שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קכח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שומרת יבם שמתה מה הדין נותן הלכה למעשה בזמן הזה והטעם שהנה הר"ן ז"ל כתב בתשובה מ"ו שנכסי צאן ברזל שהאשה באה להוציא מיורשי הבעל אין עושים מעשה כנגד הגאונים ולדעתם ג"כ נדונייא כו' הכל ליורשי הבעל הוא דיבם אעפ"י שלדעת הרמב"ם ורש"י ז"ל הדין שיחלקו בהם יורשי האשה ויורשי הבעל מ"מ נר' דדעת הר"ן למעש' כדברי הגאונים אמנם יש ספק אחד שאפי' את"ל שכן הלכה היה אפשר לומר דהיינו בזמן הראשון שהבעל יורש אשתו אמנם בזמן הזה שיש תנאי כתוב' להחזי' היה נר' דלא עדיף יבם דאתי מכח הבעל מן הבעל עצמו כן הי' דעתי לעולם אמנם נר' שגם זה סתר הר"ן ז"ל בתשובה נ"ד וכ' דדוקא הבעל שהתנ' אבל היבם שלא התנה הכל ליבם אלא שאני אומר שגם תשובתו היתה למי שהי' סובר כסברתי ומתוך תשובתו אלי נר' שהיה ג"כ אדם גדול שכתב ואני איני מסכים לדעתך וסותר ראיותיו ומ"מ לבי אומר לי שאין הדבר כ"כ ברור שהיה הכל ליבם וכ"ש בהצטרף דעת רש"י והרמב"ם ז"ל. ועוד שתנאי השיור איפשר לא היה כ"כ פשוט בימי הר"ן אמנם בזמננו זה איפשר שכיון שנתפשט כ"כ יועיל גם ליבם לכן הייתי אומר כמפש' שיקחו יורשי האשה רביע ואם תפס א' מהם ואמר קים לי כפלו' איפשר לע"ד שלא הייתי מוצי' מיד מי שתפש. אחר כמה ימים ראיתי בב"י בי"ד סי' שע"ג וז"ל כתב הרשב"א בתשו' שומרת יבם כהן שמתה כיון שאמרו שהוא יורש כל כתובת' ואפי' נכסים הנכנסים ויוצאים עמה כל שנפלו בחיי הבעל הרי עשינו לגמרי כבעל לירושת' וא"כ נעש' אות' כבעל לקבור כו' עד ואפי' שכותבין אי מיתת בלא בנים תהדר כתובת' לבי נשא כו' משמע שדעת הרשב"א שלא כדברי הר"ן אלא כמו שהיה דעתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |