שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תשובת שאלה שנשאלתי על ענין כתו' בנין דכרין כבר ראיתי דבריך אשר מתוכם יר' לא נעלם מנגד עיניך סברות פוס' ובפרט תשובת הריב"ה שהוא אחרון האחרונים וא"כ נר' שמי הוא ואי זה בדור היתום הזה ימלאנו לבו לעשות מעשה בחיוב נגד שום אחד מהכתות כי אלו ואלו גאוני עולם ומפיהם אנו חיי' ואעפ"י שכפי הנר' רבו כמו רבו הפוסקים האומרים שאין לעקור תקנת ב"ד. מ"מ היה אפשר לומר כיון דירושה הוי דאורייתא וב"ד הוי תקנה דרבנן לא אתי ספק דרבנן ומבטל דינא דאורייתא ואת"ל דמ"מ כיון שרבו האומרים שאין לבטל התקנה עליהם יש לסמוך די לנו לקיים התקנה בקרקע כאשר כן היה יסודה אמנם לא במטלטלים ועם זה היינו יוצאים ידי חובתנו שכשהיה אדם בא לתבוע כתובת ב"ד ואין שם קרקע ולא היינו מגבין להם כתובת אמם לא היה אדם יכול לומר שאנו עוקרין תקנת חכמי' שהרי הם לא תקנו כך אלא בקרקע לא במטלטלי ואפי' לדעת הגאונים שתקנו עתה לגבות כתוב' מטלטלי יש לומר שלא עשו כן לענין כתובת ב"ד כנז' בתשו' הריב"ש בשם רבנו יונה ז"ל ולדעתי שיש הרבה מן הפוסקי' מסכימים לזה יותר מאותם שסוברים להפך מזה ופשיטא שכן היה ראוי לעשות מעשה מן הטעם הנז' למעלה שיש לנ לבקש כל הצדדין לקיים ירושה דאורייתא כיון שאין אדם יכול לומר שאנו עוקרין תקנת חכמים ז"ל אבל עומד לפנינו מ"ש הריב"ש וז"ל אבל נר' שעתה שכותבין בכל הכתובו' מטלטלי אגב מקרקעי כו' עד גם כתובת ב"ד ע"כ אלא שעם כל זה היה נר' בעיני להעמיד ירושה דאורייתא כנ"ל ומטעם שהרי כתב הרמב"ם פ' י"ו מהלכות אישות וז"ל כבר נהגו בכל מקומות שידענו וששמענו שיכתבו בכתובה בין מקרקעי בין מטלטלי ודבר זה תקון גדול כו' עד ונמצא האלמנה גובה מן המטלטלים בתנאי זה ולא בתקנת אחרונים ואם איתא דסבירא ליה להרמב"ם דבתנאי זה גובה כתובת בנין דכרין מן המטלטלים איך לא כתב ג"כ ונגבית כתובת ב"ד אף מן המטלטלין כיון שלמעלה אמר לפי אני אומר מעמידין אותה על דין התלמוד שאין יורשין כתובת אמן אלא מן הקרקע משמע דלא מהני מה שנהגו אלא לגבות האשה כתובת' לא לכתובת ב"ד וכן נר' זה יותר מלשון שכתב הטור א"ה סוף סי' קי"א וז"ל והרמ"ה כתב דבמטלטלי לא נהגו האידנא שאין לעקור תקנת חכמים אבל כיון שמרבים ליתן לבנות נעמידנה בחזקתה דמעיקרא דוקא במקרקעי כו' עד ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ע"כ. ואחר שכת' הרמב"ם שכבר נהגו כו' כ"ש שמן הנרא' ודאי נתפשט המנהג לכתוב מטלטלי אגב מקרקעי בזמן הרא"ש ז"ל ועכ"ז כתב דוקא במקרקעי ותו דזיל בתר טעמא כיון דמרבים כו' אם כן מהאי טעמא אית למימר דלא מהני מה שכותבין מטלטלי אגב מקרקעי אלא לגבות האשה כתובתה לא לב"ד ועל כן דעתי וסברתי שכתובת ב"ד אינה נגבת אפי' בזמן הזה אלא ממקרקעי ואפי' כתוב בכתובה מטלטלי אגב מקרקעי וגם שכבר אני רואה שמי שיראה דברי ידינני לגסו' הרוח לחלוק על דברי הריב"ש לכאורה מ"מ סמכתי על מ"ש וגם כי כפי הנר' מלשון הריב"ש לא כתב הדין בבירו' רק שאמר אבל נר' כו' שהיה לו לומר אבל עתה שכותבין כו' כתובת ב"ד נגבת ממטלטלי מדלא כתב הכי אפשר שלא בריר ליה כולי האי ואולי להלכה אמרה לא למעשה:

ועוד מצאתי ראיתי תשובה ולדעתי היא מהרשב"א שכתב וז"ל מה ששאלת אם כתובת ב"ד נוהגת במקומנו או לא דע שאין לנו מנהג קבוע על זה ולכן אין כח בשום א' לבטל תקנת חכמים וכבר פסקתי לכמה אנשי' שאלוני על זה שינהגו כפי תקנת חכמים ונעשו כמה מעשים על פי ומכיון שלא מצאנו מנהג ירושתה פשו' בכל המקומות לא דנתי לגבותה אלא מן הקרקע כפי דין התלמו' לא מן המטלטלים כפי תקנת הגאונים כדכתב הרמב"ם והאמת שכמעט נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה אמר וכבר פסקתי כו' אח"כ אמר וכיון שלא מצאנו מנהג ירושתה פשוט כו' לא דנתי לגבותה כו' אלא שנר' לע"ד שהוא לא רצה לעשות מעשה לכוף לשום בעל דין אלא כדין התלמוד ולא כדין הגאונים ולזה כשהיו שואלי' ממנו הלכה אמר שהיה משיב כו' והיו נעשים המעשי' ע"י אחרים ג"כ ומצאתי להרב הגדו' מפרש המשניו' כמהר"ר עובדיה מברטנורה ז"ל וז"ל ואין כתוב' ב"ד נגבית אפי' בזמן הזה אלא ממקרקעי ע"כ וכן דעתי למעשה גם למעשה הטבת לראות לע"ד שאין לנהוג כתובת ב"ד אלא כשמתו שתיהן בין שמתו שתיהן בחייו ובין שמתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו אבל כשאחת מתה ואחת קיימת לא וכמו שכתוב בהגה מימונית וז"ל כתב ר"ח דוקא שמתה גם זו שנשארה כו' עד אבל אם השניה עודנה בחיים לא אשכחן וגם כתבו התוס' דנר' הטעם דר"ח כו' וכתב מורי רבנו וז"ל וכיון דאיכא ב"ד פלוגתא דרבוותא אנן לא עבדינן בה עובדא ועוד שיש גאוני' שפסקו שבטל' לגמרי כתוב':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון