שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רלב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שיש לו בת מאשתו ראשונה ורצה לישא אשה אחרת וקודם שישאנה עשה שטר מתנה לאחר מיתה בזה האופן שתירש בתו הנז' מחצית נכסיו אחרי מותו ומחצית האחר ירשו בני האשה השניה אם יועיל שטר המתנה ההיא אם לאו. גם אם יוכל ראובן לתת כל נכסיו במתנה לבניו הקטנים בעודו בחיים חייתו או לתתם לאיש נכרי אשר לא אחיו ממש הוא וכמו כן היוכל איש לגרש את אשתו אשר לו בכוונה גמורה ודעתו רצויה כדי לחזור ולשוב לקחתה לכפול כתובתה כפלי כפלים מאשר היו לה בכתובה הראשונה על כל הדברים האלה ישיב אדוננו גאוננו אשר על פיו אנו חיי' ומימיו אנחנו שותים ותהי משכרתו שלמה:
תשובה
דין זה נתבאר בב"ב פ' מי שמת ההוא דאמר לדביתהו נכסי לבניך די יהוון ליך מינאי אתא בריה קשישא א"ל ההוא גברא מה תהא עליה אמר זיל קניה כחד מינייהו הנהו ודאי לא קנו דהא ליתנהו הא קנה לא קנה והלכתא ומסקנא דלא קנה זה הביא הרי"ף ז"ל בהלכות וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ב מהלכות קנין וי"ל האומר לאשתו נכסי לבנים שתלדי ממני הרי אלו לא יקנו כלום והריב"ה בח"מ סי' ר"י אבל אמר לאשתו נכסי לבנים שתלדי אינו כלום ואם לאחר שאמר כך אמר לאחד מבניו קני את כחד מינייהו לא קנה דה"ל קני את כחמור דלא קנה כשם שלא קנה החמור אבל אם אמר לו קנה את וחמור נכסי או חפץ קנה הוא החצי כרב נחמן בדיניה נמצא נתברר לנו שבתו זכתה בחצי ובני הב' לא זכו אלא שתזכה היא עמהם בחצי אם הן היו נקבות ואם יהיה זכר ירשו הזכרים לבד והבנות עישור נכסי כדין הבת שאין לה אלא עישור נכסי אלא שרואה אני שהאיש כשאמר דברים אלו הוא היה בריא ודאי ובריא כדי לזכו' אפי' לבנו צריך במתנה ההיא שיהיה בה א' מדרכי הקניות אבל בלשון ירושה לא מהני כמו שכתב הרמב"ם פ' י"ב מהלכות קנין וז"ל ש"מ שאמר בני פ' ירש לי הרי זה יורש אותו לבדו כו' עד אבל הברי' אין דבריו קיימין וכתב הרב מגיד משנה ז"ל אין דבריו קיימין פירוש שהקנו נכסיו לאחד מבניו בשטר ובלשון ירושה ובעייא דלא איפשיטא היא בגמ' וכתב רב האיי והרא"ם ובהלכו' דלא עבדינן ביה עובדא ומפני זה כתב אין דבריו קיימין וכן דעת הרא"ש ז"ל כמ"ש בני הריב"ה סי' רפ"א נמצא כפי מה שכתבתי שכל דברי האיש הזה יצאו לבטל' ולא הועילו לא לבת הראשונה ולא לנולדים מן השניה ואם יצא מן העולם באופן זה הרי הוא כשאר בני אדם שלא עשו צואה שנשאר הדין כמו שמחייב דין התורה ומה ששאלתם אם רצה לתת נכסיו למי שירצה אפי' לאחרים שאינם בניו כ"ש לבניו וזה דבר שאין בו מחלוקת וזה מן הדין אלא שיש לאדם שלא לעשות שאין ראוי לאדם להעביר הירוש' ממי שראוי לירש שאמרו חכמים ז"ל לא תהא באעבורי כו' כל מה שכתבתי הוא על פי הנחת השאלה שאמר לשון ירושה כמו שכתבתי אם רצה ליתן כנ"ל והיא לאחר מיתה כל מתנת בריא אינה מועילה אלא צריך אחד מדרכי ההקנאות שדרך קנין ומכירה נקנה ועוד שהיה צריך שהדברים שנותן יהיו דברים מסויימים ונכרים לפי שאם אינו כן אלא שנותן סהם נכסיו יוכלו היורשי' לימר אח"כ לא היו הנכסים אלו לך מורישנו אלא אחרים עד שכתב הרש"בא בתשו' הביאה ב"י ח"מ שאינו רואה תקנה אלא בחייובים כו' ע"ש ואע"פ שיש חולקים עליו מי היא זה יערב אל לבו להוציא ממון מחזקת יורשים נגד סברת הרש"בא דבר פשוט הוא שבשע' שנפטר האדם כל נכסיו נופלי' בחזקת יורשיו שאין כח להוציא מידם אלא בראיה ברורה ועל מה ששאל השואל אם יוכל לגרש את אשתו כו' פשיטא שיכול לעשות כן אבל כנר' שאם ירצה לעשות כתובה מכפלי כפלים בעודו נשוי עמה שחשב השואל שאינו שיכול לעשות כן ומטעם זה מבקש תחבולות בגרושין דאם לא כן גרושין למה ואם זאת מחשבתו מהשואל ודאי טעה טעות גמורה כי אינו צריך גירושין ויכול להוסיף על כתובתה בעודו נשוי עמה כפלי כפלים ממה שהיה כתוב בראשונה אלא שהתוספת יהיה מזמן זה שהוא עתה ושיעור הכתובה הראשונה מזמן הראשון כי אין עדים יכולין לחתום על התוספות מזמן ראשון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |