שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קיז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן קדש את בתו לשמעון ובשעת קדושין נתן שמעון לארוסתו במתנה גמורה מאה שקלים זהב וחמיו נתן גם הוא לחתנו חמישים זהובים במתנה כדי לזכות באלו המתנות שנתן חתנו לבתו ואחר זמן נכנס שמעון לחופה וילדה אשתו בן ועברו ימים מועטים ונפטר שמעון לב"ע וחי' לרבנן שבק ונטלה אשתו כל הנדוניא והתוספת שהביאה מבית אביה וכשראו יורשי שמעון שנטלה אשתו כתובתה ותוספת שלה נטלו גם הם המתנות שהם הסבלונות שנתן שמעון לארוסתו בשע' הקדושין וראובן בקש ליקח המתנות שנתן לחתנו בשעת קדושין מיורשי שמעון ויורשי שמעון מבקשים טענות ואומרים מאחר שנשאר מאחינו בן יורשו אין אנו חייבים ליפרע לך המתנות שנתת בשעת הקדושין לחתנך ע"כ:
תשובה
המתנות שנותנים לארוס ונכנסו לחופה אח"כ דבר פשוט מאד שהם מהבעל לעולם ואם מת בניו או יורשיו יורשים אותם המתנות ודוקא שלא באו לידי נשואין אז חוזרים וכמו שחוזרים המתנות שנותן הארוס לארוסתו בשעת ארוסין או שדוכין ונתבטלו אז חוזרין וכן מה שנותנים קרובי הארוס הכל חוזר בביטול הארוסין וכמ"ש הרשב"א בתשו' הביא ב"י וז"ל המשדך בת לחבירו ושלח לו בגדים ותכשיטין ואח"כ נתבטלו השדוכין בין שחזר הוא בין שחזרה היא אם נתבטלו השדוכין החתן חייב להחזיר לו את הכל דכי היכי דהדרי סבלונות דשלח איהו לה הכי נמי הדרי מדידיה לדידה דאמדן דעתא הוא שלא שלחה אלא ע"מ שיכניסנה לחופה כו' עד דהא דתנן לה בהשולח סבלונות לבית חמיו ולא תנן נמי בשולח אבי הכלה לחתנו ארחא דמלתא נקט כו' ע"ש בא"ה סי' ן' הרי לך בפי' שכתב אלא על מנת שיכניסנה משום הכי כשנתבטלו השדוכין חוזר אבל כיון שכנסה כבר נשלמה כונת האב ושוב אינו חוזר ע"כ ומכאן היה נר' דדיו לאב להיות כנדון וכמו שכשנכנסה לחופה מתנות שנתן אב הכלה לחתנו שוב אינם חוזרים והרי הם שלו ומיורשיו אחריו כן הסבלונות ששלח החתן לכלה בשעת אירוסין והגיעו לידי נישואין היה לנו לומר שהריהן של הכלה ויש להן דין נכסי מלוג שאם נתאלמנה או נתגרשה תטול אותם הסבלונות מלבד כתובתה אבל מצאנו ראינו שהסבלונות ששולח החתן לארוסתו מעולם אינם חוזרים והטעם דאמדינן דעתו של החתן שאיני שולח אות' אלא מפני שהיא תחזור אותם לידו ויעשה מהם מה שירצה ועל דעת כן הוא שולחם מה שאין כן בסבלונות שנותן אבי הכלה לחתנו וכן נר' המנהג פשוט וכתב הרמב"ם ז"ל והביאו הטור א"ה סי' ס"ו הנושא אשה סתם כותב לפי המנהג וכן היא שפסקה להכניס נותנות כפי מנהג המדינה ובכל הדברים האלו וכיוצא בהם מנהג המדינה עיקר ועל פיו דנים והוא שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה ע"כ א"כ אני אומר שמעולם לא ראינו שתתבע שום אלמנה הסבלונות ששלחו לה לבית אביה לפי שיודעת ודאי שאדעתא שתחזור היא אותם הסבלונות לבית בעלה ויעשה מהם מה שתרצה לא שנותן אותם מתנה גמורה לגבותם אם תתאלמן או תתגרש ולכן נר' בעיני שהדין עם יורשי שמעון הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |