שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קצח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפנינו עדים חתומי מטה ראובן מצד עצמו ושמעון מצד אחותו לאה נות צדק ראובן הנ"ל מדעתם ורצונם בלי שום זכר אונס כלל נתחייבו בחיוב גמור כראוי לעמוד על פי מה שידין ויגזור הרב המובהק כמהר"ר שמואל די מדינה נר"ו בדין תורה על כל המפרשים ודין ודברים אשר בין אשתו הנז' ועל כל התביעות והתלונות ותרעומות אשר ללאה הנז' על בעלה הנז' מיום שנברא העולם ועד עצם היום הזה וכל אשר ידין הרב הנז' על ההפרשים והתביעות אשר בין ראובן ואשתו הנז' יהיה מרוצה ומקובל על ראובן ושמעון הנ"ל בסבר פנים יפות כאילו היה נגזר בב"ד הגדו' שבירוש' תוב"ב הכל בקנין גמור מעכשיו שנטלו על ראובן ושמעון הנ"ל במנא דכשר למקניה ביה ונשבעו שבועה חמורה בשי"ת כראוי לגמור לשמור ולקיים כל הנ"ל בלי שום עורמה ומרמה ובלי שום פתח התר וחרטה בבטול כו' ואחריות דלא כאסמכתא כו' בבית דין חשוב כו' וקנינא כו' היה זה ביום ה' כ"ט לחדש שבט שנת השל"ח ליצירה בשאלוניקי וקים מאת הכח המסור אלי באו לפני הבע"ד הנ"ל. ושמעתי תביעותיהם אחד תבע שמעון בעד אחותו לראובן שיזהר וישמר בשבועתו כמו שכתוב בשטר תנאי הכתוב' שלא ישא אשה כו' ולזה השיב ראובן שאשתו התירה לו השבועה ועוד ג' אנשים ב"ד התירו לו חזר שמעון והשיב שזה בלתי אפשר כי אחותו לא יש ג' ימים שהפיל' וא"כ על מה ועל מה יתירו לו השבועה והביאו ראיה משני עבריות בקיאות והעידו על הריונה והעידו על שהפילה ולהיו' לא נתכוונו בעדותן לא נתקררה דעתי בהן ולכן ראיתי לגזור הדין כפי מה שיורוני מן השמים וזה החלי יבמות פ' הבא על יבמתו אמר רבי אמי כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה רבא אמר נושא אדם כמה נשים והוא דאית ליה למזוניהו ופסקו הפוסקים הלכה כרבא והביא הרב ב"י ז"ל שכתב הרשב"א בשם רבותיו במקום שנהגו שלא לישא אלא אשה א' אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו דאומדנא דמוכח היא דאדעתא דהכי אנסבי דלא לינסיב אחריתי והוה ליה כחמר שאינו רשאי ליעשות גמל למדנו מכאן דאע"ג דהלכה כרבא שיכול אדם לישא כמה נשים מכל מקום במקום דאיכא מנהג שלא לישא אלא אשה אח' אינו יכול לישא אשה אחרת על אשתו משום אומדנא כו' כנז' וא"כ בעיר הזאת שאלוניקי דאיכא מנהג שלא ליש' אלא אשה אחת ולא עוד אלא דאיכ' תנאי גמור כתוב וחתום בעדים ועוד שבועה פשיטא ופשיט' שאין אדם יכול לישא אשה אחרת על אשתו ואם יש אשה אחרת מלבד שהו' עבריין הדין הוא שיוצי' ויתן כתובה וזה דבר ברור כשמש ואע"ג דבנ"ד אין הדיין יכול לכוף לראובן מצד השבועה מן הטעם שאומר שאשתו התירה לו וכמ"ש הרא"ש בתשובה וז"ל עוד שאל בענין השבועה שלא האמינה עליו באותה שבועה לא בשני עדים ולא בעד אחד ופייסה שתתי' לו השבוע' ונתפייסה והתירה לו שלא בפני עדים עתה טוענת שלא התירה לו מעולם והוא אומר שהתירה לו אי זה מהם נאמן. תשובה כיון שלא האמינה עליו בעדי' נאמן ר' לומר ברצונה אני יוצא כו' עד אינה נאמנת לפוסלו כי הוא אומר שפטר אותו מן השבו' מכאן נר' שהוא נאמן לומר שאשתו התירה לו השבועה ואגב אורחי' אמינ' דכיון שהרא"ש כתב הטעם שהוא נאמן מפני שדברים אלו הם דברי' שבינו ליוצרו מה לי האמינה כשני עדים ומה לי לא האמינה הרי יוצר הכל יודע תעלומות בין האמינה ובין שלא האמינה ואם האמת שהיא התירה לו אעפ"י שהיא מכחשת עתה יודע תעלומות יודע שהאמת אתו שהיא התירה לו וא"כ ראוי להאמינו כיון שהוא דבר בינו לבין יוצרו ונראה לי שטעם הרא"ש שכיון שהאמינה כשני עדים הוה ליה כאלו התנה שכל עוד שהיא תאמר שלא התירה שהשבועה במקומה עומדת כאלו לא התירה וכיוצא בזה כ' הריב"ש בענין גיטין כשהאמינה שלא בא כו'. נחזור עתה לנ"ד ואני אומר שאע"פ שיש בשטר הכתוב' נאמנות לאשת ראובן והי' אפש' לומר א"כ שהוא אינו נאמן לומר שאשתו התירה לו השבוע' מלישא אשה אבל מ"מ כיון דאפשר לומר שהנאמנות חוזר לשאר התנאים הכתובים שם יש לומר שנאמנותו בענין השבועה שאמר שאשתו התירה קיים וכ"ש שאומר שיר' שג' ב"ד התירו לו השבועה ולכן אין לנו להזהירו בענין השבו' כלל אע"ג שהבית דין שהתירו ראוין לאונס והם בני נדוי וכמ"ש הריב"ש בתשובה מעתה יש לנו לראות גם שנניח ענין השבועה אם תוכל אשת ראובן לומר תן לי כתובתי נדוניא ותוספת וזוזי מאתן כי אני לא קבלתיך עלי לאיש אלא על תנאי שלא לישא אשה ואם אתה אומר שאני התרתי לך השבועה אם יאמרו שאיני יכול למחות כך מחמ' השבועה מפני שהוא דבר בינך ליוצרך ואתה נאמן על עצמך בזה אין אתה נאמן להפסיד זכותי לומר שמחלתי לך תנאי נשואין וזה נראה ברור מדברי הרא"ש שכתבתי למעל' שאינו מועיל מה שהוא אומר שהתירה לו אשתו השבועה אלא מפני שהוא דבר בינו ליוצרו וזה דבר ברור כשמש שהרי מי שחייב לחברו מנה לפרוע לו לזמן בשבועה ואמר שהמלוה מחל לו פשיטא שהוא נאמן על השבועה אבל החוב במקומו עומד וכן נר' מתשובה בעל תרומת הדשן וא"כ זכתה אשת ראובן בדינה שתוכל לבקש מבעלה אם ירצה לישא אשה אחרת עליה שיתן לה כתובתה משלם כנ"ל שהרי אין אשה זאת נכנסת בכלל אותם שאמרו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה שכופין אותו להוצי' ולא ג"כ מאות' שאמרו שאם הפילה ג' פעמים כופין אותו להוצי' שהרי כ' הרשב"א בתשובה ונמצאת בב"י בטור אבן העזר סוף סי' קנ"ד שאם אשה ילדה בן וקיימה אין דנין לה כדין אשה ששהתה עשר שנים שיש לבעלה לגרשה ולא כדין אשה שהפילה וחזרה והפי' ג"פ שהדין הוא שיוציא שזה דוקא במי שלא ילד' ולד קיימא אבל ילדה ולד קיימא נסתפחה שדהו ומזלו גרם וכן כ' הריב"ש בשם אחרים וא"כ אשה זו אשת ראובן שילדה בנים יפים וטובים בחורי חמד וגרם העון ולקח אותם אלי"ם מזלו גרם ואם ירצה לישא אשה חייב ליתן לאשתו הנזכרת כנזכר אם תרצה לצאת ממנו או לקבל גיטה כיון שנימוקה עמה שלא נשאת עמו אלא בתנאי שלא ישא אשה אחרת עליה והדין ברור כנ"ל דעד כאן לא פליג רבא ארב אמי אלא במקום דליכא תנאי אבל במקום דאיכ' תנאי כולי עלמא מודו שיוצי' ויתן כתובה כמו שהוכחנו למעלה וכבר כתבתי שאינו נאמן ראובן לומ' שאשתו מחלה לו על התנאי הנז' שלא לישא אשה ולא על שום תנאי שהתנה עמה דדוקא לענין השבועה הוא נאמן מפני שהוא דבר שבינו לבין יוצרו כנ"ל אבל בדברים שנוגעים בינו לבינה אינו נאמן כ"ש שכך כתוב בשטר תנאי הכתובה שלא יועיל לו אם תמחול כו' ועוד אני אומר לרווחא דמלת' שאפי' לא היה שם תנאי שלא יהא נאמן שאשתו מחלה ואפי' יהיה אמת כמו שהוא אומר שאשתו נתנה לו רשות ליש' אחרת עליה מ"מ כיון שהיא אומרת עתה שאין רצונה שיש' אשה אחרת יש לו לקיים דבריה שהרי כתב הרשב"א בתשו' המלמד שהתחיל ללמוד ואמ' לו הבעל הבית לך מעמדי ונתרצה מלמד ושוב חזר בו הב"ה ורצ' לעכבו והמלמ' אמר מחלת לי שעבודי ואיני רוצה ללמ' לך יותר והשי' מורי ולא נמחל שעבודו באמירה בעלמ' וראיה מפ"ק דקדושין דפריך גבי עבד עברי ולימא ליה באפי תרי זיל ומשני עבד עברי גופו קנוי אלמא לא זכי בנפשיה באמירה בעלמא והוא הדין בנ"ד נמי מדמינן פועל לעבד עברי ע"כ א"כ גם בנ"ד אני אומר שגוף האדם משועבד לאשתו וכמו שאמרו בגמ' נדרים פרק אלו מותרים האומר קונם שאני משמשך הרי זה בבל יחל ופריך והא משתעבד לה מדאורייתא כו' ופירש הר"ן דאי אסר גופיה עילוה ה"נ דלא מצי עביד דמדאורייתא קא משעבד לה עד כאן למדנו שהאיש משועבד לאשתו כשם שאשתו משועבדת לו ועוד נוכל ללמוד זה מספר כתובה שכותבין לשון זה ואנא בס"ד אפלח ואוקיר כו' ואם כן באמירה לא סגי וכל שכן השתא שהיא מכחשת אותו והיא נאמנת והוא אינו נאמן בזה עוד על ענין התביעה שתבע שמעון מצד אחותו שלא ימכור ראובן שום דבר מתכשיטי ומלבושי אשתו גם בזה אני אומר שהדין עמה שכל מלבושיה ותכשיטיה אינו יכול למכור רק שיש חילוק שתכשיטי זהב וכסף אינו יכול למכור כל זמן שאינו צריך להתפרנס מהם אבל אם צריך להתפרנס מהם יכול למכור ואם מכר מה שעשה עשוי אבל מלבושיה ושאר תכשיטיה שאינו מכסף וזהב שקנה הוא לה אינו יכול למכור אפילו אם צריך להתפרנס מהם כל זה מבורר מדברי מהר"י בתשוב' הנראה לע"ד גזרתי ואמרתי כפי מה שהורוני מן השמים וחתמתי שמי אני הצעיר שמואל די מדינה:
בהא סלקינא ובהא נחיתנ' דאם ראובן ירצה לישא על אשתו והיא תרצה לצאת ממנו שחייב להוציאה ויתן לה גט כרצונה ולפרוע לה כתובה מאתים ונדוניא ותוספת ולא מבעיא לדעת רבנו תם שכתב דבכל מקום תנאי כתובה ככתובה כמו שכתבו התוספות סוף פר' הבא על יבמתו וכאן כבר אמרו יוציא ויתן כתובה כמו שכתבתי דאעפ"י שהלכה כרבא מודה רבא היכא דאיכא מנהג וכ"ש וק"ו היכא דאיכא תנאי אלא אפילו לדעת הרי"ף והנמשכים אחריו שכתבו בההוא איתתא דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה ואמר רב נחמן כל כי האי ודאי כייפינן ויוציא ויתן כתובה וכתב הרי"ף וכן הלכתא שכתובה זו דמחייבינן לבעל בתביעת האשה מנה מאתים אבל תוספת לא כו' עד אמדן דעתי' הוא דכי אקני לה אדעתא למיקם קמיה למישקל ולמיפק לא אקני ע"כ וכן דעת ר"ח וכן דעת הרמב"ם א"ה הכא בנ"ד כולי עלמא מודו חדא שהרי כ' מהררי"ק דלא שייך הכא אדעתא למיפק לא אקני דכיון דאתני בהדא תרי שאפי' אדעתא למיפק אתני וראה כמה גדול כח התנאי שכתב הרא"ש בתשובה הביאה בנו הריב"ה בא"ה סוף סימן ע"ה וז"ל ראובן שטוען כי קודם הנשואין התנה עם אשתו כו' עד על תנאי כך ואח"כ נכתב בכתובה הפך התנאי והשיב שלא נמחל תנאי הראשון בזה כי הכתובה כמו שרגילין לכתוב כו' ע"ש והדברים ק"ו ומה במקום דאיכא למימר שכבר נתבטל התנאי אמר דיש לנו לומר כו' במקום שהמנהג והרגילות מקיים התנאי וההקפדה גדולה כנודע דאין אשה מתקנאה כו' עאכ"ו וכיון דהכי הוא לא שייך למימר טעמא דאדעתא כו' אלא אדרבא אדעתא דהכי נחית שאם יבטל התנאי הוא שיפרע משלם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |