שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ריט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם גביר ומאד נעל' מוכתר בכתר שם טוב ותהלה נר"ו אחרי דרישת השלום זאת להודיעך כי הגיע אלי שאלתך אשר בקשת ממני אחוה דעי גם אני ולהפיק רצונך עיינתי בדבריך וראיתי כי השאלה צריכה לפנים ולפני לפנים גם נר' בעיני כי תשובתך ביישוב דברי הרמב"ם היא האמת אם לא שנכנסת בפילפול זר ובלתי צודק ללא צורך ולא אחוש להאריך להביא כל דברך ולהשיב מה שהיה לי להשיב רק ראיתי לבאר הלוך ההלכה תחלה וממנה יצא לאור משפט הרב לע"ד ואיני צריך לומר שחולק עם פרש"י רק בדבר אחד כמו שאבאר בסיעת' דשמיא בעי רבא בר אבוה ייעוד נשואין עושה כו' ת"ש בבגדו בה כו' והפשטן ס"ד כמ"ש דפשטיה דקרא איירי באמה ומכאן משמע ודאי דיעוד אירוסין עושה אמר ר' נחמן נראה ודאי כי ר"ן מודה לפשטי כי אירוסין עושה אלא שרצה לגלות לו שהיה טוע' בפי' הברייתא ולכן לא אמר דלמא כו' אלא אמר כו' כאילו בא לפרש ולא לדחות לבד הראיה אלא קושטא דמלתא קאמר וא"ת ומי הגיד לו זה מאחר דהוי הפך פשטיה דקרא אני כפי האמת נר' לי היה זה הפירוש מקובל לרב נחמן מרבותיו ומ"מ לישנא דברייתא הכי דייק דקאמר בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה האי לישנא בשלמא לר"א אתי שפיר דקאמר כיון שבגד כו' שר"ל תכף ומיד שמכרה האב שוב כו' אלא לרבי עקיבא לא הוה ליה למימר אלא אם פירש טליתו אינו יכול למוכרה ותו קרא מיירי בשלא ייעד שכן כתיב ואם לא ייעדה כו' ועל זה בא גזרת לעם נכרי אם כן איך כיון כו' בשלמא לרבי אליעזר אתי קרא כפשטיה אם רעה כו' לא ימשול אלא לרבי עקיבא כפי מאי דס"ד דפשטן דמיירי באמה אין משמעות למקרא לא ימשול כו' כיון שפירש הא לא פירש וק"ל לכן אמר ר"נ דקאי אקידושין דעלמא וה"פ דקרא כי ימכור כו' עד והפדה ופירש ובמי אני אומר שיכול למוכרה במי שלא נתקדשה שאם נתקדשה קודם שוב אינה כאילו אמר יש לך לדעת כי לעם נכרי כיון שפירש כו' והשתא אתי שפיר לישנא דרבי עקיבא וכשראה הפשטן כן חזר להביא ראיה ולהוכיח מדברי רב עמרם והנני בא ליישב למה לא קאמר תלמודא והוינן בדרך הנהוג ועוד למה שינה כאן מפ"ב גם שהרגשת לומר שהיה לו לקצר והא אין אדם כו' כי כיצד דקדיש נפשה פשוט מאד שאי אפשר והא ודאי פלפול יתר מאד כי דרך התלמוד לפסול כל החלוקות אשר יש להן פני ההראות אע"פ שנקל הוא לפוסלן ובזה אין צורך לאורך ומכל מקום אחר שכ"ת ראה לשון בפרק שני אין מקום לספק כלל שהרי התם סליק אדעתין דהכי הוי פירוש' דברייתא אלמנה דקדיש נפשה ואע"פי שאין מעשה הקטנה כלום מכל מקום לשיצטרך מיאון מהני ואם כן איך אפשר לומר דהוי פירוש שאינו עולה על הדעת שלא יצטרף לדחותו ומעתה אני אומר דתלמודא לא קאמר והוינא בה כיון דלא מייתי סדר הקושיא כההיא דהתם דהוי מקומו וכי תימא למה שינה הטעם ברור דהת' במקומו נקט הצד דמיירי בקדש' אביה שאם היה אותו צד לא היה מקשה כלל לעולא ודוחה אותו וא"כ מוכרחים אנו לומר הצד השני א"כ קשיא וכאן הוא להפך שאם היה אפשר לפרש אלמנה דקדיש נפשה פשיטא שלא היה מוכיח כלל כוונתו דהיינו ייעוד אירוסין עושה וצריך להוכיח שזה הפי דחוי א"כ בהכרח לפרש דקדש אביה כרב עמרם דהוי ע"י ייעוד ואע"ג דכפי סבר' הפשטן דמיירי אליבא דר"י בר יודה דקדושי ייעוד קדושי דידה הוי כיון דמעו' הראשונות לאו לקדושין נתנו מ"מ דומים יותר לקדושי אביה שעל ידי אביה שמכרה באו ולהכי נקט הצד הזה באחרונה זה נראה פשוט מאד ובכאן ראיתי דבריך לא הבנתי אותם כלל כי רישא דברייתא אינו מוכרה לקרובים כו' דאתא לאשמועינן שאין האב רשאי למכור בתו אלא למי שראוי לייעדה ועל דא קאמר ושוין אין לך חדוש גדול מזה דכה"ג מיקרי ראוי איני רואה הבנה בפלפול שפלפלת כאן ועל יסוד זה בנית כל הבנין יהיה מה שיהיה אין דעתי להאריך כי אם לחוות דעתי הרי ההוכחה נשארה הוכחה והבעיא פשוט' דודאי ייעוד אירוסין עושה ופשיטא ודאי דלדעת רב עמרם דאמר הכא בקדושי ייעוד ואליבא דר"י בר יודה רצה לומר דדוקא מתוקמא ברייתא כר"י בר יודה דלאו לקדושין ומשום הכי יכול האב למוכרה אח"כ אפי' שיעדה אבל לרבנן דפליגי עליה דר"י בר יודה לא שני לן בין קדושין אלו דיעוד לשאר קדושין דלמאן דסבר דאין שפחות אחר אשות תרוייהו שוין וזאת היתה סברת הפשטן וגם רב נחמן כפי מה שנראה מפרש"י כך ס"ל אלא דמוקי ברייתא כרבי אליעזר ועד השתא לא היה נר' לו לתלמודא לאוקומי ברייתא כרבי אליעזר דפשיטא דהוא דוחק גדול עד מאד אע"פי שדחית זה בקש אבל הוא אמת ודאי שאין בו ספק גם מזה תמהתי מאד שמדבריך נר' כאלו אתה מחדש קושיא זו דמעיקרא מאי דחיקא ליה לתלמודא והרי הרגיש זה רש"י ז"ל וגם התוס' נר' להם שהוא תירוץ יפה מאד לולי שכפי דעתם רבי עקיבא הוא במקום ר' אליעזר וא"כ הקושיא גדולה לפי דעתם שרבי עקיבא כלהו סתמי הוו אליביה וא"כ במאי סליק ונחית תלמודא כיון דמצי ליישבה כרבי עקיבא דסתם משנה רבי מאיר וסתם ברייתא רבי יהודה וכלהו אליבא דרבי עקיבא ותרצו כי כפי גיר' ר"ת רבי אליעזר אתי כרבנן דסברי אין שפחות אחר אשות דלא כר"ש ומשום הכי טרח תלמוד' לאוקומי כרבי אליעזר דאתי כרבנן דודאי כפי גירסת ר"ת הוי הלכתא כרבנן מאי דליכא למימר הכי בסברת ר"י בר יודה דקאמר דמעות הראשונות לאו לקדושין נתנו דלא מצינו פלוגתא בהדיא בהכי ונחזור לנ"ד דקאמר תלמודא ולר"נ כו' ומשני כר"א בהא ודאי נראה בעיני דסבר הרמב"ם דלא כפרש"י דמשמע דמוקי תלמודא ברייתא כרבי אליעזר דאינו כן אלא ה"פ מוקי ברייתא כרבי עקיבא דפליג עליה דרבי אליעזר וכמו דמצינן לאוקומי ברייתא כרבי אליעזר דסבר דמוכר אדם בתו לאשות כך לרבי עקיבא לשפחות אחר שפחות דלא פליגי רבי עקיבא ורבי אליעזר אלא אי קרא דבבגדו בה מיירי באמה או באשה דעלמא ואמנם כי היכי דלרבי אליעזר מוכר אדם את בתו לשפחות אחר אשות משום דקרא דבבגדו בה לא מיירי אלא באמה כך לרבי עקיבא מוכר אדם בתו לשפחות אחר שפחות אפילו במקום דאיכא ייעוד משום דקרא לא איירי אלא בקדושין שקדשה האב ואם כן אין ללמוד משם דקדושי ייעוד דשאני קדושי ייעוד אפילו דמעות הראשונות לקדושין נתנו כיון דהוי קדושי דידה וכמו שיפה כתבת דקדושי דעלמא האב זכאי בהם בע"כ וכאן אין קדושין אלא מדעתה וא"כ האי דקאמר תלמודא וכרבי אליעזר היינו לומר דמצינן לאוקומי ברייתא אליבא דרב נחמן כרבי עקיבא כי היכי דמצי אתי כרבי אליעזר לדידן ואם היינו רוצים לומר דגם בזה לא פליגי הרמב"ם ורש"י היה אפשר לומר שגם רש"י מפרש הכי אלא שבא להקשות דכיון דברייתא מתיישבת שפיר כרבי אליעזר דסבר דמוכר אדם בתו לשפחות אחר אשות אם כן נמצא דליכא הוכחה דייעוד אירוסין עושה ותרץ כו' וזה קצת דוחק כלל הדברים שודאי רב נחמן סבר או מכח הברייתא או קבלה בידו דלרבי עקיבא מוכר אדם בתו לשפחות אחר שפחות אפי' במקום דאיכא ייעוד ולא מיירי קרא אלא באשות דעלמא והשתא אתי שפיר מאי דקאמר תלמודא לעיל ובפלוגתא דהני תנאי ופרש"י לעיל בפלוגתא דרבנן ור"ש דקאמר ת"ק אבל לא לשפחות אחר אשות קבל קדושיה וחזרה אליו ונתארמלה דמשמע ודאי קדושי דעלמא דאי לא לימא יעדה וחזרה כו' וכ"ש קבל קדושיה אלא ודאי דוקא שפחות אחר אשות כזה לא ימכור הא אחר שפחות ימכור א"כ אתי שפיר פסק הרמב"ם דהלכה כרבנן דמעות הראשונות לקדושין ולפיכך אפי' אין שהות ביום משוה פרוטה יכול ליעדה ועם כל זה יכול האב למכור אותה אם חזרה אליו מטעמא דשאני קדושי עלמא מקדושי ייעוד כך נראה לע"ד אני הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |