שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קנז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן שדך בתו עם שמעון שהוא מארץ אחרת והתנו ביניהם שיוליך אשתו עמו לארצו לאחר הנשואין ובעת הנשואין נתן אבי האשה לחתנו בית אחת במתנ' ע"מ שידור עמו בעיר ג' שנים ואם אין מלבד שאין המתנה מתנה נתחייב במאה פרחים קנס לאבי האשה ובתוך הג' שנים מתה אשת שמעון וטען ראובן שמעולם לא נתן הבי' אלא ע"מ שתדור בה בתו ג' שנים וכיון שלא נעשתה עצתו ולא נתקיים תנאו שאין המתנה מתנה. ושמעון טוען שלא נזכרה אשתו בשטר המתנה כלל אלא הוא והוא יקיים תנאו וישב בעיר גם ידור בבית ג' שנים. וראובן אומר כי ודאי שלא היתה כוונתו רק שתדור בתו בבית כי מה לו משמעון והעד שהוא היה רשאי ללכת לסחורות ולצאת מהעיר כחפצו לסחורה א"כ ודאי שלא היה כונתו כי אם על דירת בתו ושמעון טוען שכיון שלא פירש רק שהוא לא יצא מהעיר הרי הוא מקי' תנאו ומה לו ולדברים שבלב אם היתה כוונתו על אשתו. עוד טוען שכיון שאין האונס מחמתו והרי הוא מוכן לקים תנאו לא נתבטלה המתנה יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:

תשובה

נראה לע"ד שהדין עם שמעון וקודם כל דבר אני אומר פלס ומאזני משפט ביד ה' ואחר שאנו צריכים לשקול במאזני השכל אומדנא דמוכח מה היא מי יאמר זכיתי לבי והשגת שכלי מנעת לידע כי זו אומדנא דמוכח לומר כי לא נתן זה הביתרק כשתדור בה בתו כל הג' שנים ומי לא יאמר שהנדוניא שנותן אדם לבתו אינו נותן אלא אדעתא שיתהנה בתו ממנה ועינינו רואות כי אחר שנכנסה לחופה לבד ומתה הבעל יורש ויחדי באתתא אחריתי וע"כ לא פליגי רש"י ור"ת ז"ל אלא היכא שעדיין לא נכנסה הנדוניא ברשות החתן אבל היכא דנכנס' לכ"ע זכה החתן בה. ועוד דורונות שנותנין נק' שבח דאחר ג' ימים או קודם נפטרת הכלה מי הוא שיאמר שאין אומדנא גדולה מזו שלא נתנו אלא שתבלה אותן הכלה אלא ודאי שאין לך שיקול גדול מזה ועכ"ז אינו מספיק להוציא ועוד נראה בנידון דידן שאפשר לומר שאפי' שנפטרה גמר ונתן הבית בשביל נחת רוח שקבל החתן לעמוד בעיר ג' שנים כי סוף סוף יש לו נחת רוח לאב ולאם לעמוד ולראות קבורת בתו ולבכות עליה וכבר אמרו נוח לו לאדם לעמוד וליקבר סמוך לקרוביו ועתה אני אומר להא לא דמיא אלא להא דאמרי' במסכת גיטין פ' מי שאחזו הרי זה גיטיך על מנת שתניקי את בני ב' שנים על מנת שתשמשי את אבא ב' שנים מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינה מגורשת רשב"ג אומר כל העכבה שאינה ממנה הרי זו מגורשת הרי שלדעת רשב"ג מהני טעמא דהא אנא קאמינא אפי' להוציא מחזקת איסור אשת איש החמור דנחלקו הפוסקים לענין הדין הלכה כדברי מי רב אלפס והרמב"ם ז"ל ס"ל דהלכה כרבנן ור"י ור"ת ז"ל סברי דהלכה כרשב"ג וכמ"ש ר' יוחנן כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו ואיכא למימר דע"כ ל"פ רבנן אלא משום חומרא דא"א דאמרי' לצעורא קא מכוין וכמ"ש שם הר"ן אבל בנ"ד דממונא הוי דלא שייך טעמא דלצעורא קא מכוין אפשר דרבנן מודו וכל שכוונת חתנו לקיים תנאו גמר והקנה ועתה אני אומר דענין דבר שקיא וכיוצא בו לא שייך הכא דהתם הס' הוא דמעיקרא לא חל שם מקח כלל אבל בנ"ד שם מתנה חל אבית לדברי הכל ועתה אתה בא להוציא אית לן למימר על האב שר"ל לחתנו צא מן הבית עליו להביא ראיה וכמו שיש לי ראיה לזה מדברי הרשב"א תשו' סי' תתקע"ב וז"ל השיב בא' שמכר קרקע ובאו ב' ואמרו כי תנאי כו' עד והלה מביא עדים שמכרו בלא תנאי ופסק דלא אמרי' בכה"ג אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ארעא בחזקת מרי קמא דשאני הכא דלוקח זה בדין ירד והמוכר החזיקו כו' עד אלא שזה מביא עדים שיש לו להסתלק מחמת התנאי כו' עד ואע"פ שאין הקרקע נתפס מ"מ נ"מ לזה שירד בתוכה ברשות הבעלים ע"כ ה"נ בנ"ד אליבא דכ"ע בדין ירד וחמיו החזיקו בבית ואתה בא להוציאו מכח הכת מהפו' שסוברים שיצא אית לן למימר דכיון דאית לן כת אחרת סוברים שלא יצא תקום ארעא בחזקת מאן דקאי בגויה כ"ש בנ"ז דאפשר לו' ואליבא דכ"ע הכי הוי דינא מטעמא דפריש' כנלע"ד עוד אני אומר לרווחא דמלתא דמאחר שאני רואה תנאי אחר שנתחייב ליתן ק' זהובים לחתנו אם לאו יקיים העמידה ופשי' שא"א לו ולא עלה בדעת חמיו שאם תמות הבת שיחוייב חתנו ליתן לו מאה זהובים אלא התנאי הוא שאם ילך החתן ולא ירצה לעמוד שאז יתחייב בק' זהובים כו' א"כ התנאים שוים שכמו שנתינ' חיוב המעות אינו אלא כאשר החתן לא ירצה לקיים עמידתו בעיר מצד עצמו כן נתינת הבית אינה מתבטלת אלא כאשר לא ירצה החתן לעמוד מצד עצמו ואם מתה אשתו אין העכוב בא ממנו והרי הוא כאלו קיים תנאו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון