שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אלמנה זקוקה ליבם והוא אנוס מאנוסי פורטוגאל ונפטרה בלא שבועה ולא הגבו לה ב"ד כתובתה רק שהניחוה עומדת בבית בעלה כמו שהיתה ומתוך כך נפטרה ולא נשבעה ועתה יורשי האשה מבקשים לירש כתובתה ויורשי הבעל תובעים לירש הכל מטעם שלא נשבעה וקי"ל אין אדם מוריש כו' עוד מטעם שהיתה זקוקה והיבם יורש הכל עד כאן:
תשובה
הדברים עתיקים וארוכים מרוב חלוקים יש בענין אחד אם מצות יבום קודמת או מצות חליצה יען היו החכמים הקדושים אשר בארץ המה אמרו דהא בהא תליא דאי מצות יבום קודמת הרי הנכסים בחזקת היבם ואם מצות חליצה קודמת אין הנכסים בחזקת היבם והנה בידי פסק מהחכם השלם כמהר"ר מאיר הלוי אשכנזי ז"ל הכריח כי הנכסים בחזקת יורשי הבעל הוא היבם ופסק שאפילו תפסה היבמה לא הועילה מ"מ היו בדורו חולקי' שהועילה בתפיסה ומהר"ר דוד כהן ז"ל כתב ופסק כן באורך כמו שכתוב בדפוס אך אמנם בנ"ד שהיבם הי' משומד היה נראה בעיני דכולי עלמא יודו דמהני לה תפיסה יען כי נפל ספק גדול אם צריכה חליצה ואף ע"פ שאנו אנשי ספרד נהגנו איסור על פי רבותינו הקדושים ובפרט הרב הגדול כמהר"ר יעקב בן חביב ז"ל אשר האריך להוכיח כן מ"מ אין הדבר יוצא מידי מחלוקת והזיקה חלושה מאד אשר על כן נראה בעיני דמהאי טעמא אם תפסה האלמנה מהני לה תפיסה ומ"מ נניח שאינה זקוקה אלא אלמנה דעלמא אמת כי למעשה ודאי הייתי פוסק כמו הרב הגדול בעל תרומת הדשן שאם האלמנה מוחזקת ותפס' הנכסים ויורשיה אח"כ מוחזקים בהם כו' במה שבידם אעפ"י שלא נשבעה האלמנה ומה גם עתה בזמן הזה דכיון דעיקר שבועת האלמנה משום התפסת צררי הוי מלתא דלא שכיחא גם מיתה חטופה כמיתת מגפה בר מינן הוי טעם גדול למימרא דליכא למיחש להתפסת צררי וכמ"ש כל זה הרא"ש בתשובה ואם כן במה שתפסה האלמנה אם היתה מוחזקח וגם יורשיה אחריה דעתי היא שאין מוציאין מידן אלא במה שמסרו הדיינים ליורשי הבעל וישנו בידם או שהחזיקו הם בנכסים אין מוציאין שמ"מ זה דבר פשוט ומנהג קבוע במקומנו שמשביעין לכל אלמנה אפילו בזמן הזה בגביית כתובתה ומשנה שלימה שנינו בכתובות פרק הכותב מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים והיו לו מלוה או פקדון ביד אחר רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהם רבי עקיבא אומר יתנו ליורשים שכלם צריכי' שבועה ואין היורשים צריכים שבועה וידוע דהלכה כר' עקיבא נמצינו למדים שתכף אחר פטירת הנפטר נכנסים הנכסים בחזקת היורשים והאלמנה או בעל חוב באים להוציא וקי"ל כלל גדול אמרו בדין המוציא מחברו עליו הראיה ודבר זה פשוט מאד ואם כן הבנים שמסרו מה שמסרו ביד היורשים כדין עשו אם היו דברים שאינם ידועים לאשה שהם מנדונית' גם תנאי אחר אני מטיל שלא יש נאמנות בשטר הכתובה לה וליורשיה עליו ועל יורשיו שאם יש נאמנות בזה ושטר הכתובה בידם ודאי בכי האי גוונא מוציאין מהם אעפ"י שגם בזה היה מקום ערעור מ"מ אני דן כל זה אני אומר באלמנה שאינה זקוקה ובזקוקה ליבם שנפטרה כתבתי לעצמי כדת מה לעשות לפי שראיתי רבו הסברות אלה מפה ואלה מפה וז"ל שכתבתי זה כמה שנים הר"ן כתב בתשובה מ"ו שנכסי צ"ב שהאשה באה להוציא מיורשי הבעל אין עושין מעשה כנגד הגאונים ולדעתם נכסי צאן ברזל נדוניא כו' הכל ליורשי הבעל הוא היבם ואעפ"י שלדעת הרמב"ם ורש"י הדין שיחלקו בהם יורשי האשה ויורשי הבעל מ"מ נראה דדעת הר"ן למעשה כדברי הגאונים אמנם יש ספק אחר שאפי' את"ל שכן הלכה היה אפשר לומר דהיינו בזמן הראשון שהבעל יורש את אשתו אבל בזמן הזה שיש תנאי כתובה להחזיר כו' היה נראה לומר דלא עדיף יבם מבעל כיון דיבם אתי מכח הבעל וכן היה דעתי לעולם אבל נר' שגם זה סתר הר"ן בתשובת נדון דידן שכתב ודוקא הבעל שהתנה אבל היבם שלא התנה הכל ליבם זה היה נראה מתוך דברי הר"ן אלא שאני אומר שגם תשובתו זו היתה למי שהיה סובר כסברתו ומתוך תשובתו אליו נראה שהיה גם כן אדם גדול שכתב לו ואני איני מסכים לדעתך וסותר ראיותיו א"כ נראה דבר סמכא הוי ההוא דפליג עליה לכן לבי אומר לי שאין הדבר כל כך ברור שיהיה הכל ליבם וכ"ש בהצטרף דעת רש"י והרמב"ם ועוד שתנאי השיור אפשר לא היה כל כך פשוט בימי הר"ן אמנם בזמנינו זה אפשר שכיון שנתפשט כל כך יועיל גם ליבם ולכן הייתי אומר אם היה בא מעשה לידי הייתי מפשר שיקחו יורשי האשה רביע דאם תפס אחד מהם ואמר קים לי כפלוני לא הייתי מוציא מיד המוחזק ועתה בנדון שלפנינו אני אומר כי במה שיורשי הבעל מוחזקים זכו ואין להוציא מידם ובמה שנשאר ולא נכנס ביד יורשי הבעל אם היה שיורשי האשה מוחזקים בו והיינו דליכא עדים לא הייתי מוציא מיד יורשי האשה אבל אם הם ביד שליש ובמקום שאינם מוחזקים לא זה ולא זה הייתי אומר שיחלוקו יורשי האשה עם יורשי הבעל מטעם שזיקת היבם לא היתה כל כך חזקה כנ"ל זהו מה שנר' לע"ד וכתבתי בקוצ' לאפס פנאי נאם הצעיר שמואל מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |