שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קמג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה עוד ראובן צוה יגבה בנו יוסף ט"ו אלף לבנים שהוא חייב לו מהמדודי' שלקח מנדוניית אשתו י"א ששם באים עתה כשאר בעלי חובותיו ביחד ואין להם דין קדימה זה עשר שנים אשר נשא יוסף את אשתו ואם לא יספיק עזבונו לכל אשר הוא צוה ולכל חובותיו והוצאותיו מצריכים אחרי מותו נתפרעו כלם ויוסף בכללם חלק כחלק אראדה פארטי ולי אני עבדך נלע"ד שיוסף יגבה חובו כי קדם ולא יחוייב להשתתף אלא בחובו' מוקדמים כמוהו אם ימצאו מאותו זמן:
תשובה
הנה בזה אומר כי אפשר שדבריך צדקו ולא דברי החולקים עליך ואפשר שלא צדקו לא דבריך ולא דבריהם הכל כפי חלוק הנושאים כי דבריך באו סתומים ולא יכולתי לידע הנושא המיוחד אשר אתם חולקים עליו כי בדין זה יש חלוקים רבים א' אם היו כל הבעלי חוב בשטר ב' כלם בעל פה ג' חלק א' בשטר וא' בעל פה ואם היו כלם בשטר יש ב' חלוקות א' שכלם זמנם שוה ב' אם אחד מהם מוקדם והב' מאוחר הימנו שאם כלם זמנם שוה ובאים לגבות ממקרקעי כמו בתים או שדות דבר זה תלוי במשנה ששנינו בכתובות פ' מי שהיה נשוי דתנ' מי שהיו לו ג' נשי' וכתוב' ומת של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו ג' מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה כו' פי' רש"י ז"ל דמיירי ששלשתם נחתמו ביום א' דאי בתלתא יומי הקודמת בשטר קודמת בגבוי ולדעת ר"ח שהביאו בעלי התוס' פי' באופן זה היו שם ג' מאות יחלוקו לפי המעות ר"ל יחלוקו המעות לו' חלקים ויטול של מאה חלק אחד ושל מאתים ב' חלקים ושל ג' מאות ג' חלקים וכתב הוא ז"ל שדין זה הוא דין אמת וצדק וכבר אמרו הפוסקים שדברי ר"ח דברי קבלה הם ואם היה נושא שלכם על זה האופן כבר היה אפשר לומר שצדקו דברי החולקים עליך שכלם אראדה פארטי יקחו אלא שמ"מ רבים חולקים על ר"ח רש"י והרי"ף והרמב"ם וגם התו' נר' קצת שחולקים עליו כיון שדחו ראייתו הא לך חלק אחד שכפי האמת מתוך דבריך נראה שאינו זה הנושא שלכם אלא שאחד קוד' לחוב חברו וא"כ הוא מי שזמן שטרו קודם לשטר חברו הו' גובה תחלה ואח"כ הב' כנז' בפירש"י וזה בתנאי שהקרקעו' הללו שהניח הלוה הנפטר היו לו קודם זמן כל החובו' היוצאים עליו ובזה צדקו דבריך כי כל הקודם בזמן גובה חובו קודם כמו שאמרנו. אמנם יש חלק אחר שאם הקרקעות קנאם אחר זמן החובות כלם אין בהם קדימה וכל הקודם זכה ואפי' היה הוא אחרון ואם היה שחוב אחד קודם וכתוב בשטר דקנאי ושאני עתיד לקנות וקנה הלוה קרקע אח"כ ואח"כ לוה מאחר אז הקרקע משועבד לא' וחלוקים רבים יש עוד ולא ראיתי להאריך בהם כי הכל תמצא מבואר בח"מ סי' ק"ד ואם הנושא שלכם הוא על המטלטלים ולא על הקרקעות אם המטלטלים מונחים במקום שאין יד אחד שולט יותר מחבירו הדין שוה כמו בקרקעו' אם כת' בשטרות מטלטלי אגב מקרקעי ואם אין כתוב כן אז אין דין קדימה במטלטלים אלא שאפי' שאין זמנו של זה כזמנו של זה כלם גובים מן המטלטלים למר ר"ח כדאית ליה ולמר ר"יף כדאית ליה והיינו כאשר המטלטלים אין יד שום אחד מהם שולטות בהם יותר מחברו ואם אחד בעל פה ואחד בשטר הוי מחלוקת פוסקי ג"כ דלדע' רב האי גאון החוב המוקדם אפי' שהיא בע"פ קודם לחוב שבשטר המאוח' ולדע' הרי"ף ז"ל החוב שבשט' קודמ' לגבות אפי' היא מאוחר' לחוב ע"פ אפי' שהיא מוקדמת ובין הכי ובין הכי דעתי הוא שאם קדם ותפס אחד מבעלי חובים והחזיק במטלטלים זכה אפילו הוא מאוחר כיון שכתב הרא"ש שעשו תקנת השוק במטלטלים ע"כ כתבתי חלוקים שיש בדינים אלו אמנם בנ"ד יש בו ענין א' והוא כי כל נכסי הנפטר כמו שהיו בחייו בחזקתו וכל מי שהיה רוצה להוציא ממנו היה צריך להביא ראיה ברורה כך תכף ומיד שנפטר האדם נכנסו נכסיו בחזקת היורשי' וכל ספק שיפול בענין תביעתם מחמת המוריש שלהם אמרינן נמי המ"עה ואפי' לא טענו הם טענינן להו כנ"ל והא לך משנה שלמה בפרק מי שמת נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואח"כ מת האב ויורשי הבן אומרים האב מת ראשון ואח"כ מת הבן ב"ש אומרים יחלוקו וב"ה אומרים נכסים בחזקת' והכי פי' ראובן היה חייב כתובה לאשתו או לבעל חוב וטוען הבעל חוב או האשה כי יעקב אבי ראובן מת ראשון ואח"כ מת ראובן וא"כ זכה ראובן בנכסי יעקב אביו ולכן רוצה ליפרע מאלו הנכסים ויורשי ראובן אומרים ראובן מת ראשון ולא זכה בנכסי אביו כלל הלכך אין לכם לגבות מאלו הנכסים הדין עם יורשי ראובן שהלכה כדברי ב"ה שאמרו שהנכסים בחזקת יורשי האב הם עומדים בכל מקום שהם ואיך לב"ח או לאשה לגבות אלא בראיה ברורה נמצא שהדין ברור שאם אלו הנכסים של זה הנפטר שצוה עליהם היו קרקעות ומוחזק בהם וחובו קודם לכל אדם אם זמן חובו קדם ואפי' שחובו היה על פה ושל אחרים בשטר הוא גובה שנכסים בחזקתו הם והבעל חוב או האשה נקראים מוציאין ומוציא מהן עליו להבי' ראיה כי הם יאמרו קים לן כפלוני ואם הנכסים שהניח הנפטר הם מטלטלים כ"ש וק"ו שהיורשי' מוחזקים ומוציא מהם עליו להביא ראיה והראיה שיהיה להם שטר מוקדם וכתוב בשטר מקרקעי אגבן מטלטלי ואף גם בזה יש לפקפק ולהיות כי דעתי הוא שהוא דבר רחוק שימצא שטר חוב על הנפטר שיהיה מוקד' מחוב רבי יוסף לא חשתי להאריך בזה ודי לנו עתה בזה לשאלה הג':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |