שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן מת והניח אשה ובת נשואה מאשה אחרת והניח מה שהניח והניח גם כן חזקת בית אחת והבת טוענת ואומרת לאלמנה אשת אביה גבי כתובתיך ומה שישאר אקח אני כי לי משפט הירושה והאלמנה אומרת איני רוצה לגבות כותבתי אלא רוצה אני לזון מנכסי בעלי כל ימי חיי והבת אומרת אם את רוצה להתפרנם מנכסי בעליך אני רוצה לדור בבית אבי עם בעלי ובני ואם תרצה לדור עמנו הנה מה טוב ואם לא תרצה שכור בית לעצמך:
תשובה
לאפס פנאי אבא בקצרה כבר ידוע לכל כי דין האלמנה שיש לה לדור בבית בעלה כל ימי מיגר אלמנותה לא הוי אלא תקנת רבנן וזו היא ששנינו בפרק נערה שנתפתתה לא כתב לה את תהא יתבא בביתי כו' חייב מפני שהוא תנאי ב"ד וגרסינן בגמ' תני רב יוסף בבית ונא בבקתי ופירש"י שאם אין לו בית אלא בקתא בעלמא צריף צר וקטן ולשון ביקתא בי עקת' יכולין לומר לכי מאצלנו דאת יתבא בביתי כתב לך ולא בביקתי משמע בפירוש שאם אין לו בית גדול דבהא לא תקנו רבנן וכ"כ התוס' וז ל בביתי ולא בביקתי כשאין להם כי אם ביקתי היא מפסדת דלכ"ע יכולין לגרשה והטור א"ה סי' צ"ד הביא זאת הסברא וז"ל ואם בית בעלה קטן מהכיל אותם ואת היורשים ובחיי אביהם היו הבנים שוכרים בתים ועתה רוצים לחזור לדור בביתם כו' עד אין היורשי' חייבים לשכור לה בית אחר שלא התנה אלא את תהא יתבה וכן כתב רבנו ירוחם נתיב כ"ג חלק י"א וז"ל ואם הבית קטן מהכיל כשמוציאין אותה מהבית אין חייבים לשכור לה בית אחר כו' עד ובית קטן נקרא כל זמן שאין יכול להכיל את היתומים והאלמנה וכן פרש"י ולא הביא חולק אבל הטור בסי' הנז' הביא חולקים על זאת הסברא י"א והרמב"ם וכן הרא"ש ואיפשר שהיש אומרים הם הרשב"א והרמב"ן שהביא המ"מ בפ' י"ח מהלכות אישות להרמב"ם ונר' שכל אלה החולקים על הסברא הא' הוציאו זה מן הירושלמי אבל הר"ן כתב שאין הכרח מן הירושלמי שכתב בפי' להלכות פרק נערה שנתפתתה וז"ל ואפשר שאפי' לשון הירושלמי שסובר שהיורשין חייבים לשכור לה בית היינו דוקא במי שמת ולא היה לה בית שכיון שהיורשין צריכים לשכור כו' עד אבל מי שהניח בית שאינו ראוי לדירת כלם אינו בדין שידחו מפניה ולא שיהיו חייבים לשכור לה בית וע"ד זה מפרשינן גמרין כפשטא ולא תחלוק על גמ' דבני מערבא עכ"ל הר"ן הרי נראה שהיכא שהבית קטן מהכיל ליורשים ולאלמנה נפל מחלוקת בין הפוסקים אלה מפה ואלה מפה ואם הנדון שלנו היא בית קטנה ואינה יכולה להכיל האלמנה והבת היורשת עם בעלה הדין נותן שאחר שיש מחלוקת בין הפוסקים כלל גדול יש לנו כל ספק דממונא בחזקת מריה מוקמינן ותכף ומיד אחר מיתת המת הבית בחזקת היורש היא הבת אליבא דכולי עלמא דע"כ ל"פ אלא אי חייבים להשכיר לה בית אחרת אי לא אבל הבי' תהיה של המורי' לכ"ע היורשים נכנסים לדור בה ומוציאין לאלמנה ממנה והאלמנה אם היא רוצה להוציא שכירות בית אחרת מהיורשים עליה להביא ראיה וקל להבין ואיני מאריך בזה כי לעניות דעתי ברור הוא ואם היא גדולה ויכולים כלם לדור בבית הרי הבת היורשת רצונה שתדור האלמנה עמהם א"כ מה יש לה לדבר עוד ואם תטעון האלמנה שאינה רוצה לדור עם בעל בת אשתו מפני שמא ח"ו יארע בה קלקול בזה צריך לדקדק חדא כי לא נאמרו דברים אלו אלא כשהיא ילדה כו' ואיכא למיחש אבל אם היא זקנה והשכל נותן שאין חשש כזה נופל בזה הענין ודאי רגלים לדבר כי תואנה מבקש ואין לומר דלאו דוקא נקט תנא ילדה אלא אורחא דמלתא נקט אבל ה"ה דכל אשה יכולה לטעון כך דלא היא דגדולה מזו כתבו הפוסקים שאין טענה זו אלא כשאינם בניה אבל אם היא אמם אינה יכולה לטעון כך דלגבי אמם ליכא למיחש להכי אלמא דדוקא נקט תנא היכא דאיכא למיחש אבל היכא דליכא למיחש לא מהני טענתה ותו דלא תני האי טענה אלא לגבי מזונות שהחלוק בין כשהיא אצלם לשאינ' אצלם כפי ברכת הבית אבל לענין דירה לא הוזכר זה לא בגמרא ולא בפוסקים וגם אין לאומר שיאמר תדור הבת בבית אבל לא בעלה ולא בנה כי בעיני דברים אלו אינם אלא יגיעת בשר להשיב עליהם מכמה טעמים חדא דלא לישתמיט שום פוסק או שום מפרש שיברר ויפר' חדוש זה שצריך היורש לגרש אשתו או האשה היורשת להתגרש מבעלה כדי לישב בבית מורישה וכן גם כן בגברי ערטילאי עסקינן שאין לו שפחה ועבד ומטלטלין אלא בגפו יבא הא אם יש לו שום אחד מכל אלה לא ידור בבית הא ודאי דברים אלו אין להם שיעור אלא ודאי כל שאמרו בגמרא בבית ולא בבקתי כשהבית צר ואינה יכולה להכיל היורש והאלמנה היינו עם כל הנטפלים אליו קודם מות מורישו ועוד שהרי כתב רש"י בפ' הנושא וז"ל אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה אלמא דאמדינן דעתיה דלא כתב לה את תהא יתבה בבית אלא כל זמן שתוכל לדור האלמנה עם היורשים אבל לא עלה על דעתו מעולם שתשב היא וילכו בניו ואם היינו אומרים שהבת היורשת או הבן היורש היו צריכים להפרד אשה מבעלה ודאי שכדי שלא יפרדו ימאסו בבית ויניחו אותה לאלמנה והרי כמי שהתנה את תהא יתבה ולא בני כו' אלא שהאמת יורה דרכו ועוד שהרי אמרו באלמנה ת"ר משתמש' במדור שנשתמשה בחיי בעלה וכו' עד ושפחו' שנשתמשה בחיי בעלה שכך כותב כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי הדברים ק"ו ומה אם היא משתמשת בשפחות משום תנאי מיגר כו' היורש שהבית שלו מן התורה לא כל שכן שישתמש עם אשתו ובניו ולדעתי ק"ו זה אין עליו תשובה ומה גם עתה לדעת המרדכי שכתב דלדעת רב צמח גאון אפילו הבית הגדול נקרא קטן כל עוד שאין כאן אלא בית אחד ומתניתין מיירי בשיש לו ב' בתים כל זה הולך לדעת א' בכל מה שאנו יכולים לקיי' ירושת התורה נקיים גם אני אומר שאפי' לא נתפו' דבריו מכל וכל נקטינן מיהא דאי' לן לאהדורי בתר זכות יורשים כל מה דאפשר לן לאפוכי בזכותייהו וכ"ש דלא נעייל פילא בקופ' דמחטא ולומר דלא ליתבו היורשים אלא הם אבל לא עבדיהם ושפחותיהן והדברים הצריכי' לתשמישם הנרא' לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |