שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קסו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במותב תלתא בית דין כחדא הוינא כד אתא קדמנ' הישיש ונשוא פנים כה"ר אברהם בנבגשת ואחר האיום והגזום באם לא יגיד העיד בתורת עדות וזה תורף דבריו אישטאנדו איניל קושקי דיל שיניור דוקי ז"ל קון איל שיניור דוקי אקבזו אישטאנדו אליי איל שנייור דוטור ר' ישראל דארדירו נ"ע לי דישו איל שינייור דוקי ז"ל שינייור דוטור פורקי נו ווש קאזאש פואיש איש רזון קי קאזיש פארה טיניר היגוש איל דוטור לי רישפונדיו פואיש שינייור פינשה וואישה שיניוריאה קי יו אישטו אה לומרי די פהגאש שיפה וואישה שיניוריאה קי אין צפת טינגו און איגו מילדאנדו איל דוקי לי רישפונדיו קישאש שירה היגו די איראדה איל לי רישפונדיו שינייור נו פורקי איש מוגיר מוי אונראדה אי אונישטה אי איש פריינטה די מיש פאריינטאש אי אישטה אין קאזה די מי אירמנו אי אישטובו שיינפרי אי פינשה איליא קי איש קאזאדה קון מיגו איל שינייור דוקי גו ריפליקו מאש פשאנדו דיאש דישפואיש דיל פלישמיינטו דיל שיניור דוקי ויניינדו אונה גחליאה די גי' פרי הלייאנדומי יו אין לה בוטיקא די ר' אברהם טריגו וידי אישטאר און מושו אין פרינטי וישטידו קון אונה קאפה די פאנייו די שאלוניקי אי אונה גורה אמאריליא אין לה קאביסה אה מודו פראנקו יו פארישיינדומי שיר פוראשטירו לו לייאמי דימאנדילי קיין אירה אי די אדו ויניאה איל מי רישפונדיו קי ויגיאה די גיפרי אי קי אירה היגו דיל דוטור ר' ישראל די ארדירו דו איניל מישמו דיאה ויניינדו איל דוטור אין לה דיגה בוטיקה לי די איל בס"ט די לה וינידה דיל היגו די לאנטרי דיל פרופיו היגו דימאנדאדולי שי אירה אקיל איל היגו קיל שינייור דוקי ז"ל דיג"ו שיר שו היג"ז אי איל מי רישפונדיו קי שי גם הישיש ומא' נעלה כרבי נחמן הכהן אחרי האיום והגזום הנז' העיד בתורת עדות וזה תורף דבריו יו אינדו אה ויגיטאר אל שינייור דוטור דיגו אין שו קאזה דאנדומי נוטישא די שו היגו שיר שו היגו קשאנדושי מוגז קי נו שאליאה ני אירה אשו גושטו רוגומי קי לו קשטיגאשי אי ריפרינדיישי דישפואיש דיטיינפו ויניינדו גי"נטו די גי"פרי מי דיג"ו און גודייו קי די אלייא ויניאה שאויינדו קי איל דוטור שי אויאה קאזאדו אישפאנטומי מוגו קומו אן דאדו מוגי"ר אה אישטי אומברי טיניינדו מוגיר אין גיפרי מוי אונראדה אי הירמוזה אי קון אין היגו גם היקר ונכבד ה"ר יעקב ן' שושן אחרי האיו' והגזום העיד וזה תורף דבריו אישטאנדו איל דוטור די"גו דוליינטי אינדולי אויג' טא' פורקי איר' מוי מי אמיגו פורקי רישיבטאב' אין מי בוטיקה אי פרישייאנדולי קי אישטאבה און דונלוק די פאנייו פריטו אי כ"ה גרוסוס אי און באגדאדי מושקי קי און טורקו לי אויאה דאדו אישטאנדו אלייה שו איגו דישו דילאנטימי אישי דונלו' די פאנייוקי לו טומאשי שו איגו פורקי איר' שו איגו שאלידו די שוש לומוש אי קריינדושי איר אגיפרי אי' דוטו' די"גו מילו אינקומינדו מוגו אי קי לו מיראשי פורקי אלה פין אאון קי אירה טראוישו אירה שו איגו אלה הם עדויות האנשים הנז' ולהיות האמת כן חתמנו שמותנו היום יום כ"ב לניסן ואתקיים. אחר כך ראינו כתב אחד ששלחו מפאמה גושטה לחמיו של הדוטור הנז' דמבשר שהצילו את בתו מן החליצה ומן היבום ז"ל נשא ונעלה ה"ר שלמה דארדירו יצ"ו אישטאש דוש ריגלש וכן פאליסייו איל שינייור שו יירנו הרופא נר"ו אי קומו אומברי פירקאטאדו אין טודש קוזאש פירקורו פאזירלאש קלאראש אי אה טימור דיל דייו ב"ה אי פיזו צואה וינו אי לייאמי אה שו אירמנו ה"ר יעקב דרדירו יצ"ו אי דישו אירמיו מיאו אין אישטא אורה קי מי האליו דיגו קי נו טינגו היגוש אי מי מוגיר קידה אטאדה אשו מירסי איל קואל שו אידאר נו ריקיירי אקוניאדאר אי מאש קי טייני מוגיר מאנסיבה אי פיגו די אליא אי פינשו קי אין אישטו קי פלאטיקו איש ביניפישיו די מי מוגיר פור שיר אונה מושה די טיירנה אידאד אי פור רישפיקטו די שו מירשי קומו דישי מוגו מאש כו' אי לי דיו גט קורטאדו אי פוזו אזן פירקוראדור אין זכותו די בואישה פיגה פואישי רישיבידור שו גט כו' וחתם בכתב הנז' מסדר הגט הנזכר יורנו מורנו וגאוננו הדין על דרך אמת:
תשובה
אמת הדבר שיש בנדון זה להאריך אלא שאני כעת טרוד בעס' מצוה נשואי היתומה בת בתי ועל כן אקצר ואעלה ואגלה דעתי כפי מה שיבא מידי קדושין פרק עשרה יוחסין על משנת האומר בני זה ממזר אמרינן בגמרא מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה כך נאמן לומר שהוא בן גרושה ואפסקא הלכתא בפרק יש נוחלין כרבי יהודה ונתבאר שם בגמ' דנאמן אדם לומר על מי שאנו מחזיקים אותו שהוא בנו שאינו בנו וכן יראה שבזה נחלקו אבות העולם שהריב"ה בטור אבן העזר הביא סברת רשב"ם שכתב האומר זה בני או יש לי בנים נאמן לפטור אשתו מן החליצה ומהיבום אפילו הוחזק בהכי אבל אם יש עדים שיש לו אחים אינו נאמן להתיר אמר יש לי בנים בשעת קדושין וחזר ואמר בשעת מיתה אין לי בנים אינו נאמן לאוסרה והרמ"ה כתב שחולצת ולא מתייבמת שמענו מלשון זה שני דברים אחד שאם יש עדים שיש אחים לפלוני אז אינו נאמן לומר יש לי בנים כדי לפטור אשתו מזיקה אם כן נמשך בנ"ד שאם היו עדים באותה שעה שאמר ה"ר ישראל שהיו לו בנים לא הי' נאמן להתיר והדין השני שאם אמר בשעת קדושין יש לי בנים וחזר בשעת מיתה ואמר אין לי בנים אינו נאמן לאוסרה ואע"פ שנראה שיש מי שגורס נאמן לאוסרה כבר כתב מהר"י קארו ז"ל שהגרסא הנכונה שאינו נאמן והיא עיקרית וכך נראה לי לע"ד מטבע הלשון הרמב"ם בפרק שלישי הלכות יבום כתב וז"ל האומר זה בני או שאמר יש לי בנים הרי זה נאמן ופוטר אשתו מהחליצה ומהיבום ומדסתם דבריו נראה ודאי דבין הוחזק בהכי ע"פ עדים ובין על פיו או ע"פ חזקה אשתו פטור' ולענין חזק' בשעת מית' נראה דאינו נאמן מכח הסתם הנז' וכן דעת הרב המגיד משנה לע"ד והרמב"ן כ' בחדושיו פרק יש נוחלין וז"ל ואדרבא איפכא משמע דאי אבוה הוה רגיל דאמר בוכרא הוא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ונרא' בעיני שכן הוא סברת הרמב"ם שכתב ריש פרק רביעי מהלכות נחלות זה בני זה אחי נאמן עד אבל נאמן הוא על מי שהוחזק שהוא בנו לומר אינו בני משמע דדוקא בשהוחזק לבד נאמן לומר אינו בני הא אם דבר בפיו ואמר שהוא בנו אינו נאמן אח"כ לומר שאינו בנו דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואי לאו הכי כיון שהתחיל בריש הפרק ואמר האומר זה בני כו' גם בסוף הי' לו לומר אבל אם חזר ואמר שאינו בנו נאמן כן נראה לי ודאי אם כן נמשך לדעת הרמב"ן שאשה זו מותרת דכיון שמצינו כמה עדים שמעו מפיו של רבי ישראל שהי' לו בן וגם הראה אותו שהוא בנו ושהי' בצפת עם אמו ודברים אחרים מראים בבירור שהאמת כן שהי' לו בן והבחור ההוא הי' בנו ושוב אינו יכול לומר שאינו בנו מן הטעם הנז' כפי הנרא' איכא פלוגתא דרבותא אלו אומרים צריכה חליצה ואלו אומרים שהיא מותרת לשוק בלא חליצה וזה כי לדעת רשב"ם אי הוו עדים שהי' לר' ישראל אחים בעת שאמר לדוכוס שהי' לו בן לא הי' נאמן בכך שהי' צריך עדים שהי' לו בן כמו שהיו עדים שיש לו אחים וכ"ש השתא שאמר בשעת מיתתו שאין לו בן גם יש קצת להחמיר מצד שני הגרסאות בטור ומצד הרמ"ה שכ' שצריך חליצ' אבל כפי מה שכתבתי מדעת הרמב"ם שכיון שאמר בני זה או יש לי בנים נאמן כנז' האשה זו מותרת בלא חליצה וכן מורים דברי הרשב"א בתשוב' סימן תר"י שכתב וז"ל כל שאמר תחלה בני זה הרי הוד' והחזיקו בבנו וכיון שכן כשחזר ואמר בשעת מיתתו עבדי הרי הוא כמי שאמר על מי שהוא בכור לא יטול פי שנים אם הי' מוחזק שהוא בכור אינו נאמן לומר על אחר שהוא בכור ואפי' לרבי יהודא אלא משום דכתיב יכיר ע"כ נמצינו למדין שמצד מה שכתבנו עד עתה הוי הדבר כספק אי אמרי' שצריך חליצה אי לא כיון דהוי פלוגתא כפי הנרא' כמו שכתבתי אע"ג דאי לא דמסתפינא הוה אמינא דבנ"ד אפי' להרמ"ה לא הי' צריך חליצה והטעם שהרי בכל מקום אמרינן דאין אדם מוציא דבריו לבטל' וכיון שראינו בנדון זה פעמים שלש שאמר שהי' בנו ולא עוד אלא שאמר שהי' דואג עליו שלא הי' נוהג כשור' והרבה דברים כאלה היה לנו לתקן דבריו האחרונים שלא יסתרו הראשונים והוא כי האיש הזה הי' ע"ה מן התור' והיה חושב שכיון שבנו זה לא עשאו באשה מקודשת לו בקדושין וז' ברכות אלא שהית' פנויה חשב שלא הי' פוטר אשתו בבן זה ולכן אמר שלא היה לו בנים הפוטרים לאשה מן החליצה ומן היבום ומפני זה היה מצוה לאחיו שיפטרנה בחליצה וזאת היתה סברא נכונה שכן אנו מוצאין בשטר שאנו רואים שסותר לשון האחרון אל הראשון אם אנו יכולין לתקן ששניהם כונה א' אפילו ע"י הדחק יש לנו לעשות כן ולא לומר שהכל הולך אחר דבריו האחרוני' כן היה נראה בעיני אלא יודע אני לומר כן כי מי הוא שיקל ראשו להתיר יבמה לשוק באומדן דעת אלא שמצד א' בקשתי ומצאתי מקו' לומר שאש' זו פטור' ומותר' לשוק בלא חליצ' והטע' שכתוב בסוף הדברים אי לי דיו גט קורטאדו אי פיזו פירקוראדור כו' וגרסי' בפ' האשה שלום בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דשניא ליה זכו' הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיון דזימנין ודרחמנ' ליה דיבמה חוב הוא הוא לה ואין חבין לאד' שלא בפניו אמר ליה תניתוה וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת כן כתב הרי"ף בהלכותיו וכ"כ הריב"ה הדין בפשיטות סוף סי' קמ"ה שכיב מרע שנתן גט ליד אחר ואמר לו זכה בגט זה לאשתי כדי שלא תפול לפני יבם ומת קודם שהגיע לידה הוי ספק מגורשת וחולצת ולא מתייבמת ע"כ הרי למדנו דבלי ספק זכות היה לה לאשה הזאת בקבלת הגט שקבלה בשליח קבלה שעש' הבעל מכמה פנים אחד שהיא בחורה כמו שאמר השכיב מרע והפסוק אמר ברות הגדלת חסדך האחרון וגו' לבלתי לכת עוד אלו הנשים הכשרות הבאות להתגיי' בלי ספק נואצות הצרה בתכלית ומ"מ נמצא שיש כאן ס"ס ספק אשה זאת נתגרש' ספ' לא נתגרשה ואם תמצא לומר שלא נתגרשה ס' יש לבעל בנים ספק אין לו ואם כן פטורה וכל מקום דאיכא ס"ס אזלינן לקולא וכן מתהפך זה הספק דאמרינן ספק בן יש לאיש רבי ישראל ואינה צריכה חליצה ספק אין לו בן וצריכה חליצה דאפי' אם תמצא לומר אין לו בן שמא נתגרש' הרי זכו לה גט והיא פטורה שאינה זקוקה ליבם ואם בשעה שאמר זה רבי ישראל לדוכום שהיה לו בן האחים לא היו ידועים על ידי עדים אלא על ידי חזקה לבד בריר לן התירה יותר שהרי אפילו לדע' רשב"ם אם אמר יש לי בן והאח אינו יודע אלא על ידי חזק' נאמן וכיון שאותה שעה היה נאמן בדבורו שאמר שהיה לו בן אפי' שאח"כ ימצא שיש עדים שיש לו אח אינה יוצאה מהתירה הראשון וכמ"ש זה גם כן מהר"י קארו בין הכי ובין הכי נר' בעיני שאשה זו פטור' מן החליצ' ומן היבו' מטעם דהוי ס"ס כמו שכתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |