שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קנב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שנשא אשה והוליד ממנה בנים ומת ורוצה האלמנה לגבות כתובתה ונדוניתא והיורשים אומרים שתקח לה נכסים כאשר הם כתובים בכתובה אשר זהב לזהב ואשר כסף לכסף ואשר מלבושים וחלוקים כנגדם כי פה נהוג לכותבה בשטר כתוב' על חד תרי ועל חד תלתא להעלותו במעלה והיא אומרת ליקח אותם מעות כמו שכתובים גם בעד ענין מאתן זוזי לא הוה ידיע לן כמ' הם ונהגו לתת שש מאות לבנים ועתה היא מבקשת מאתן זוזי כמנהגה והיורשים אומרים ליקח לה כפי דינא כאשר הורה הגאון מהרי"ק ז"ל גם מבקשת הסבלונות ששלח לה בזמן הקדושין שאומרת ששלחם לה במתנה גמורה והיורשים אומרים שלא שלחם כי אם לנוי להתקשט בהם כגון נזמים וצמידים וטבעות ושרשרות זהב:
עוד שאלה ב' ראובן שהיה מאגריפון והלך לטיוה וארס אשה ולא לקחה וארוסתו נפלה על ערש דוי מחולי המגפה והלך לו שם לראותה ונדר ראובן שאם תקום ארוסתו על בוריה וכחה שיתן חמש מאות לבנים קדש וקם לה על בוריה וכחה ועתה קהל טיוה מבקשים מראובן המעות אשר הקדיש וראובן אומר כי כונתו היה באגריפון עירו להיות שמו בתוכם והם אומרים כי אתה בעירנו הקדשת אותם ואנו קודמים ילמדנו רבינו את חוקי האלדי"ם ואת תורתו ושכמ"ה:
תשובה
תחלת כל דברי צריך לידע כי התל שהכל תלוי בדין גביי' כתובה הוי כמנהג המדינה כאשר הוא פשוט המנהג כמ"ש הרמב"ם ז"ל ובזה אין צריך להאריך כי הלכה רווחת בישראל הוא זה וז"ל פ' כ"ג מהל' אישות הנושא סתם כותב ונוהג כמנהג המדינה כו' עד וכשתבא לגבות כתובתה מגבין לה מה שכתובתה הכל כמנהג המדינה ובכל הדברים האלה וכיוצא בהם מנהג המדינה עקר גדול וע"פ דנין והוא שיהיה אותו המנהג פשוט בכל המדינה אבל אם אין מנהג ידוע יעמוד הדין על דין תור' בנכסי צ"ב אם פחתו פחתו לו וצריך לשלם כמו שהיו שוים בשעה שלקחם אעפ"י שעתה אינם שוים ואם הותירו ושוים עתה יותר כגון דרך משל שכשנשא אשתו לקח במנה ועכשיו שוה במאתים שהוקר הכלי תקח האשה הכלי ההוא אם תרצה בו תקחנו במאתים אעפ"י ששמה אותו במנה שאז לא היה שוה יותר ואם דרך המדינה להעלות הכלים ביותר ממה שהם שוין בשעת נשואין גם בשעת גביית הכתובה תגבה על זה האופן דרך משל שאם בשעת הנשואין שמים כלי שוה ד' דינרים בה' גם בשעה שתגבה היא הכתובה מעלין הכלי שבאותה שעה שוה ארבעה בחמשה אבל נכסי מלוג תקחם האשה כמו שהם בין שוים הרבה ובין שוים מעט ולענין הזוזי מאתן יש לדעת כי נחלקו התנאי' אי כתובה דאוריייתא או דרבנן וכן הפוסקים ז"ל ויש הפרש גדול דאי כתובה דרבנן וזוזי מאתן כסף מדינ' לא יעלו על הרוב ק"נ א"ש לפי שכסף מדינה ח' חלקים נחשת וא' כסף שיעלה כמו א"ש עוטמאני ק"נ וכסף צורי יעלה ק"נ אבל שש מאות אינו עולה לא לכסף צורי גם הוא יותר הרבה מכסף והאמת במקומנו ברוב הכתובות רובא כותבי' וזוזי מאתן דחזו לה דאורייתא א"כ כפי לשון זה יש לה למי שנשאת בתולה זוזי מאתן היינו אלף ק"נ לבני' בקרוב מעט פחות או מעט יותר והרא"ש ז"ל כתב דאף על גב שלא נכתב דאורייתא כאלו נכתב ע"כ:
וע"ע שתובעת האלמנה הסבלונות שנתן לה בעלה בעודה ארוסה תכשיטי כסף וזהב פשיטא שאין ממש בדברי האלמנ' הביאו הריב"ש ז"ל ונכתב בב"י סי' צ"ט וזה דבר ברור ולא ראיתי שאלה אשה דבר כזה מעולם:
עוד תשו' על שאלה הב' הדבר ברור בעיני כי יתנם ראובן באגריפון והטעם כ' המרדכי ז"ל בפ"ק דבבא בתרא וז"ל והא דתניא בתוספתא דפרק הגוזל האומר תנו ק' דינר לעניים ינתנו לעניי אותה העיר כגון שהוא דר באותה העיר כו' והדברי' ק"ו ומה התם דמיירי שלא ידענו דעת הנודר אלא כגון ש"מ שצוה ולא פי' ומת אמרינן דהא דאמרינן ינתנו לעניי אותה העיר היינו דוקא שהנוד' דר באותה העיר אבל אם אינו דר באותה העיר ינתנו לעניי עירו ועם זה יתיישב מה דאמרינן בגמ' אמר רבא בר בר חנא אמר רבי יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותני' וכשהם חוזרי' מביאים אותה עמהם שאפי' שבאה ליד הגזבר של אותה העיר כשהם חוזרי' לעירם מביאין אותה עמהם שמעולם לא יצא מיד הנודר על א' כ"וכ שאינו נותן אלא לעניי עירו ולא עוד שהוא נאמן לכך ותבונתי אמת שצריך שעכ"פ יתברר שנתנם לגזבר עירו כדי שלא יחשדוהו ולהיותי באפס פנאי לא הארכתי נאם הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |