שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה הנ' ונע' ה"ר משה ן' אנטביב קודם שהשי' בנו הנבון ה"ר לוי כ' לו שט' איך היה נותן לו במתנ' הבתי' שהוא היה דר בהם עוד עשה עם בנו ה"ר לוי הנז' שיתחייב לזון ולפרנס לאחיו שלמה גם שיתחייב לתת לו ק' פרחים זהב בהגיע הנער הנז' לט"ו שני' ונכת' שטר מזה וז"ל בפ"ע ח"מ הבחור נחמד ונבון ר' לוי בן אלטביב בן הנ' ונ' ה"ר משה אלטביב מדעתו ורצונו בלי שום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ודעת שלימה נתחייב בחוב גו"כ מעתה ומעכשו לזון ולפרנס ולכלכל בכל מכל כל ולהלביש ולהנעיל מכף רגלו ועד קדקדו לאחיו הקטן שלמה אלטביב מהיום עד שיגדיל ויהיה בן ט"ו שנה ובהגיעו לזמן הנז' מעתה נתחייב ה"ר לוי הנז' בחי"ג לתת לאחיו הנז' או למוציא שטר זה בעדו ובשמו ואפילו בלי הרשאה ק' פרחי זהב סולטאניש כלם יפים וטובים וממשקל שלם תיכף ומיד שידרשם משלמה הנז' או מב"כ בלי שום אחור ועכוב ובלי שום שאלת זמן ב"ד ובלי שום שיור ותנאי בעולם עד סוף פרוטה אחרונה עוד הודה לוי הנז' שהפקיד בידו אביו טבעת א' כו' עד שג' חתיכות הללו נתונים נתונים הם לשלמה הנז' מאת אביו ונתחייב ה"ר לוי לתת הג' חתיכות כשיהיה בן ט"ו שנה אחריות כו' עוד נוסף על כל שאר נכסיו שעבד באפותיקי גמור חזקת הבתים כו' אם לא ישלים ה"ר לוי הנז' חוקו לשלם לשלמה הנז' הק' סולטאניש ולתת בידו הפקדון הנז' שיהיה כח ורשות ביד שלמה וביד ב"כ למכור כו' עד יקיים כל הנז' לעיל נטל הר' הנזכר קנין גמור וכו' וגם נשבע שבועה חמורה אחר כל זה השיא ה"ר משה בן אלטאביב הנז' לבנו ה"ר לוי הנז' עם בת ח' הנז' כה"ר יעקב באנבאנשתי יצ"ו וגרם העון ובתוך שנת הנשואי' נפטר ה"ר לוי בקושט' וחל"ש גם אחר קצת ימים נפטר הנער היבם שלמה הנז' ועתה האלמנה באה לגבות כתובתה נדוניא ותוס' מן הבתי' ומשאר נכסי ומטלטלי הבית ושטר כתוב' בידה ועשתה מורשה לאביה ר' יעקב הנז' ור' משה הרשה לנ' ונעלה עניו ה"ר יוסף ן' אלטאביב יצ"ו שישיב בעדו והוסכם ביני' לעמוד לפני לדין ע"כ טענותיהם ועשו מזה קומפרומישו והתחילו לטעון לפני טענותיהם ואחר שהתחלתי לגזור הנ' בעיני במקצת ההפרשה שלהם אמר ר"י הנז' מ"ל ולצרה לכנס בתגר זה יבא בעל השור ויעמוד על שורו. ואני אחר שראיתי ההפרשים שביניהם אמרתי לעלות בספר הדין מה הדין נותן אם ישמעו ואם יחדלו והנה ראיתי מה שיכול לטעון ר' משה שכבר ששטר החיוב מר' לוי נ"ע לאחיו קודם לשטר הכת' והוא יורש את בנו רוצה ליפרע מנכסי בנו שיעור מעות כל מה שהיה עולה מזונות הנער באלו השנים מזמן השעבוד עד ט"ו שנה הנז' גם תובע הק' זהובים שהיה חייב לוי לאחיו כנז' בשטר גם הפקדון שהניח בידו והאלמנה יש לה טענה שכיון שנפטר יבמה ובעלה נסתלק החייוב שלא נתחייב בעלה כל החיוב' ההם אלא בתנאי שיחיה הנער עד ט"ו שנה לא אחר פטירת הנער זאת ועוד אחרת כי שטר המתנה בטל מצד קצת טבעות שנתן בעלה לאביו הנז' ומביא ראיה שאביו החזיר לו השטר והנו בידה ונשבעה על כך:
תשובה
נראה בעיני שבמה שטוענת האלמנה שמחיי' נמחל שטר החיובים כנז' אינה טענה לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו וקטן כשלא בפניו דמי וא"כ כיון שר' לוי נתחייב לאחיו במתנה הנז' וזכהו על ידי אחר נמצא זכה במתנות ואין כח ביד אביו לבטל מה שכבר זכה בו בנו הקטן בחזרת השטר אינה כלום וכמ"ש הרא"ש בתש' והביאה בנו הריב"ה ח"מ סי' רמ"ג וז"ל ואי משום שהוחזר השטר ליד הנותן בשביל זה לא נתבטלה המתנה דהא פלוגת' דרשב"ג וח' היא רשב"ג אומר נתן מתנה לחברו החזיר לו השטר חזרה מתנתו וח' אומרים לא אלא מתנתו קיימת והלכתא כח' וא"כ לכאו' היה נר' שהדין עם ה"ר משה הנז' שישומו מה שהיה צריך ר' לוי לפזר באלו השנים לזון כו' כנז' בתוך השטר ולתת לאבי הנער והטעם שהרי כתב הרמב"ן והביאו הריב"ה ז"ל ח"מ סימן ר"ח המחייב עצמו לאחר בלא תנאי כלל אעפ"י שלא היה חייב לו כלום הרי זה חייב שדבר זה מתנה הוא ואינו אסמכתא ע"כ וא"כ יורשי האיש ההוא יורשין זכותו כמו שהיה חייב לוי לאחיו שלמה נכנס אביו ר' משה במקומו ואין לו' שלא נתחייב לוי ממון אלא לפרנסו כו' ולא יהי' החיוב א"כ אלא לפי ברכת הבית הא ודאי נר' דלאו הכי הוא שהרי כ' הר"ן בריש פ' הנושא בשם הרשב"א הפוסק לחברו שיזון אותו חייב לזונו במקום שהוא לא לפי ברכת הבית אלא משלם וכ"ע המתחייב לזון את חברו הרשות בידו לומר תן לי דמי מזונות והכי איתא בירושלמי ע"כ גם הריטב"א כתב שלמדנו מהירושלמי שהמתחייב לזון את חברו וחלה אינו חייב ברפואתו אבל חייב לתת לו דמי מזונ' שהיה צריך והכי איתא בירושל' וכן דנתי לפני רבותי והודו לדברי ע"כ כל זה ימצא המעיין ב"י עמוד רט"ו למדנו א"כ שכך לי מתחייב לזון ה' שנים כשמתחייב דמים ממש וכמו שהמתחייב בשיעור ממון כך חייב לפרוע ליורשיו כמו כן הר' לוי אעפ"י שלא נתחייב אלא לזון יש לנו לשום ולשער ההוצאה ממון שהיה צריך להוציא באותם החיובים שנתחייב בשטר הנז' לאביו וכה"ר משה הנ' כן היה נר' לכאורה אלא שנר' בעיני אחר קצת עיון שאינו כן שאין כח ליורש באלו השעבודים כלל וכבר הי' אפשר לומר כן מטעם המחלוקת הידוע שנפל בין הרמב"ם ורבותיו עם שאר הפוס' במי שמתחייב לחבירו בדבר שאינו קצוב שהרמב"ם אומר שהאומר לחבירו הרי אני חייב לזון אותך ה' שני' או לכסו' אותך ה' שני' אע"פ שקנו לא משתעבד שזה כמו מתנ' וא"כ דב' ידוע ומצוי שנתנו במתנ' וכן הורו רבותי ע"כ ואעפ"י שרבו הפוס' שבאו אחריו וחולקים עליו מ"מ היינו י"ל שכדאי' הם הרמב"ם ורבותיו לסמוך עליהם עד שיוכל הנתבע לומכ קים לי כו' ומ"מ אני אומר שבנ"ד אין אנו צריכים לכך שהרי הוא בא בב"י וז"ל וכתוב בספר התרומות שער ס"ד גר' בהנזיקין אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון אשה והבנות מנכסין משועבדין ואף ע"ג שכתב בשטרא אנא אקום ואספי כו' תהני ההוא תנאה לחיובי ביה ולמגבי מבני חרי אבל ממשעבדי לא גבי וטעמא דמלתא מפני שאינם קצובים ע"כ למדנו שאפילו לדעת האומרים שהמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב שחייב לקיים כיון שהיה בקנין מ"מ לא מהני אלא לחיובי לדידיה דוקא לא לגבות ממשעבדי וא"כ נמצא שבטלה זכות רבי משה לגבי האלמנה ע"כ. ומעתה הנני בא שגם אין לרבי משה לגבות המאה זהובים אעפ"י שהן דבר קצוב וקנו מיניה בקנין ומעכשיו גם שעבד הבנים באפותיקי כנזכר והטעם שנר' בודאי שלא נתחייב רבי לוי לתת לאחיו המאה זהובים אלא אם יגיע אחיו לט"ו שנה ואם לאו אינו חייב כלום דאי לא תימא אלא שעל כל פנים חייב בחוב גמור לוי המאה זהובים והט"ו שנים אינו אלא קצב זמן הפרעון א"כ הכי הוה ליה למכתב עוד הודה ה"ר לוי שחייב לאחיו מאה פרחים ונתחייב לפורע' כשיגיע הנער לט"ו שנה ומדלא כתב הכי אלא ובהגיע כו' נתחייב משמע ודאי שהיא מלה תנאית שאינו מתחייב אלא אם יגיע הנער לט"ו שנה ומ"ש מעכשיו לא אתא אלא לאפוקי מאסמכתא שהיינו יכולים לומר כיון שהאמת לא היה חייב לו כלום אלא מתנה שנותן לו הוי אסמכתא קא משמע לן שאינו וכמו שאנו צריכין לומר בההיא דהרמב"ם הנ"ל המחייב עצמו לאחר כו' הכא נמי קא משמע לן דלא הוי אסמכתא והנה מצאתי ראיתי בתשובות הר"י בת"ה בסי' ש"נ ש"מ שצוה לתת מנכ' לבת בנו ליטרא ותקנה בהם חגור' אחת יפה ולא הספיקה הבת לגבות המעות עד שנפטרה והיורשים טוענים שאינן חייבים כלום שהרי לא נתקיים מחשבת ש"מ שלא צוה אלא כדי שתקח החגורה והבי' ראיה לזכות ליורשים מתשובת המרדכי פ' אע"פ מאח' שנדר מעות לצדקה יתומ' להשיאה ונפטרה היתומה קודם שנשאת ופסק רבי חייא כהן צדק דלא זכו היורשים ע"כ ובנ"ד נמי אפשר לומר דאיכא אומדן שלא נתחייב ה"ר לוי אלא אם יגיע אחיו לט"ו שכה שאז יקנה אחיו מן המתנה ואעפ"י שהבי' סבר' ריב"א דפליג עליה מ"מ כבר כתב דמספק' לא מפקינן ממונא גם מה שדחה הוא שם דבנדון דרבי חיי' איכ' למימר שלא היתה כונת המפריש מעות לצדקה היתומ' אלא למצוה לעשות חפצי שמים אבל בההי' דחגורה אמרי' בגמ' פ' מי שמת דדעתו של אדם קרובה אצל בנו וכן יש לומר אצל בת בנו וגמיר ודאי להקנות בלא תנאי ע"כ וטעם זה בנ"ד לא שייך דבשלמ' דעת האב קרובה אצל הבן ואפי' אצל בת הבן משום דרחמי האב קרובה על הבן ועל בן הבן דבני בנים הרי הם כבנים דהכתוב אומר כרחם אב על על בנים גם בפסוק אם זרחה השמש עליו פירש"י ואם הדבר ברור לך שלא בא להרגך כגון שהיה בא האב לגנוב בבית בנו וברור לנו שרחמי האב על הבן אבל אפכא לא א"כ בנ"ד נמי איכ' למימר דליכ' טעמ' דקירוב דעת ומה שהיה נותן לא היה נותן אלא לאחיו אם יגיע לט"ו שנה כנז' כן היתה כונתו לא ליתן לאחרים. עוד כתב שם טעם אחר לזכות ליורשי הבת והו' דאמרינן תפוס לשון ראשון וכההי' דאמרינן בגמ' ההו' גברא דאמר הבו ד' מאה זוזי לפ' ולנסיב ברתי דאמר רב פפא ד' מאה זוזי נסיב ברתא אי בעי נסיב אי בעי לא ומאי טעמא איכא למימ' בנ"ד תפוס לשון ראשון שבהגיע לט"ו שנה יתן הא לאו הכי לא יתן שהוא לשון ראשון ואע"ג דאמר אח"כ מעכשיו דנר' שחל שעבוד החוב מעכשיו איכ' למימר כשיגיע לחמש עשרה שנה חל השעבוד מעתה אבל כל שלא יגיע לט"ו שנה מתנה אין כאן שעבוד אין כאן ואפי' לפי המסקנא דקאמר דלא דמי נדון דחגורה לההיא דרב פפא דהתם הוו תרי צואות ומשום הכי אמרי תפוס לשון ראשון דיכול לומר בצואה זו אני חפץ לא בזו אבל בההיא דחגורה חד צואה הוי ותנאי הוא דקאמר ג"כ זה סיוע לנ"ד דאיכ' למימר נמי תנאי הוא דקאמר אם יגיע הנער לט"ו שנה ובהתקיי' התנאי חל השעבוד למפרע מעכשיו א"כ מטעם זה נר' בעיני שאין כח לרבי משה הנזכר לגבות הק' זהובים ולכל הפחות מדי ספק לא נפיק וכההי' דתנן בגיטין באומר הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה ספק מגורשת ובעיא חליצה ה"נ אפי' תימא דהוי ספק מספקא לא מפקינן ממונא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |