שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ילמדנו רבנו ראובן נשא אשה ועשה לה כתובה משלו ת' פרחים ואחר שנשאה שמע ר' מבניה שהיו עומדי' במלאכת המלך יר"ה שאחרי מות ר' ג"ה יירשוהו כפי דין תוגרמה נגד ד"ת אשר כפי דין תוגרמה האש' יורשת לבעלה אחד מז' חלקים וכששמע כך הלך בערכאותיה' ועש' שיגי"ל איך גירש את אשתו הנקרא בלשונ' בושאטי ומעתה ומעכשו שלא היתה אשתו כי אם משרת' הבית וכששמעו בניה מה שעשה ר' תפסוהו לדין תורה שיגרש את אשתו ויוציא ויתן כתובתה שהיא לא היתה עוד יכולה לעמוד עמו בבית אחד כי יתפשוה לזונה כפי דיניהם. והשיב ראובן שהיא היתה אשתו לכל דבר שבקדושה ואם עשה כך כדין תוגרמה היה מפני פחדו אותם אחרי מותו וכפי דיננו אין בכך כלום ומה שהם טוענים שאינה יכולה לעמוד עמו בבית אחד אין מזה כלום וכל נזק שיבא לה מזה כפי דין תוגרמה עלי דידיה יהדר שהרי היא אשתו להצילה מכל משטין. זאת ועוד טען ראובן שהיה ברצונו לעקור דירתו ממקום שנשאה ולהלוך לדור במקומות מרחקים אם מפני שאין לו יכולת לעמוד שם מפני ששמועתו רבה על התורגמים היותו אמוד בנכסי ומעללים עליו מדי יום ביומו עלילות ברשע לאכול את ממונו ואין לו תקנה לעמוד שם והיה רוצה להלוך במקומות שאין מכירים אותו ועם זה בטלה טענת בניהם שאומרים שאינה יכולה אמה לעמוד עמו בבית אחד אשר שם במקום אשר ילך אינם יודעים דבר מהנעשה ואם היא תבא עמו במקום שהוא ילך הרי היא אשתו לעולם ואם לא תרצה לבא עמו יוציא אותה בלא כתובה שהרי היא לא הכניסה עמה דבר כי אם הכל משלו הוא עשה לה את כתובתה בחושבו שלא יהיה אלו ההפרשיו' ביניהם והיא השיב' שאין ברצונה נצא' ממקומ' מקום אשר בניה עומדים ואם הוא ירצ' להלוך לדו' במקומות אחרים ילך לו לבדו ויוצי' ויתן לה כתובה כאשר כתב לה וע"ז ילמדנו מורנו הדין עם מי:
תשובה
נר' שיש כאן שני שאלות והראשונה כפי הנראה לע"ד הוא דבר פשוט כפי השכל והדעת נותן שהדין עם ראובן בעל האש' שמה שעש' להנצל מפחד בני האשה ולא עוד אלא שהיא והם כפי הנר' נתנו אצבע בין שניו וא"כ אין טעם בדבריה כי מה שהיתה מפחדת שיחזיקו אות' לזונה היא טענת שקרי' שכמה שפחות יש היום בין היהודים וא"כ אין כח מטעם זה שיגרשנה ויתן כתוב' כיון שמה שעשה בעלה נותן אמתלאה גדולה לדבריו למה שעש' ורשאי היה לעשותו ויש להבי' ראי' ממה שאמרו בנדרי' פ' קונם אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנ' כרגא מאי טעמא לאברוחי ארי מיניה אמר ולא מבעיא לפרש"י דעבדא דנורא היינו עבד של ע"ז פ' שהדברים ק"ו ובן בנו של ק"ו דהשתא ומה הת' שמראה עצמו בפי' עבד ע"ז כי מפני זה פטורים מהמס מותר משום דמוכח מלת' דלא אמר הכי אלא לאפטורי מכרגא כ"ש בנ"ד דמצי למעבד מאי דעבד כדי שיורשיו לא יפסידו נכסיו אלא אפי' לדעת שאר המפרשים שפירשו עבד' דנורא אנא עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש דמשמע דוק' שמר' עצמו עבד לכומר מ"מ אית לן ראיה מהתם דהיכ' דעביד דבר שאינו ראוי לעשות ועושה אותו כדי להנצל מהפסד ממון שיש בידו לעשותו. ועוד נראה להביא ראי' מדתניא בפ' הגוזל גב בגד כלאים אסור להבריח בו את המכס וכתב מהררי"ק ז"ל בש' פ"ח וז"ל וראיתי כי בהגה' סמ"ק ז"ל ויש מפרשים דמאן דצריך להבריח בו היינו להראות בו שאינו יהודי וכגון במכס שאין מוטל אלא ליהודים כו' עד ומדברי המתיר נלמוד ק"ו לדבר שאנו עומדים בו כו' עד ואפי' למאן דפליג עלייהו ומפרש דהאי להבריח בו את המכס היינו שאין פורעין מכס מבגדים שאין אדם לובש בהם אבל להראות בו שאינו יהודי אסור פשיטא ופשיטא דעד כאן לא קאסרת אלא התם דוקא שלבושו מוכיח עליו שאינו יהודי שהוא לבוש האסור ליהודים וגם מתכוין הוא בכ' שלא יכירוהו שהוא יהודי התם הוא דיש לדמותו מההיא דפ' בן סורר ומורה דאפי' לשנוי ערקתא דמסאנא אסור אבל בנ"ד שאין עושה דבר איסור כלל ומה שעושה אינו אלא כדי שלא יפסידו בניו ויורשיו ממון הראוי להם פשיטא לכ"ע דשפיר קא עביד א"כ כיון שמה שעשה הוא עשה בדין וביושר פשיטא דאין לנו להכריחו שיוציא את אשתו ויתן לה כתובתה וזה דבר ברור שאין צורך להאריך בו: ועל החלוקה השנית שטען ראובן שרוצה לעקור דירתו ממקום שנשאה ולהלוך לדור במקומות מרחקים כנר' מדברי השאלה גם לזה אשיב בקצרה שאעפ"י שכפי הנר' לכאור' אין בידו להוציאה ממקום שנשאה כיון שהמקו' היה שוה להם ומשנה שלמה היא פ"ב דכתובות שלש ארצות לנשואין כו' וממנה למדו הפוסקים ז"ל שהנושא אשה אין יכול להוציא ממלכות למלכות וביאר זה הריב"ש בתשובה ומה שאני לומד מדבריו שאעפ"י שמלכות תוגרמה אחד הוא מ"מ נקראים מלכיות מחולקות רומילי ונאטולי ערב מוריאה שאעפ"י שהם תחת ממשלת המלך יר"ה מ"מ כל אחד הוי מלכות בפני עצמו ואין אדם יכול להוציא אשתו ממוריאה לרומילי וכיוצ' בזה אבל במוריאה בעצמה יכול להוציאה מעיר לעיר או מכרך לכרך אבל לא מעיר לכרך גדול ולא מכרך גדול לעיר מן הטעם שנתברר בגמ' שיש צד טוביות בזה שאין בזה א"כ נמצא שאם הוא רוצה להוציא אשתו ממלכות אשר נשאה למלכות אחרת אינו יכול ואפי' באותו מלכות שיש בידו להוציאה היינו בשהמקומו' שוים או שניהם כרך או שניהם עיר אבל אם אין שניהם שוים אינו יכול להוציאה שלא מרצונה מ"מ בנדון זה שהוא אומר שמתירא מן התוגרמים מפני ששמועתו רבה ומעללים עליו עלילות ברשע לאכו' את ממונו כנז' בשאלה נר' בעיני שהדין עמו וראיה לדב' מ"ש הר"י בעל תרומת הדשן על מי שנשא אשה במקום מולדתו והיה דעתו להשתקע שם ואחר קצת שנים ירד מנכסיו ואינו יכול להתפרנס שם ורוצה לילך לדור במקום אח' שכופין את אשתו ללכת אחריו כמו שהוניח בראיות יעויין שם סי' שט"ו כ"ש בנ"ד שיש בזה פקוח נפש גדול שישראל היורד ביד אחד מאומות העולם ח"ו קרוב להסתכן כתא מכמר ואעפ"י שראיתי בדברי מהרר"י קארו נר"ו שכתב שאין דברי בעל ת"ה נראין בעיניו מכל מקום במחילה רבה מעכ"ת אין דבריו נראין בעיני כי מעיד אני עלי שמים וארץ כי דברי בעל תרומת הדשן היו נחשבין בעיני מורי הרב הגדול כמהרר"י טאיטצק זצ"ל כדברי הרא"ש ז"ל כל שאין אני צריך לזה שידוע ומפורסם חכמת תורתו והוא דבר ומי ישיבנו וגם לע"ד אין לומר שהריב"ש ז"ל חולק בזה אדרבה נרא' בעיני שהם הם דברי הר"י בעל ת"ה שהרי כתב הריב"ש ז"ל בתשובה סי' פ"ג וז"ל אין ס' שאין האיש יכול לכוף את אשתו ללכת עמו על הספק מעיר לעיר ולהוליכה מדחי אל דחי כמו שנר' שבא בשאלה ע"כ משמע דדוקא על הספק להוליכה מדחי אל דחי הוא דאינו יכול להוליכה הא אם הדבר נראה לעין שיציאתו מעיר זה למקום זה האחרון טוב מן הראשון ולא יהיה לו הצער כמו שיש לו בזה המקום אשר הוא עומד פשי' ופשיטא שאפי' הריב"ש ז"ל יודה יודה. ועוד אני אומר שאיפשר לומר את"ל שהם חולקים יד הבעל על העליונה שיכול שיאמר אם תרצה לילך עמי טוב אם לאו תשב את ולא נוכל לכוף אותו לגרשה ולהניח במקומה כי יאמר לה הבא ראיה כו' כ"ש שהדבר ברור שאין חולקים דאי לא תימא הכי למה לו להריב"ש להאריך ה"ל לקצר ולומר אין האיש יכול לכוף כו' מדקאמר על הספק כו' משמע ודאי דדוקא על הספק אינו יכול הא על הודאי יכול:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |