שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ריז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ר' השיא את לאה לאשה ובעת הנשואין לא הספיקו לתת לו עמה הנדוניא שהתנו לתת לה כדת מה לעשות אמנם נעשה ש"ח בשבועה וקנין סודר על דודת' שנתחיי' לתת לו לזמן קצו' נדו' כו"כ שיהיה שוה ו' אלפים לב' ואם לא תשלים חקה לתת לה לזמן הקצוב הנדו' הנז' שמחוייבת לתת לו ה' אלפים לב' נפרעים לזמן הנז' בעד הנדו' הנז' ועבר הזמן ולא ניתן לו מאומה וביני ביני נפטרה לאה הנז' לב"ע ונשארה לו ממנה זש"ק ועתה תובע ר' הנז' מדודתה של לאה חמתו הנפטרת הה' אלף לב' הנז' מכח חיוב הש"ח אשר נהחייבת בשבועה כפי הנז' יורנו מורנו מורה צדק הדין דין אמת לאמתה של תורה ומהשם תהי משכורתו שלימה:
תשובה
לכאורה נראה דהוי פלוגתא דרש"י ורבינו תם ז"ל על ההיא דתנן בכתובות פרק נערה מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וקאמר בגמרא ופליגי אמוראי בפי' דהאי מלתא וקאמר שמואל לירושתה ופרש"י לירושת דמההיא מסירה שאם מתה בדרך בעל יורש נדונייתא דאע"ג דאמר מר אשתו ארוסה מתה אינו יורשה הכא כיון דמסרה אחולי אחיל אבל הרא"ש כתב בפסקיו נראה לרבינו תם דההיא ברייתא בנישואין איירי ופסק לו פירות כסות וכלים שבאו עמה ועדיין לא באו והיינו טעמא דלא זכה לת"ק דאנן סהדי שלא היה דעת האב להקנות וליתן הנדוניא אלא על מנת שתהנה בתו ממנה הלכך אם לא באו לידי החתן בחיי בתו לא זכה בהם דהלכה כרבנן וכן פסק רבנו חננאל כרבנן ע"כ הרי משמע שלדברי רבנו חננאל ורבנו תם אפי' בתר נישואין אם לא באה הנדוניא ברשות הבעל בחיי הבעל לא זכה הבעל בהם אם נפטרה הכלה קודם שתכנס הנדוניא ליד החתן שלא נהנה הכלה לא זכה החתן ולדעת רש"י כל שנכנסה הכלה לרשות הבעל הבעל יורשה אפילו הנדוניא ברשות האב והגה' אשרי כתב וז"ל וכן מצאתי בשם רבנו שר"י הלבן או' שגובין הכל כרש"י וה"ר שמואל ברוך כתב שאם יתפוש החתן המוציא מחברו עליו הראיה שאמר קים לי כרש"י מכאן היה נר' דהאי מלתא הוי פלוגתא דרבוותא והלכה רווחת היא דבפלוגתא דרבוותא לא מפקינן ממונא וא"כ היה נר' לפסוק שלא זכה הבעל בנדוניא שנדרו לה לכלה דכיון שהיא לא מתהנה ממנה אדעתא דהכי לא נדרו לו כן היה נראה אך אמנם כן כתב מהרר"י קולון שורש צ"ד דבהאי פלוגתא דנדוניית חתנים אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה מ"מ נראה בעיני דבכי האי גוונא דנ"ד רבנו תם יודה דזכה החתן שעמד בנישואין ונשאר זרע ממנה דבכל האי גוונא יודה וראוי לומר כן דאפושי מחלוקת לא מפשינן ועוד דאיפשר לא מיירי אלא בשנדר האב בשעת נשואין דהן הן הדברים הנקנין באמירה אבל השתא דנעשה בקנין ושטר הוי כחוב בעלמא וחייב ועוד טעם גדול דכיון שיש שבועה הוי ספק דאורייתא וספק דאורייתא אליבא דכ"ע חייב לשלם ובכל עובר שבוע' ופשיטא שחייב לקיים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |