כמו שכתב הרא"ש בתשו' הביאה בנו הריב"ה ח"מ סי' רמ"ח עוד כ' הריב"ה בטו' א"ה סימן קס"ג וז"ל היבם זוכה בנכסי המת ועומד במקומו ליטול חלקו בנכסי אביו ודוקא במוחזק כגון שמת אביו ואח"כ מת אחיו קודם שחלקו אז נוטל חלק אחיו בנכסי אביהם אבל לא בראוי כגון אם מת אחיו ואח"כ אביו לא יטול חלק אביו ואפי' במוח' לא יטול אלא בגוף הנכסי' אבל אם ישביחו הנכסי אינו נוטל חלק אחיו באותו שבח אפי' אם שבחו אחרי יבום קוד' חלוק ע"כ הרי לך כמה נזה' הריב"ה שלא יטעה המעיין וכת' במוחזק כגון שרוצ' לומר לא תטעה במה שאמרתי שיש חלוק בין מוחזק לראוי אלא דוקא בנכסי האב כי בנכסי אח היבם הכל א' וכן כ' קודם שחלקו דהיינו נכסי סבא שיש לכל האחים חלק בהם כי בנכסי אחיהם אין להם חלק בהם כלל ולא שייך בהו למימר קודם עוד חזר ואמר אז נוטל חלק אחיו בנכסי אביהם ועוד אני אומר שאם היה שבנכסי היבם יש חלוק בין מוחזק לראוי מה היה צריך להאריך בנכסי הזקן אב לאלו הבנים השתא בנכסי אח היבם אינו יורש בראוי בנכסי אב היבם לא כ"ש וכבר חשבתי להאריך בראיו' אלא כי בהיותי נושא ונותן עם חברי חזר אלי א' הוא החכם הש' כמהר"ר שלמה הלוי נר"ו ואמר שיש בתשו' מהר"ר יעקב עייל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |