שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שהיה נשוי עם לאה וילדה לו בן ונפטרה לבית עולמה ואח"כ נשא לרבקה וילדה גם היא בן ונפטר ראובן לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ותבעה רבקה סכי כתובתה לפני ב"ד והגבוה מנכסי עזבון בעלה אמנם לא נשבעה שבועת האלמנה וכל יתר נכסי עזבונו של ראו' נשאר ביד בן לאה ויהי אחר הדברים האלה נפטרה ג"כ רבקה לב"ע ולא נשבע' שבועת האלמנה כל ימי חייה בא בן רבקה ותובע מבן לאה אחיו מצד האב תן לי חלקי מכל יתר נכסי עזבון אבינו ראובן שנכנסו תחת יד' אחרי גביית אמי רבקה סכי כתובתה בב"ד ובן לאה משי' אמריו לותן ליחלקי ממה שגבתה אמך בעד סכי כתובת' כיון שלא נשבעה שבועת האלמנ' כדת וכהלכ' והלכ' רווחת בישרא לדאין אדם מוריש לבניו ממון שאין יכול להגבותו אלא בשבוע' ומה שנשאר בידי היה מכח כתובת אמי לאה הנזכרת יורנו מורנו מור' צדק הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה
אם באנו לחייב או לזכות בדין זה מצד תנאי כתובת בנין דכרין יש בו כדי להאריך יען נפל מחלוקת בין הפוסקים ז"ל והוא שיש אומרים דכתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן מנכסיו לבנותיו ולהשיאן ובזמן הזה הלואי שיתן לבניו החצי שנותן לבנותיו ואחרים אומרים דתקנת בנין דכרין יתד שלא תמוט ונהיג אפי' תמצ' לומר דנהיג איכא פלוגת' אחרינא אי דוקא במקרקעי כדין התלמוד דמצריך שיהיה שם שתי כתובות מקרקעי ומותר דינר לפחות ממטלטלי ואחרים אומרים דכיון דתקנו הגאונים דכתובה נגבית מן המטלטלים כל תנאי הכתובה שוים לעיקר הכתובה:
עוד יש אומרים שמלבד זה כיון שכותבין מטלטלי אגב מקרקעי כל תנאי כתוב' בכלל ולהבי' לשון כל א' מהסברות יארך הענין מה שאני מואס לכן אני בחרתי הקיצור בזה ואיני רוצה להביא רק הסברא אשר בשבילה אני מזכ' לבן לאה כיון שהוא מוחזק בנכסי' והיא סברת הריב"ש ז"ל דהוי בתרא טוב' ועינו ראה כל הסברות וכתב וז"ל כאשר הביאו ב"י בטור א"הסי' קי"אוז"ל אבל נראה שעתה שכותבין בכל הכתובות מטלטלי אגב מקרקעי והיא נגבית מן המטלטלים דתנאי כתובה ככתובה אם כן זכה בן לאה בנכסים שבידו מצד תנאי בנין דכרין וכמ"ש הריב"ש ז"ל וז"ל הא דבעינן שיש שם מותר דינר דוקא כששתיהן מתו בחייו ששניהם באים מכח התקנה לפיכך בעינן מותר לקיים בו נחלה דאורייתא אבל אם מתה א' בחייו ואחרת אחר מותו קודם שנשבעה שאל"כ אין בניה יורשין כתובת' נמצא שבני אות' שמת' אחרי מותו אינם באים מכח התקנ' שמן הדין יורשין כתובת אמן אז אין צריך שיהי' שם מותר אלא שבני כל א' נוטלין כתובת אמן שהרי בפרעון כתוב' השנים מתקיי' נחל' דאורייתא ואות' שמת' בחייו אעפ"י שלא נשבעה נוטלים בני' כתובת ב"ד שאין עליה שבוע' שלא נתנ' כתוב' לגבות מחיים א"כ זכה בן לאה בנכסים שבידו מצד כתובת ב"ד עו' מטעם אחר זכה בן לאה מטעם שאלמנה רבק' לא השביעו' ב"ד כפי מה שבא בשאל' ואנן תנן בכתובות פ' הכותב מנכסי יתומים כיצד מי שמת והניח נכסיו ליתומים והיא נפרעת מהם לא תפרע אלא בשבוע' ודין זה פשוט וידוע אפילו לתנוקות שעל כן יש להפלא מאותו ב"ד איך טעו בדבר משנ' והגבו לרבק' כתוב' בלא שבוע' ולפיכך צריך אני להרחיב הדבור קצת אולי איפשר היה כתוב נאמנות בשטר הכתוב' ואומר אני כי גם בזה נפל מחלוקת הפוסקי' ז"ל באיז' ענין מגבין לאלמנ' כתובת' לשון הטור סי' צ"ו אין האלמנ' גוב' כתובת' אלא בשבוע' לפיכך אם מתה קודם שנשבע' אין יורשיה יורשים כתובת' שהרי אין אדם מוריש שבוע' לבניו ממון שאין יכול לגבותו אלא בשבוע' ובגמ' אמרינן אם פטר' הבעל משבוע' מהני ויש כמה מיני מחלוקות בדבר מחלוקת אבא שאול ורבנן אח"כ מחלוקת האמוראי' אח"כ מחלוקת הפוסקי' דהלכ' כמאן ואם באנו להרחיב הדבור ולהביא כל הסברות הנז' לא יספוק ג' ניירים ועוד לכן אקצר ואעלה להביא מה שצריך בנ"ד שאני אומר שאם האמת שאלמנ' זאת לא נשבע ואין נאמנות בכתוב' הדין פשוט שזכ' בן לאה גם מטעם זה שהרי אפי' היה בן רבק' בא לתבוע כתובת אמו לא היו ב"ד מגבין כתוב' להם מהטעם הנז' כיון שלא נשבעה חמו שבועת אלמנ' וכתב הרשב"א בתשוב' אעפ"י שיורשי הבעל השני טוענים שנשבע' אין שומעין להם שאין לה זכות בנכסי' אלא א"כ נשבעה ואם מתה קודם שנשבע' פקע זכות' ע"כ. מכל זה נמצינו למדין שזכ' בן לאה בדינו עוד כתב הר"י בעל ת"ה וז"ל כמדומ' לי דסוגיא דיני דעלמא לא אזלא הכי אלא סברי דכל אלמנ' שלא נשבע' ומתה אין ליורשים כלום אין להם חילוק בין הית' מוחזקת או לא וכפי זה אפי' לא היה בן לאה מוחזק היה הדין עמו לתבוע מהנכסי' שיש ביד רבק' כ"ש השתא שהוא מוחזק ואינו בא אלא להחזיק במה שבידו דפשיטא ופשיט' שלא נשא' טענ' לן' רבק' לתבוע מאחיו בן לאה ומה שאני אומר כן בפשיטות היינו בהנח' שאין בשטר הכתוב' רבק' נאמנות אבל אפשר שהיה כתוב בשטר הכתובה נאמנו' ובז' איכא לעיוני דהא איכ' כמה מיני פלוגתא כמו שרמזתי לעיל ואין לי פנאי להאריך אלא שאני אומר בדרך קצר' כיון שיש מן הפוסקים דסברי שאפי' כתוב בשטר הכתוב' שפטר' הבעל בהדיא מן היורשין הזקיקוה חכמים לישבע והו' דעת ר"ח ז"ל והתוס' ז"ל וכפי זה אפשר שאפי' היה כתו' הנאמנות בשטר הכתוב' בנ"ד נאמנות בפירוש אפי' על היורשים אפי"ה לא יפסיד בן לאה זכותו וא"ת הרי כתב הריב"ה ז"ל והביאו ב"י וז"ל אפי' דעת אותם הפוסקי' שהנאמנות מועיל לעקור תקנת חכמים ואפי' התנ' כן בפירוש מ"מ זה הוא כשהמתנ' הוא חי ובא ליפרע מנכסי יתומי' שצריך לישבע אבל כשמת מלו' אין היורשים מפסידי' כו' עד וכן דעת בעל המאור בשם חכמי נארבונ' ע"כ ואעפ"י שלע"ד נרא' שאינו כן לפי דעת הטור שכתב וז"ל ורבינו חננאל ור"י פסקו כאבא שאול דלא מהני כלל גבי יורשים אפי' פירש לי וליורשי ולז' הסכים א"א הרא"ש ז"ל ע"כ ואם אתה רצ"ל דהיכא דמת מלוה כו' כדברי הריב"ש איך אמ' דלא מהני כלל הא טובא מהני שאין היורשים מפסידי' זכותם אם מת המלו' ולא עוד אלא שכת' ורב"ח כת' דוקא ולא קנו מלו' כו' וכי היכי דנחית לחלק בין איכא קנין לדליכא קנין למה לא חילק להיכא דחי מלו' להיכא דמת מלו' ועוד אני אומר שאפי' חלוק ר"ח אינו מוסכ' לדעת ר"י דמסתמ' ראה ר"י דברי ר"ח ואם היה מסכי' לזה היה כותבו ריב"ה משמו כמ" ש בשם ר"ח כלל הדברי' דממה נפשך זכה בן לאה בדינו ולית דין ולית דיין דמצי מפיק מבן לאה אפילו שוה פרוט' בין מטעם הראשון מטעם תקנת בנין דכרין עם מטעם השני שהאלמנ' רבק' לא נשבע' ואפי' ת"ל שיש נאמנות בכתוב' אפשר דלא היה נאמנות מן היורשים ומאלו השני צדדים הדין פשוט ואפי' את"ל שהיה לה נאמנו' בפי' מן היורשים עדיין היה מקום לזכות לבן לאה אלא כעת איני נכנס בזה כיון שיצא זכאי לטעם הראשון לכ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |