שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה עוד פה התנהגנו בכבדות על ענין כתובת בנין דכרין היכא דאיכא קרקע או מטלטל לשתי הכתובו' להגבות' ואף במקום שאין כדי שתיהן מפני השלום מנהיג האיש העובר מקרוב עלינו לתת טרף מה עתה בנ"ד לא די דאיכא מטלטל כדי שתי הכתובות אלא אפילו קרקע כדי שתיהן איכא והותר וע"כ לא אשאל ולא אנסה אם יגבוה אלא במה שאין כתובה יוצאת מתחת ידה שאם באלמנה שאין כתובה יוצאה מתחת ידה וליכא המנותא דמגו כנז' אולי יעלה לה דין גגיבה האם גם בזא' נעשה כמוה או אם דוקא באלמנה ולא בבנין דכרין ואף גם זאת אם באולי תצא כתובת ב"ד האם תוכל האלמנה להגבותה בערוב עד תגבה היא ר"ל עד מוצאת כתובתה לגבות כל זמן דאיכא לשתיהן ביתר שאת ואם לא תוכל לעכב האם יהו בן גביית הט"ו אלף לבנים שהודה ראובן חייב אותם לבנו יוסף מנדונית אשתו כנז' ויוכל יוסף לגבותם טרם האלמנה כל זמן שאין שטר בידה ואם המצא תמצא אחרי כן יש לפרעונה והותר: תשובה
הן אמת לימים שעברו חלפו למו כתב אלי החכם כה"ר שמואל וארון נ"ע ושאל ממנו דעתי ושלחתי אליו תשובתי על ענין כתובת ב"ד אם נוהגת בזמן הזה אם לאו לפי דעתי תמצאנה כשתבקשנ' שם וגם כי בקשתך עתה אינה זה מ"מ אגלה לך דעתי והוא שלא לעשות מעשה לגבות כתובת ב"ד אלא במיתת שתיהם או שמתו בחייו ואח"כ מת הוא או שמתה א' בחייו וא' אחר מותו קודם שתגבה כתובתה אבל כאשר הב' בחיים אין בני הראשונה גובין כתובת ב"ד וכמו שכן הוא דעת ר"ח גם מן האחרוני' יש סוברים כן ואעפ"י שיש רבים חולקים על זה מ"מ אחר שכתובת ב"ד תקנת דרבנן היא ובאה לעקור ד"ת כל מה שיש בה פקפוק ומקום לומר שלא נתקנה בזה יש לנו לומר העמד ד"ת על חזקתו ואוקי ממונא בחזקת יורשים כדין תורה ולענין שאין כתובה יוצאה מתחת ידה פשיטא הוא שאין להם לגבות כתובת ב"ד שכן כתב הרמב"ם פ' י"ט מהלכות אישות וז"ל אין הבנים יורשים כתובת אמן ולא הבנות נזונות בתנאי' אלו עד שיהיה שטר כתובה יוצא מתתת ידם אבל אם אין שטר כתובה בידם אין להם כלום שמא מחלה אמה כתובתה עכ"ל והראב"ד לא השיג עליו אלא על דין מזונות הבנות אבל על כתובת ב"ד לא פליג עליה דודאי לכ"ע אין להם כלום ולא דמי לאלמנה דהיא מצי למיגבה כתובתה אי תפסה על האופן הנז"ל ואז היא נאמנת בשבועתה סך כתובתה כו' אבל הבנים אינם יכולים לישבע אפילו אם תפסי שהאם לא מחלה לבעלה וא"כ אין להם תקנה לגבות כתובת ב"ד אם לא כאשר כתובת אמם יוצאת מתחת ידם כן נלע"ד שזה פשוט ומה שאמרת אם תוכל האלמנה לעכב עד מוצאה כתובתה איני רואה טעם לשאלה הזאת בין היה שם נכסים הרבה ובין אין שם כי לא יעלה על הדעת לעכב מתי שתמצא ויגיעת בשר הוא להשיב על דברים אלו אמנם כבר אמרתי שאין הבני' יכולין לגבות כתובת ב"ד אם לא כששטר כתובת אמם בידם ודי בזה לשאלה השביעית ואמנם לשאלה הח' כבר כתבתי פסק על זה בחיי הח' נ"ע ושלחתי אותו לאוילונה ומסופק אני אם הגיע בידו בחייו או אם נפטר כבר כאשר הגיע הפסק שם ותנוח נפשו וחיי לך ולכל ישראל שבק ואני הנני שולח הפסק ההוא לידך כדי להשלים רצונם בכל ושלום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |