שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שמעון לוי בעול' ונפטר ראובן ונשארה אשתו זקוקה לשני האחים אח"כ נפטרה היבמה קודם חליצה ונכסי הנפטר מוחזקים ועומדים ביד גדול האחים שמעון ועתה שמעון אומר שהוא יורש כי מצוה בגדול לייבם ולוי טוען שכיון שעדין לא ייבם שניהם שוים בנכסים:
תשובה
תחלה יש לדעת הנכסים נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג ומנה מאתים מי יורש אותם יורשי האשה היבמה או היבם יורש אותם או יחלוקו החצי ליורשי האשה והחצי ליבם כדין הבעל משמתה אשתו בלי זרע של קיימא שיורשי האשה יורשין חצי הנדוניא והבעל יור' החצי ואח"כ נבאר שאלתין בס"ד: ואני אומר שכבר נשאלתי על זאת וכתבתי בקצור על זה שלא ראיתי לקיים עצמי בסברא אחת כי ראיתי שיש מחלוקת בדב' כי דעת הר"ן ז"ל הוא שהיבם יורש הכל אפי' לפי מנהגנו שכותבין ההשבון אך אמנם איכא מאן דפליג עליה והיה ח' בדורו אח"כ מצאתי תשובה בי"ד הביאה ב"י והיא מהרשב"א ז"ל שכתב וז"ל שומרת יבם כהן שמתה כיון שאמרו שהו' יורש כל כתובתה ואפי' נכסים הנכנסים ויוצאים עמה כל שנפלו לו בחיי הבעל הרי עשינו כבעל לגמרי ליורש' וא"כ עשה אותו כבעל לקבור משום מת מצוה דאיקרי ולא ענו ליה הוא וכמו שאמרו באשתו קטנה ואפי' לאותם שכותבים אי מיתת בלא בני תיהדר כתובה לבי נשא מסתבר' כן דהא נכסי מלוג דנפלו לה תחתיו דבעל הוא יורש כו' יע"ש. משמע דהרשב"א ז"ל סבירא ליה כבר פלוגתיה דהר"ן דיבם דינו כבעל שאינו יורש אלא מה שהיה יורש הבעל אי מתה בחייו כנ"ל דמשום הכי יהיב טעמא דהא נ"מ כו' ואחר שראיתי תשובה זו נראה בעיני דהכי יש לנו לעשות הלכה למעשה משום דאיכא למימר שהר"ן לא ראה תשוב' הרשב"א ואלו ראה לא היה אומר כן וכמ"ש כן כמה פעמים שלמדתי לומר כן מתשובת מהררי"ק ז"ל שרש צ"ד. עוד נר' טעם אחר שידוע המחלוקת שיש בין הפוסקי' ז"ל אי מצות חליצה קודמת אי מצות יבום קודמת ואיכ' למימר דבשלמא למ"ד מצות ייבום קודמת שומרת יבם זו תכף שנפטר בעלה נפלו הנכסים בחזקת היבם ובמקום בעל קאי והיא באה להוציא או יורשיה במקומה ועליהם להבי' ראיה אך לדעת האומרים מ"ח קודמת הוי להפך שהרי היב' אינו עומד במקום בעל ומן הדין היה לנו לומר שנכסי' בחזקת יורשי האשה אלא שמ"מ ראיתי פסק גדול הדור המהר"ר מאיר הלוי אשכנזי תנצב"ה שהוכיח בראיות שבין לדעת רש"י ובין לדעת ר"ת דנכסים בחזקת יורשי הבעל הוא היבם ואני אומר א"כ לדעתו אין חלוק בין לדעת האומר מצות יבום קודמת ובין לדעת האומר מצות חליצ' קודמת לעולם נכנסים תכף אחר פטירת הבעל נפלו הנכסי' בחזקת היבם שהרי רש"י ור"ת שוים שמצות חליצה קודמת ועם כל זה הוכיח הרב הנז' שנכסים הם בחזקת היבם לפי דעתם ואפ"ה אני אומר שכיון שהרשב"א סביר' ליה דמהני תנאי מיתת בלא בנים כו' כנ"ל אין ליבם בנכסים אלא החצי ועתה אני בא לנ"ד. איברא דלכאורה היה נראה שהנכסים בחזקת היבם הגדול כיון דמצוה בגדו' לייבם ומשנה היא פ' החולץ מצוה בגדול לייבם לארצ' מהלכים על כל האחים לא רצה חוזרין אצל הגדול ואומרים לו עליך המצוה או חלוץ או ייבם ואמרינן בגמ' כיון דמצוה עליה דידיה רמייא לדידי' כייפינן ומש"ה היה נר' דודאי כיון דאמרינן דעליה דידיה דגדול רמיא ולדידיה כייפינן לחלוץ ולא כייפינן לשאר אחי היכא דאיכא גדול הנכסים בחזקת גדול נפלו ולו הירושה ליירש ליבמה והוי ק"ו ומה כשמת ואין שם אלא יבם א' קי"ל לדעת ר"ת ורש"י ז"ל אמרינן נכסים בחזקת היבם אע"ג דסברי דמ"ח קודמת והוה לן למימר שיורשי האשה יורשין אותה כיון שעומדת יותר לחלוץ מלייבם ועם כל זה אמרינן כיון שלא נחלצה הנכסים בחזקת הייבם ויורש אותם בנ"ד שמצוה בגדו' לייבם ולא כופין לייבם או לחלוץ לכ"ש דאית לן למימר דנכסים בחזקת הגדול קיימא. אך אמנם נר' שיש לדקדק שאין הדין כן וראיה מהא דתנן בפ' החולץ הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ואמרינן בגמ' דכתיב יקום על שם אחיו והרי קם ופירש הר"ן ז"ל אפי' גרשה למחר משמע בהדיא שלעולם לא זכה שום אחד מן האחים אלא א"כ ייבם ואם לא ייבם לא זכה בנכסי אחיו ולא אמרינן שאם מתה היבמה יירש אחיו הנכסים כיון שהיתה המצוה עליו לייבם מדאצטריך למימר דאתי קרא למימר יקום והא קם ואעפ"י שגרש' משמ' דהוי דוק' בשקם כבר אפי' שעמד עמה שעה א' אז יורד לנחלה אעפ"י שגרשה אבל אם לא קם כלל לא זכה וא"כ כיון שלא זכה בנכסי אחיו איך יזכה בנכסי אשתו הבאים מחמת אחיו וכ"ת א"כ מאי האי דתנן החולץ ליבמתיו הרי הוא כאחד מן האחין מלת דלא צריכא היא שהרי כל שלא קם לא זכה ומה צריך למימר החולץ דמשמע משום דחלץ הוי כאחד מן האחים הא לא חלץ עדיין קיימה בחזקת הראוי ליבם יותר משאר אחיו הא לאו מלתא דהא פריך בגמ' פשיט' ומשני דלא אתא לאשמועינן שאין לחולץ יותר משאר האחין דהא ודאי פשי' אלא אדרבא איפכא אתא לאשמועינן דהוה ס"ד דאין חולץ כלום קמ"ל ודייקא נמי מתניתין דקתני הרי הוא כא' מן האחין ולא קאמר אינו אלא כאחד מן האחין וא"כ נר' דכל שלא ייבם היבם אין לו זכות בנכסים יותר משאר אחיו כיון שלא קם כנ"ל וכן נר' בפי' שהדין כן מדברי הר"ן שכ' בפ' האש' שנפלו לה נכסי' על משנ' שומרת יבם שנפלו לה נכסי' כו' ואמרינן בגמ' ובא בהלכו' ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדית' בעא אחוה למפסלה בגיטא מיניה אמר ליה מאי דעתיך אי משו' נכסי פליגנא לך עד והקשה הר"ן כיון שעדיין לא באו נכסים לידו היאך יזכה מהן לאחיו מחציתן וכי קנו מידו מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא ונר' לי שלא היו אלא שני אחים וכל שלא ייבם אחד מהם היתה יד שניהם שוה בנכסים ולפי' היה הדבו' יכול להתנות שלא יזכה בנכסים מחמ' יבומו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |