שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/רכה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להיות מעשים בכל יום כי בעונות כאשר נפטר איש או אשה באים אנשי שופט המדינה לגבות רישים ואשה בעולת בעל שנפטר' בלי זרע וחייב הבעל להחזיר ליורשי האשה חצי הנדוניא ומדין תורה הבעל יורש את אשתו אלא שתקנת קדמונינו כותבים בתנאי הכתובה שחייב להחזיר חצי הנדוניא נפל ספק בחצי הנדוניא אם נאמר שמה שלוקח השופט מרישם אם חייב הבעל לשלם כל הרישם או יורשי האשה או שניהם בשותפות וה' יוד' כי לבי היה נוט' לו' שהבעל הוא החייב לשל' לא היורש אך אמנ' אחר העיון נר' ששניהם חיי' כיון ששניהם שותפים בזה הממון והרי הבעל מוכן ומזומן לחלוק השותפות ומכל הסך באים הבאים מן הדיין לתבוע הממון וכפי שיעור הממון כך הם לוקחים הרישם א"כ כל הממון מחוייב בזה ואף על פי שפורע אותו הבעל קודם חלוקה אפ"ה מה שפרע בשביל חלק הנוגע ליורש ינכה הבעל מן החלק הנוגע שחייב להחזיר ראיה לדבר כתב הריב"ה חשן משפט סימן קע"ז אחין השותפין שמנה המלך את אחד מהם להיות גבאי או סוטר אם דרך המלך ליטול אחד מכל בית ונטלוהו בשביל כלם מה שירויח או יפסיד באותו מינוי יהיה לאמצע ע"כ הרי מפורש וברור שאפי' נטלו לא' כיון שדרכם בשביל כלם כל ריוח והפסד לכלם הרי ג"כ בנ"ד אעפ"י שנוטל הדיין הרישם מיד הבעל כיון שלוקח בשביל כל הממון ההפסד לשניהם יחד לבעל וליורש עוד ראיה גדולה ממ"ש הריב"ה ח"מ סי' רצ"ב באו אנסים על הנפקד ונתן להם הפקדון אם אינו אמוד בממון פטור שודאי לא באו אלא בשביל הפיקדון ואם אמוד בממון הוא חייב שיש לומר בשביל ממונו באו ע"כ וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל פ"ו סי' ט' וז"ל וכל מה שהוצרך הנפקד ליתן למלך בשביל מה שהיה בידו מפקדון ראובן הממון שהפסיד יקח מהפקדון והמותר יתן לש' ע"כ. הרי לך בפי' שאם באו אנסים בשביל ממון ר' שהוא ביד ש' אפילו שאין אנו יודעין בודאי שבאו בשביל אותו ממון אלא שהדברים מוכיחין כן יכול זה להציל עצמו בממון חברו ופטור הנפקד כ"ש וק"ו בנ"ד שאנו יודעים בבירור שבשביל זה הממון הנוגע ליורשים באים שהבעל פטור ממה שלקח ממנו הדיין ואפי' אם ירצה לומר אי זה מערער דשמא דוקא בפקדון אבל זה שהוא חוב ולעולם הוא באחריותו עד שיחזירנו לבעליו לא יהיה הדין כן: לזה אני אומר שאין לחלק בין פקדון לחוב שאם אתה מחשיב זה ההשבון כחוב מכ"ש שדינא דמלכותא דינא ובדינם כאשר הב"ח גובה חובו עליו מוטל לשלם דכ' הרא"ש בתשובה והביאה בנו בסי' קכ"ח ר' תבע ק' מש' ואמר אמת היה לך בידי אבל אני רוצה לתופסו בשביל שמשכנו אותי בשביל מס הקהל ואני איני פורע מס בכאן דהקהל חייבים לפרוע לי ואתה מפורעי המס ואני רוצה לגבות ממה שיש לך בידי הדין עמו כיון שמשכנו אותו בשביל מס הקהל אם הוא תופס בממון אחר מהק' ימשכנו בחובו והדברי' ק"ו בן בנו של ק"ו ומה ר' זה שחיי' לש' כתב הרא"ש שיכול לתפוס ממון ש' אפי' שהוא אינו חייב כל המס אלא שהק' חייבים והוא יחיד א' מהק' הכא בנ"ד שפורע בשביל מ' היורש ממש דהיינו הרישם דהוי כמו המם כ"ש שהבעל יגבה אותו מהחצי שחייב להחזיר ומ"ש בשטר הכתו' שחייב להחזיר ליורשי האשה חצי הנדו' מה שהוא מוכרח לפרוע בשביל היורשים היינו חזרה ממש ודין זה אעפ"י שלא היה כ"כ ברור היה ראוי לצ' הדין כמו שאמרנו כיון שמדין תורה הבעל יורש את אשתו ותנאי זה בא לעקור דין תורה יד התנאי על התחתונה כ"ש השתא שהוכחנו בבירו' מכמ' ראיות הנ"ל ואם מעט יש לי להוס' כהנה וכהנה ולהיות באים מעשי' אלו בעונותינו הרבה בעיר הזאה הנלע"ד כתב' וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינ':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |