שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קיח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קיח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן רב פעלים יש לו בן יחיד ואביו אוהבו לסבת אשתו שאינה ראויה לבנים וכדי לראות כצאן משפחות מבנו חמודו קוד' מותו בקש להשיאו אשה הוגנת לו והנה עתה יש שתי שנים ומחצה שנכנס לחופ' וכנר' נסתחפ' שדה ולפי שרוב ימי השנה היא זבה כטומאת נדת' לא תחסר כל בה נוסף על זה שראת' גם אחר תשמיש יותר מג' פעמים רצופים בפחות בכדי שיעור שתרד מן המטה ותרחוץ פניה ולמקוטעי' פעמים אין מספר באופן שחנוך בן ראובן מב' שני' ומחצה שנכנס לחופה לא נתייחד עמהי' פעמים מחמת הסבה הנז' ועוד סבה אחרת שטוען חנוך שהיא אינה ראויה להיות לאיש מחמת שנר' לו שעיקר מטרין לא היה לה כי בבוא עליה הקושי אשר יש לה מבפנים מונע הכנסת הגשם בגשם ונבדקה האשה הזאת על ידי נשים מובהקות וגם המילדות העבריות אומרות שבעלה א"א לבוא עליה אורח כנשים כי ה' סגר רחמה סוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא ואפי' על ידי תרופות ועל האמת כי ראובן להיותו חומל על בנו מצטער על עצמו לראות מבנו זרע אנשים הפציר רפואתה על ידי רופאי' ועל ידי נשים חכמניות ולא הועיל לה ועתה שואל השואל אם חנוך זה אסור להיות עם אשתו פן לא יבא לידי איסור כמ"ש הפוסקים:

תשובה

דין זה ברור בפוס' הרמב"ם ז"ל פ"ד מאיסורי ביא' סמ"ג ז"ל עשה קי"א י"ד קפ"ז והאמת שאין בו ספק שמה שאמר שרואה דם מחמת תשמיש שלשה פעמים אינה אסורה אלא שרואה שלשה פעמים רצופות זה אחר זה דאז הוחזקה נדה הא לאו הכי אינה אסורה לעמוד אלא תשמש על ידי בדיקה קודם תשמיש ואחר תשמיש ולענין הכתובה צריכים אנו לידע שלא הפסידה כתובה אלא א"כ ראתה כן ג' פעמים סמוכות אחר דם בתולים דאז הוי מקח טעות ואין לה כתובה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות אישות פ' כ"ה וז"ל הרי שבדקה עצמה ונבעלה ובעת שקנחה עצמה היא והוא נמצא דם על עד שלו או על עד שלה אם אירע זה פעם אחר פעם שלש' פעמים סמוכו' זו לזו הרי זו אסורה לישב עם בעלה ותצא בלא כתובה לא עיקר ולא תוספ' ואין לה תנאי מתנאי הכתובה שהרי אינה ראוי' לתשמיש ויוציא ולא יחזיר לעולם כו' עד בד"א בשהיתה כך מתחלת נשואיה ומבעיל' ראשונ' ראת' דם אבל אם אירע לה חולי זה אחר שנשאת נסתחפה שדהו כו' ע"ש וכן הביא הריב"ה ז"ל בא"ה סי' קי"ז וסיים לפיכך אם בעל פעם אחת ולא מצא דם ואח"כ חזרה להיות רואה בכל עת תשמיש יוציא ויתן כתובה ודין יוצאה בלא כתובה מביאו משרים נתיב כ"ג וז"ל אשה שאין לה וסת תשמש פעם ראשונה ושניה כו' עד ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ג"כ נמצא הדין ברור שאם אשה זאת היה לה חולי זה משעת ביאה ראשונה אחר שנטהרה מדם הבתולי' אסורה לבעלה לעמוד עמה אלא צריך שיגרשנה ויתן לה בלאותיה הקיימים ולא עוד לא תוספת ולא עיקר כתוב' אך אמנם אם אירע לה מקרה זה אח"כ יגרשנה ויתן לה כתובה מנה או מאתים אבל תוספת נראה בעיני שלא יתן והטעם שאני אומר הוא שבאשה ששהתה עם בעלה י' שנים ולא ילדה כתב הרמב"ם דיוציא ויתן כתובה סתם ולא פירש התוספ' וכן גם כן הריב"ה ז"ל בסוף הלכות גרושין ובב"י ז"ל כתב וז"ל מצאתי כתוב בשם רבינו ברוך ז"ל דכל היכא דקתני יוציא ויתן כתובה נהי דאין כופין אותו אלא בראיה ברורה מ"מ אפוקי ממונא כו' עד הלכך מפקי' מיניה כתובה ויהבינן לה מנה מאתים ונדוניא דהנעלת ליה אבל תוספת איכא פלוגתא דרבוותא ר"ת כתב בריש פ' אע"פ דתוספו' נמי אית לה דבכל מילי תנאי כתוב' ככתובה דמי ור"ח כתב דוקא להני מילי דאמרינן בפ' אע"פ אמרינן תנאי כתובה ככתובה למידי אחריני לא ומספקא לא מפקינן מיניה התוספת כיון דאפליגו ביה רבוותא ז"ל עכ"ל. הרי לך בפי' דכתובה יתן דהיינו מנה מאתים וכן כתבתי אני לא יש ימים רבים הלכה למעשה ומ"ש הכותב ממה שכתב מהרר"י ן' לב ז"ל כבר היה לי מחלוקת עמו ז"ל ומרנא ורבנא מהררי"ט ז"ל הסכים עמו אך אמנם אחר שנדפסו תשובות הריב"ש נתגלה האמת אתי שאחריו הייתי ולכן בנ"ד נמי אני אומר שאם מקרה זה היה בתחלה יש לה כתובה זוזי מאתן דכסף צורי ונדוניא לא תוספת. הן אמת כי לענין החולי השני אשר הוא בסגירות הרחם וא"א לשמש נר' בעיני דהא ודאי שזה חולי מלידה ומבטן וכן אני אומר שיתבאר זה על פי נשים בקיאות כי לע"ד נכרים דברי אמת שמום זה מבית אביה ואם הדבר כן אין לך מום גדול מזה והיינו תשובת הרא"ש הביאה הריב"ה סי' קי"ז וז"ל האומר על אשתו שאינה ראויה לאיש והיא אומרת שהיא ככל הנשים דבר זה יבדוק ע"י נשי' הגונו' וכשרו' אם הן אומרו' שאינה ראויה לאיש כתוב' אין לה עליו לא כתוב' ולא תנאי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון