שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נשא את רבקה בעיר ויניציא והכניסה לו בנדוניא סך מעות וכתב לה כתובה כנהוג וזה נוסח התנאים שכתוב בה והתנאים שהתנו ביניהם מלבד תנאי ב"ד הם תנאים גמורים כתנאי בני גד כו' ואלו הם שלא ישא אשה אחרת עליה כו' ושאם ח"ו תפטר כלתה דא בחיי בעלה בלא זרע קיימא יחוייב להחזיר לאחיה שמעון ולוי החצי מהנדוניא כמנהג בני דמשק במעות בעין ולא בדבר אחר בלי ערעור ופקפוק בדין ודברים ושום טענה אחרת בעולם וקנינא כו' והנה רבקה הנז' מתה בחיי בעלה הנז' ביום ב' ד' ימים לחדש אלול משנת השל"ג ליצירה והניחה בן שילדה אותו ביום א' כ"ו לחדש מנחם השל"ג ליציר' ועתה באו אחי רבקה לתבוע מראובן חצי הנדוניא באומרם שכבר מת הבי וראובן משיב שאין להם עליו דין ודברים כלל אחר שהבן חי יותר מל' יום אחר פטירת אמו ואפי' לא היה ח' ל"י אחר פטירת אמו אלא שבשעת פטירתו היה ן' ל"י כבר יצא מספק נפל והוי זרע קיימא וזוכה בנכסי אשתו כדין תורתנו שהבעל יורש את אשתו ילמדנו רבנו הדין עם מי:
תשובה
אם הדברים כנים כמו שבאו בשאלה אין זה צריך לפנים דמלתא דפשיטא היא שאין הבעל חייב להחזיר אפילו שוה פרוטה שהרי התנאי היה שאם תמות הכלה בלא זרע קיימא יחוייב לחזור וכיון שהולד חי יותר משלשים יום הוי זרע של קיימא וכאן הכלה מתה בחיי בעלה ביום שני ד' ימים לאלול והניחה בן שילדה ביום אחד כ"ו לחדש מנחם ויש עדים מעידים שראו לילד שביעי לתשרי הרי נתקיים התנאי שחי לג' ימים או יותר ואין מקום לשאלה שדבר פשוט הוא אבל במה שכתוב בשאלה ואפילו לא חי שלשים יום אחר פטירת אמו אלא שבשעת פטירתה היה הילד בן שלשים יום ונכנס ביום שלשים ואחד גם בזה זכה הבעל כיון שאין מנהגם כמנהג פה שאלוניקי שמתנים שיחיה הזרע שלשים יום אחר פטירת אמו אבל אחר שהתנאי הוא שתניח זרע קיימא אפילו שנפטר הזרע אחר שעה לאחר פטירת האם הרי נתקיים התנאי כל שהיה לזרע בשעה שנפטר שלשים יום וחצי אבל אם נפטר הילד יום שלשים ממש הוי ספק נפל ותלוי דין זה בלשון הכתוב בשטר הכתובה כמו שכתב הרשב"א בתשובה הביאה ב"י א"ה סי' קי"ח שאם הלשון כתוב שאם ישאר או שאם תניח הכלה זרע קיימא לא תחזיר כו' אז לשון זה מורה שנכסים בחזקת יורשי הכלה עד שיביא הבעל ראיה וזכו יורשי הכלה אך אם הלשון כתוב בסגנון זה אם לא ישאר או אם לא תניח זרע קיימא יחזיר אז הוי הדין להפך שזה מורה שהנכסים בחזקת הבעל ועל היורשים להביא ראיה שהרי לא זכה ליורשים אלא אם לא ישאר כו' כן כתב הרשב"א ז"ל אך בנ"ד הדבר פשוט מאד שזכה הבעל בדינו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |