שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קצ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהי' כך היה ראובן היה נשוי עם בת לוי נפטר ראובן נשאר' אשתו מעוברת ואחר קצת ימים חלתה האשה וילדה בת ונפטר' האשה ג"כ לבית עולמ' וכל זה מחולי המגפה אחר י' ימים מתה הילדה גם כן ומנהג שאלוניקי אם היה שנפטרה היולדת קודם הבעל הנזכר גם הולד ואח"כ הי' נפטר ראובן אז לא היה יורש לא חצי הגדונייא עתה שהיה על האופן הנזכר הספק נפל איך היה נכסי בת לוי אם יירש לוי לבתו או יורשי הולד יורשים לפי שהולד מוריש ליורשי אב הולד ילמדנו רבנו ושכמ"ה:
תשובה
תנן בפ' יש נוחלין אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל את אחיו מן האב למדנו ממשנה שאם היתת הבת מתה ואח"כ האם לא היינו אומרים תירש הבת את האם כמו אם הייתה חיה וירשו יורשי הבת כל הנכסי' הא לא אמרי' אלא כיון שמתה הבת ונשארו נכסי האב ליורשי האם הכי נמי כיון שמת' האם נשארה הבת בחיים הבת יורשה את אמה והנחיל' ליורשיה' מצד אביה הנכסי' ואין לומר היינו אם היתה הבת הנז' בת קיימא אבל עתה שראינו שמתה בתוך שלשים הרי היא נפל ולא בא למימר שמנחלת לכאורה נרא' דאינו כן אלא כיון כשמתה אמה נשאר' הבת בחיי' הרי היא מנחלת כדגרסינן בפרק מי שמת והביאו הרי"ף בהלכות בפרק יש נוחלין וז"ל גרסינן בגמ' תינוק בן יום א' נוחל ומנחיל אמר רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחי' מן האב ודוקא מיום א' אבל עובר לא ע"כ היה נרא' בעיני דבר פשוט שאפילו שהיה נפל מנחיל מדקאמר בן יום א' כו' ומדקאמר נמי אבל עובר לא ולא קאמר ודוקא בן קיימא אבל לא בן קיימא משמע דלא ממעט אלא עובר הא יצא לאויר עולם כמו שיהיה נוחל ומנחיל וכן נראה בפי' מדברי הרמב"ם בפרק ראשון מהלכות נחלות וז"ל סוף אבל אם מתה האם תחלה ואחר כך מת הבן אפילו היה קטן בן יומו ולא כלו לו חדשיו הואיל וחיה אחר אמו אפילו שעה א' ומת הרי זה נוחל את אמו ומנחיל הנחלה ליורשיו ממשפחת אביו וכלשון הזה כתב רבנו ירוחם וז"ל תינוק בן יום א' נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב שאינו מאותה האם אבל עובר לא כגון שמתה אשתו מעוברת ממנו כי העובר מת תחלה ע"כ מכל הני משמע דבנ"ד הדבר פשוט כיון שמתה האם וחיתה הבת י' ימים או יותר או פחות שאין לו זכות ללוי כלל כי בתו יורשה הבת והבת מוחילה ליורשי אביה ומ"מ לא הנחתי מלדקדק בלשון הפוס' שסמ"ג השמיט ולא כתב ואפי' לא כלו חדשיו וכן הריב"ה סי' רע"ו כתב אפי' הוא קטן בן יומו כו' והשמיט זה הלשון ואין ספק ששניהם באו אחריו היה ראוי כיון שמביאים הדין בלשונו להעתיקו לגמרי ולא להשמיט חדוש גדול כזה ועוד העירני לזה הרב מגיד משנה ז"ל שטרח למצוא מנין יצא להרמב"ם דין זה שאפילו לא כלו חדשיו ולסוף הניח הדבר בצ"ע מכאן ראיתי דלא דבר הוא ובודאי שהרבנים הנזכרים שהשמיטו לשון ואפילו לא כלו לו לא ס"ל הכי כהרמב"ם עוד בלשון הרב כמהרר"י קארו שכ' וז"ל ולזה כתב רבנו פ"א מהלכות שקטן בן יומו שלא כלו לו חדשיו אם חי אחר אמו שעה אחת ומת הרי נוחל ומנחיל ור"ל כשגמרו סימניו שזה קרוי ולד אבל אם לא נגמרו סימניו ולא כלו לו חדשיו נפל הוא קרוי ע"כ מה שראיתי להציע בדין זה שנראה לע"ד שלדעת סמ"ג והריב"ה צריך שכלו לו חדשיו ואם לא אינו מנחיל שאינו ולד אלא נפל ונפל אינו מנחיל וכאן הדבר מוכח שנפל היה שהרי מחמת החולי הרע הפילה וכ"ש אם אמת הדבר שנשים בקיאות מכירות זה כי בהגיע הולד לתשלום החדשים מת הולד ושכן היה ועוד אני אומר דלמא לא אמרי' דתכף כשמת בעל האשה אב האשה קם במקומו לירש לבתו ועתה שיצא הולד עתה בא להוציא חזקה ואיו לנו כח להוציא זכות האב עד שתדע ודאי שולד זה אינו נפל ואין לומר דכיון דרובא יולדות לט' הא ודאי אינו נפל וטעמא דדלמא ק"ל כשמואל דלא אמרינן הולכין בממון אחר הרוב ועוד דבנ"ד איתרע רובא דלא ילדה אלא מחמת החולי שרוב המעוברות מפילות מחמת זה החולי שהוא חולי המגפה רחמנא ליצלן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |