שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קנט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ילמדנו רבינו ר' נשא אשה וישב עמה ימים מועטים ואח"כ לקח כל אשר לה כלי כסף וכלי זהב ושמלות וכל נדונייתא והלך לו וזה שתים עשרה שנה אשר הניחה ערומה עגומה באלמנות חיות והוצרכה ללות מתורגמים כדי לפרנס את עצמה ואת בנה אשר לה מר' עתה נפלה ירוש' במ"ה והיא שלחה לקחת הירושה מיד האיש ההוא שאינו רוצה להוציא הירושה מידו בלתי רשות ר' בטענת נכסי מלוג כזה פי' הם שלו ילמדנו רבינו אם יש כח לר' לעכב שיתנו הירושה ביד אשתו או לא או כחא דאיתתא עדיפ' כיון שאין לה מזונות ממנו זה י"ב שנה כאמור ואם טענת האשה שטוע' אל האיש אשר בידו הירוש' היא טענה כי אומר שלבעלה אין לו רק הפירות בלבד אבל גוף הירושה היא שלה ואם הבעל ירצה הפירות ישלם ממנה:
תשובה
אין זה צריך לפנים כי ידוע שאיש כזה לא היה ראוי לדקדק עליו אה היה בדין להוציא מיד הנפקד הנכסים ולמוסרם ביד האשה אם לא אם כנים הדברים כמו שבאו בשאלה שאיש כזה אינו מן היישוב כיון שעבר כ"כ זמן ששכח את ביתו ועובר עמ"ש בתורה שארה כסותה כו' גם בנו שכח ועורבא בעי בני והאי גברא לא בעי בני ומ"מ להיות כי כאשר יחייבהו בדין יתחזק הדבר ביותר ראיתי לכתוב הדין בקוצר דפש' שהדין עם האשה ותחילה צריך לדעת כי זיל קרי בי רב הוא שאדם חייב לזון את אשתו עד שאמרו שעולה עמו ואינה יורדת בכל ענין ויש קצת מחלו' והביאו הטור א"ה סי' ע' וז"ל כתב הרב אליה חייב אדם להשכיר עצמו מ"מ כתב שעבודה שדרך בני אדם לעשות בתוך ביתם חייב לעשות כדי לפרנס ביתו וכמ"ש בשטר הכתובה אנא אפלח כו' ולא עוד אלא שכתוב בתשובות מיימוניות שרבותינו שבצרפת נהגו כרבנו אליה ואם כן פשיטא שחייבים ב"ד שבכל עיר ועיר להוציא נכסי האיש בכל מקום שהם אחר ג' חדשים שהלך האיש ואשתו תובעת מזונות כדי שתזון מהם והא לך מ"ש הרשב"א בתשובה סי' תת"ן תשובה כל שיש לו פירות תיזון אשתו עמו מן הפירות אם יספיקו לשניהם ואם לא יספיקו יוסיפו ב"ד לזון מן הקרקעות ואעפ"י שהנכסי' לא יספיקו ליותר מכדי כתובתה אם היה רוצה ליזון מהם עכשיו צריכין ב"ד לכוף את הבעל למכור למזון או יגבו לה מזונותיה מאותן הקרקעות אע"פ שאינם מספיקים לכדי כתובתה ע"כ ואם כן מצינו למדין שכופין את הבעל למכור אפילו קרקעות שהם מיוחדי' לפרעון כתובה וישאר חוב הכתובה עליו כ"ש וק"ו נכסי מלוג שיכפו ב"ד לנפק' שיוציאם לזון את אשתו עוד כתב הרשב"א בתשובה הביאה ב"י וז"ל מי שהלך למדינת הים והפקיד כלים ביד א' או השאילם לו מוציאין מיד הנפקד למזונות אשתו וגדולה מזו כתב המרדכי פרק בתרא דכתובות על אחד שהלך בעלה למדינת הים והפקיד ממון ביד שמעון והזהירו אם תבא אשתו לפניו לא תתן לה ממון שהפקדתי אצלך כ"א לבתי הקטנה כו' עד ואע"פ שהזהירו אם תבא אשתו לא תתן לה כלום לא מבעיא בזה הלשון דאין זכותה מפקעת בכך כו' אלא אפי' אמר אל יפסקו לה ב"ד מזונות מאותו ממון אין שומעין לו דלאו כל המינו שיעשיר עצמו ויפיל אשתו על הצבור ואין מחאתו כלום ע"כ מכל זה אנו רואים שהדבר ברור כשמש שכיון שנכסי צ"ב שהם שלו כופין לנפקד ליתן נ"מ שעקרן שלה ואין לו אלא פירו' והם לאחריותה עאכ"ו שב"ד כופין דמי שבידו נכסים שנפלו מירוש' שיתנום וימסרו בידה והיא תפרע החובות שלותה מאיזה מקום שלותה ותזון מהמותר אם יש והאריכות בזה מותר גמור וזה אפילו היה בסתם בני אדם עאכ"ו באיש זה שעברו כמה שנים ששכח את אשתו ואת בנו ולא עוד אלא שאומרים שהניח ביתו ריקנית וחלף הלך לו ונבלה עשה שפשיטא שב"ד כופין לנפקד הזה ליתן הנכסים שירשה בידה כי שלה הן ועוד אני אומר בשלמא אם היו נצ"ב היינו צריכין להביא ראיה שב"ד יכולים לכוף לנפקד כו' כמו שהוכחנו לפי שהבעל יכול לדון עם הנפקד בלי הרשאת אשתו אבל נ"מ שאין הבעל יכול לדון להוציא מיד הנפקד אלא בהרשא' אשתו וכמ"ש רב האי גאון והביאו הריב"ה בח"מ ק"ב ואע"פ שמדברי הרא"ש נר' שיכול לדון הבעל בנ"מ אפילו בלי הרשאה כיון דאית ליה לבעל פירות מאותן הנכסים ואפילו יהיו מעות בעין יכול לקנות קרקע ויאכל וכיון דאית ליה לבעל כו' באותם נכסים יכול לירד לדון עם המחזיק כדאיתא בגמ' מ"מ בנו ב"ה מסכים לדעת רב האי גאון דדוקא בקרקע שיש בו פירות יכול הבעל לדון עם המחזיק מגו דיכול לדון עמו על הפירות שבקרקע יכול לדון על הקרקע עצמו אבל לא בקרקע שאין בו פירות ולא בנכסים שצריך למוכרם כדי לקנות דבר שעושה פירות וגם שהר"י בת"ה ז"ל כתב דמעות לכ"ע יכול הבעל לדון עם המחזיק בהם מפני שהם מזומנים ונקל ליקח בהם קרקע שיעשה פירות מ"מ יהי' מה שיהי' האש' עקר והיא אינה צריכה הרשאה מבעלה להוציא נכסיה מיד המחזיק בהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |