שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רלה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וכתב שיש להסתפק בזה ב' דברים: א' שלא מצינו בדין זה שיאמרו הפוס[קים] ולא בתלמוד בבירור שמועיל עד מפי עד להכשיר כמו שאמרו כן בעדות אשה שמת בעלה. גם מצינו ראינו בבית יוסף שכתב וז"ל ואם עד מפי עד מעיד עליה שלא נטמאה אפשר שהוא נאמן כמו בעדות אשה שמת בעלה ואם לא בז"ל נסתפק מי הוא זה ירצה להקל ראשו ולו[מר] בפי' שהוא מותרת.
עוד שנית יש להסתפק בדבר הזה דאם ת[מצי] ל[ומר] שעד מפי עד נאמן אם צריך שיעיד שאמ[ר] ל[ו] העד הא' שלא זזה ידו מתוך ידה או אם יספיק שיאמר העד הא' אמר לו שאשה זו טהורה לבד. וגם בזה הביא צדדים והראה פנים לאסור ולהתיר.
ואני רואה שדבר זה צ"ע כדי להכריע בב' הספקות הנז' העומדים לפנינו בדין זה. לפי שמצינו ראינו דברים סותרים בזה הענין. א' עדות אשה שמת בעלה כשהעד הא' עומד לפנינו אנו צריכים לחקור ולדרוש היאך ידע עדות זה כו' וכמ"ש הרמב"ם. ואם העד הב' שמעיד מפיו אינו צריך שיעיד רק שמעתי מפיו שפ' מת ואין אנו צריכים לחקור ולדרוש איך ידע א"כ היה אפשר לו[מר] ק"ו ומה באסור א"א החמו[ר] אין אנו צריכים בעד הב' לחקור ולדרוש, בעדות אסור שבוי[ה] הקל לא כ"ש. ויש צד א' לו' שאין הדין כן שהרי מצינו בעדות אשה שמת בעלה שכשרים נשים ועבדים וקרובי' שכ"כ הטור בפי' עד או קרוב מותרת להנשא משמע ודאי אפי בנה או בתה מן האשה עצמה ולא הוציאו אלא אותם נשים שאמרו ח' ששונאות זו את זו ובעדות שבויה בנה ובתה ושפחתה פסולים ומצד אחר אנו רואים הפך מזה שכתב הרמב"ם והסכים עמו הטור שאם אשה נשאת ע"פ עדות אשה ובא אח"כ עד כשר והכחישה תצא ואלו בשבוי' כתב דאפילו אשה מתירה ועד כשר מכחישה אפילו לא נשאת ממש אלא שהתירה להנשא מצד עדות האשה תנשא ולא תצא מהתירה א' והשתא מה נפשך אי אזלינן בתר טעמא דאשה דייקא ומנסבא ומ"ה מקלינן גם כשהעידה האשה בהתרא אע"פי שבא אח"כ עד כשר והכחישה היה לנו להקל ולו' לא תצא מהתרא הא' כמו שאנו אומרים בשבויה ואי אזלינן בתר טעמא דבשבויה הקלו היה לנו להקל בעדו' בנה ובתה ושפחתה כמו שאנו מתירין בעדות אשה וכל זה עמד לפני ולכן אמרתי שהיה צריך לי עיון כדי להכרי' לצד א' אלא שאני או' שאני סומך בזה עמ"ש הריב"ש בסימן צ"ד וז"ל כ"ש כהנים שבדורינו שאין להם כתב היחס אלא מפני חזקתן נהגו היום לקרא א' בתורה כו' יע"ש הרי שכהני' בזמננו אינם כהנים ודאי בתשובה שהכהנים בזמ"ה שעולים א' לקרא בתור' אינו אלא מנהג בעלמא שהרי אין להם ספר היחס שמעת מינה שאינם כהני' ודאי אלא ס' וא"כ אחר שאיסור זה דשבויה אינו אלא איסור דרבנן וכמ"ש הרמב"ם א"כ די לנו להחמיר במה שהוא אסור ודאי אבל בענין ס' כזה ראוי לנו לו' ס' דרבנן לקולא עוד דהוי ס"ס מתהפך ס' כהן ס' ישראל ואת"ל כהן ס' מותר ס' אסור ויש לנו לו' ג"כ שבויה זו ספק אסורה לכהן ס' מותרת לכהן ואת"ל אסורה לכהן שמא זה אינו כהן אלא ישראל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |