שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סדר נתינת הגט בקיצור וכל הדברים שצריך ליזהר בהם המסדר לכתחלה והם עשרה דברים ט' קודם כתיבה ׃
א צריך המסדר לידע שהבעל רוצה לגרש ברצון טוב ועל זה יחקור וידרוש:
ב יצוה לסופר שיזמין נייר או קלף במדת הגט שלא יצטרך לחתוך שום דבר אחר הכתובה:
ג' ישרטט הנייר או הקלף י"ב שיטין ויהיה ארכו יתר על רחבו ר"ל הי"ב שיטין ונקרא רחבו דרך קריאתו מימין לשמאל:
ד יצוה לסופר שיתן הנייר או הקלף גם הקולמוס למגרש באופן שיועיל:
ה יאמר המסדר לבעל שיבטל כל מודעי וכל דברים שגורמים ביטול או סתירה או ניגוד לגט:
ו יעשה שיאמר הבעל לסופר כתוב גט לאשתי פלונית בת פלוני לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים מאחד עד ק' עד שיצא הגט הגון וראוי לרצון המסדר:
ז יאמ' המסדר לבעל שיאמ' לעדי' אתם פ' ופ' חתמו גט זה שיצא כשר בעיני המסדר לשמי ולשם אשתי לשם גרושין גמורים ולא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו הדברים הנ"ל מפי הבעל בכל לשון שיבינו הסופר והעדים לא ע"י כתב ולא ע"י שליח ולא ברמיזה אלא דברים יוצאים מפי הבעל וצריך ליזהר שלא יהיו העדים קרובים אל הסופר:
ח יצוה לסופר שיאמר בתחלת כתיבת הגט הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתי פלונית בת פלוני לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ויתחיל תיכף לכתוב:
ט יצוה לעדים יעמדו על הסופר עד שיקחו בלבם אות לסימן מובהק שהוא הגט שנכתב לשם פלוני ופלונית:
י דקדוקים צריך בכתיבת הגט ובלשונו א' צריך שלא יהיה מחק ולא טשטוש ב' שלא יהיה אות אחת דבוקה לחברתה אלא שיהיו כל האותיות מוקפות גויל מכל הצדדים ג' שיהיה הגט שוה מכתיבה אחת ד' שלא יהיה אות אחת חוץ לשיטה לא מצד ימין ולא מצד שמאל ה' צריך שלא יהיה מוקדם לא יום ולא שעה לכותבים שעות ואם הקדים פסול ואם יום הכתיב' ר"ח יכתוב כך וכך בשבת יום ראשון לירח פלוני ואם שני ימים ר"ח ביום הראשון יכתוב כך וכך בשבת יום שלשים לירח פלוני שהוא ראש חדש פלוני. ו' אם השנה מעוברת באדר ראשון יכתוב לירח אדר ראשון. ובאדר שני יכתוב באדר שני בפי'.
ז' יזהר בתיבות צריכו' להיות מלאות או חסרות שלישי רביעי חמישי מלאים שני ששי חסרים טוב ליזהר שלא ליתן גט בערב שבת ח' יזהר שבמנין השנים בלשון נקבה כגון בשנת חמש' אלפים שתים שלש ארבע חמש שש כו' בלא ה"א ובימים לשון זכר שנים שלשה ארבעה כו' בה"א וכן כשיעבור מעשרים יכתוב בשנים אחת ועשרים שתים ועשרים המנין המועט נקבה ובימים המנין המועט זכר אחד ועשרים. שמות החדשים ניסן אייר סיו"ן תמו"ז א"ב אלו"ל תשר"י חשו"ן כסל"ו טב"ת שב"ט אד"ר. צריך ליזהר בשם המגרש ובשם המגורשת אם הם מלאים או חסרים והכלל בשמו' אם הדבר ברור איך נקרא כן יש לכותבו ואם השם מן השמות הנמצאים בכתבי הקדש יש לכותבו כמו שבא כתוב בספר ד"מ בנימן יכתבנו חסר יו"ד בין מם לנון חזקיה שמריה בלא וא"ו לבסוף ואם השם יש ממנו בכתובים בשני פנים הלך אחר הרשום והמעולה יותר יונתן ולא יהונתן דוד חסר יוד גרשון ראוי לכתוב ב' גיטין אחד בנון ואחד במם גרשום כל זה כשלא ידענו איך המגרש רגיל לחתום שמו או רגילים לקרותו כשעולה לקרא לספר תורה אבל אם ידענו זה אין לכתוב אלא כמו שהוא רגיל לחתום שמו עוד יש ליזהר כאשר יכתוב שם ידידי או פדה צור שלא יכתוב חצי השם בשיטה אחת והחצי השני בשיטה אחר' אבל בשיטה עצמה אין עכוב אם יפסיק אותו כך נר' באותיות הגט צריך ליזה' שיהיו כתקנן שיהי' כל אות ואות גוף אחד לבד אות הקוף שצריך שלא יגע הקו של מטה אל הגג וכן בה"א שלא יגע הקו הקצר של מטה אל הגג אבל שאר האותיות גוף אחד כנז' כגון האלף צריך שיזהר שיגע היוד של מעלה והיוד של מטה אל הקו האמצעי וכיוצ' בזה אל שאר האותיות בתיבו' צרי' ליזהר שלא יעשה המלא חסר או החסר מלא אגר' חסר יו"ד ודן חסר יו"ד די תיהיייין בחמשה יודין וכן די תיצבייין בחמשה יו"דין תרוכין חסר בין תיו לריש שבוקין חסר יו"ד בין שין לבית פיטורין בשני יודי"ן מנאי חסר יו"ד בין מם לנון להתנסבא הא בין למד לתיו ימחא באלף כן המנהג אם הגרושין מחמת נשואין יכתוב אנתתי ואם מן האירוסין יכתוב ארוסתי אין לכתוב בשיטה אחרונה אלא שלשה תיבות והם כדת משה וישראל עוד ידקדק שאם העיר אשר הגט נכתב שם עומדת בחוף הים יכתוב במתא פלוני דעל כיף ימא מותבא ואם העיר סמוכה לנהר יכתו' במתא פלו' דיתבא על נהר פלו' ואם יש בה שני נהרות או שלשה טוב לכתוב כלם ואם לאו יכתוב שם הנהר העקרי והרשום יותר ואם המגרש כהן או לוי צריך לכתוב הכהן או הלוי ואם הוא גר יכתו' ן' אברהם אבינו ולגיורת בת אברהם אבינו:
נוסח הגט
בששי בשבת ששה ועשרים לירח אדר שנת חמשת אלפים ושלש מאות ושבע עשרה לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא שלוניקי דעל כיף ימא מותבה וממימי מעינות ובארות מסתפקא אנא יעקב ב"ר משה העומד היום כאן במתא שאלוניקי הנז' וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכי יתיכי ליכי אנת אנתתי לונא בת יעקב העומד היום כאן במתא שאלוניקי הנז' @77[ואם כותבין גט לשלוח לאשה שהיא במקו' אחר אין כותבין מקום האשה כלל:]@88 וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרו יתיכי ליכי די תיהוייין רשא' ושלטא' בנפשכי למה' להתנסבא לכל גבר די תיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן שמי מן יומא דנן ולעל' והרי את מותרת לכל אדם ודין די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל:
נוסח הגט אינו משתנה כלל אפי' היא קטנה המתגר' ע"י אביה כ"כ ר"י בכתבים ואם נותן הגט ש"מ צריך ליזהר שיהיה החולה מיושב בדעתו מתחלת הכתיבה עד סופה ושלא יטרף דעתו בינתים ואל"כ הגט פסול וכן בשעת נתינה צריך שיהיה שפוי: הטוב שיתן הגט הש"מ בלי תנאי ולהבטחת הבעל תשבע אשתו לחזור עמו אם יבריא וגם שתמחול לו הכתובה אם לא יחזור אליו ואם עכ"פ לא ירצה הש"מ לגרש את אשתו בלא תנאי אז צריך ליזהר שלא יזכיר תנאי אלא בשעת נתינה ובשעת נתינה יאמר לה ה"ז גטך והרי את מגורשת ממני ומותרת לכל אדם על התנאי זה אם לא אמות מזה החולי לא יהא גט מעכשיו ואם אמות מזה החולי יהא גט מעכשיו ואם לא אמות לא יהא גט ותזהר האשה שיהיה הגט קיים ברשותה שלם עד שימות הבעל ולא תתייחד עמו אלא שיהיה שם אחר אפי' עבד או שפחה חוץ משפחתה:
גט זמן כגון מי שרוצה לילך חוץ לעיר יזהר שלא יזכיר שום תנאי אלא בשעת נתינה ואז יאמר לה הרי זה גיטך והרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם על תנאי זה אם לא באתי מכאן ועד זמן פ' יהא גט מעכשיו ואם באתי בזה הזמן לא יהא גט והרי את נאמנת לו' שלא באתי אפי' אלף עדים יעידו שבאתי ויכתוב סופר זכרון מזה:
מה שצריך לדקדק בחתימת העדים בגט:
א' צריך ליזהר שלא יחתמו העדים עד שיהיו כל אותיות הגט נגובות היטב:
ב' שלא יחתמו העדים אלא זה בפני זה:
ג' כל עד קודם שיחתום יאמר הרי אני חותם גט זה לשם פ' בן פ' לגרש בו אשתו פ' בת פ' לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים:
ד' יזהרו שלא יחתמו אלא בתחלת שיטה שלא יניחו גיליון מצד ימין ושלא ירחיקו בין חתימתם לשיטות אחרות:
ה' נהגו לחתום העדים בב' שיטות זה תחת זה
ו' צריך שלא יחתום הסופ' לעד שאין סופר נעשה עד בגיטין:
ז' אחר חתימת העדים קודם נתינה יחזור הבעל לבטל מודעי קודם הכל כנ"ל. ח' יקראו העדים והמסדר הגט קודם נתינה בדקדוק טוב שנים או ג' פ' ויכירו שגט זה שחותמים הוא הגט שנכתב לשם פ' וכל עד צריך שיזכיר שמו ושם אביו ונהגו לכתוב עד:
ט' יראו שיהיו חתימו' הגט קודם נתינה נגובות. נהגו כשהבעל נותן הגט ביד האשה שלוקח הגט בד' זויות והיא פותחת שתי ידיה ונותן הבעל הגט בידיה ואומר לה ה"ז גיטך והרי את מגורשת ממני ומותרת לכל אדם והיא מקבצת ידיה אליה עם הגט אחר שסלק הבעל ידיו אח"כ חוזר המסדר והעדים או הם לבד וקורים הגט בדקדו' טוב ונהגו לקורעו לגט שתי וערב אחר קבלת האשה בכל הגיטין לבד גט הניתן לחולה אחר זמן כגון גט ש"מ וגט זמן שאלו צריכים להיות שלמים עד שעת חלות הגט אפי' שאמר הבעל מעכשיו ע"כ:
אם האב מקבל גט לבתו הקטנה יאמר הבעל בשעת נתינה ה"ז גט לבתך פ' והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם ואם נשתנה שמו או שמה יכתוב שם השני תחלה ושם הא' דמתקרי פ' וכל שום כו' ואם נשתקע שם הא' כתב מהררי"ק שכותב שם הא' דמתקרי פ' היינו שם הב': כשירצה הבעל לעשות שליח איש או אש' ליתן גט לאשתו שהיא בעיר אחרת ודוקא כשהוא בעיר א' ואשתו בעיר אחרת אבל ב' בעיר א' אין לגרש' ע"י שליח אז צריך המסדר ליזהר אם יש לאשה ב' שמות א' במקום הכתיבה וא' במקום הנתינה וכן נמי למגרש צריך שיכתוב שם הנתינה עיקר ושם מקום הכתיבה יכלול וכל שום אחרן כו' עוד אם אינו יודע איזה מקומה יכתוב לפ' שדרה במקו' שדרה או שלא יכתוב כלל וצריך שיעמוד השליח בעת כתיבת הגט וחתימתו כדי שיוכל לומר כשיתן הגט בפ"נ ובפ"נ וקודם מסירת הגט ביד השליח יבטל המודעות הכל כנ"ל ואחר שנכתב הגט ונחת' בכל הדקדוקים הנ"ל יתן הבעל הגט ביד השליח ויאמר לו הולך גט זה לאשתי פ' בת פ' ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי ותהיה מגורשת ממני ומותרת לכל אדם ויתן רשות לשלי' שיתן לה הגט בכל מקו' שימצאנה גם יתן רשות לשליח לעשות כל כמה שלוחים שירצה עוד יקבל הבעל כל חומרות שבתור' שלא לבטל הגט ושלא לגרום שום ניגוד וסתיר' ובטול לא לגט ולא לשליח וצריך לכתוב בשטר שליחו' וזה נסחו בכו"כ בשב' כ"וכ לירח פ' למנין שאנו מונין בכאן מתא פ' מסר פ' בן פ' גט לפ' בן פ' להוליך אותו לאשתו פ' בת פ' וכן א"ל הולך גט זה לפ' בת פ' ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד ק' ליתן גט זה לאשתי פ' בת פ' בכל מקו' שתמצאנ' אתה או שלוח' או שליח שלוח' ומיד כשיגיע ג"ז ליד אשתי פ' בת פ' מידך או מיד שלוחך או שליח שלוחך כנז' תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו פ' הנז' שליח להוליכו ככל הכתוב למעלה נו"נ במתא פ' בכ"וכ בשבת בכו"כ לירח פ' ש' כ"וכ לבריאית עולם ועדיו החת' בו פ' ן' פ' ופ' ן' פ' ובפנינו בטל פ' ן' פ' בעל פ' כל מודעה שמסר על גט זה גם בפנינו קבל עליו חרם שלא לבטלו ושלא לגרום דבר שיזיק לא לגט ולא לשליח ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו ובקצת מקומות ניהגי' לכתוב בשטר השליחות סי' מובהקים שיש בגט כגון ראשי השיטות וסופן כשיתן השליח הגט ביד האשה יתנהו בפני ג' שיהיו ב"ד יושבים וצריך שיכיר השליח שאשה זו שמקבלת הגט היא אשת המגרש או שיעידו עדים כשרים לעדות על כך או לכל הפחות עד א' כשר כ"נ מתשוב' ת"ה סי' רל"ח ויאמר לה השליח הרי גט זה ששולח ליך בעליך פ' בר פ' וה"א מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם כל זה יאמר לה קודם שיגיע הגט לידה ומעומד ואם אינו השליח הראשון אותו שנותן הגט אלא שליח שנעשה ע"י השליח הא' אזי אינו צ"ל בפנו"נ אלא שליח ב"ד אני השליח הב' כיצד נעשה אם נתן הבעל רשות לשליח הא' לעשות שליח כנז' או אפי' לא עשאו כנז' אלא סתם אז אם חלה הא' יכול לעשות שליח ואם לא חלה לא והוא הדין אונס ניכר וכשעושה השליח הא' שליח שני צריך שיעשנו בפני ב"ד ויתן הגט ביד השליח הב' בפני הב"ד ואומר לו הולך גט זה לפ' בת פ' ותהא ידך כידי ובפ"נ ובפ"נ האשה יכולה לעשו' שליח לקבל גיטה מיד בעלה וז"נ הש' בפנינו ח"מ בכך וכך בשבת כך ימים לירח פ' ש' כו"כ לבריא' עולם למנין שאנו מונין כאן מתא פ' דיתבא כו' באה פ' בת פ' ומנת' שליח לפ' ן' פ' לקבל גטה מיד פ' ן' פ' בעלה ואם אין השליח בפנינו כגון שממנה שליח שהוא במקום אחר יכתוב נוסח זה ובפנינו אמרה פ' הוו עלי עדים איך אני ברצון נפשי ממנה לפ' בכ"מ שהוא להיות שלוחי לקבל גיטי מיד בעלי ויזכה ותהא ידו כידי וקבלתו כקבלתי ויזכה לי בו ויקבלהו לי ומיד כשיגיע גט לידך אהיה מגורשת ובפנינו אמר' פ' בת פ' לשלוחה פ' הנז' התקבל לי גיטי מיד בעלי פ' ותהא ידך כידי וקבלתך כקבלתי ותזכה לי בו ותקבלנו לי מיד שיגיע לידה גט אהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ומה שנעשה בפנינו ושמענו וראינו כתבנו וחתמנו לראיה מנוי על שליח ומקבלת גיטה והכל שריר וקים ובין האיש או האשה שיעשה איזה מהם שליח צריך הדיין לראות שהוא גדול או גדולה בשנים ואם יש זקן לאיש או שערות רבות לאש' שיכופו ראשן לעיקרן ושדים נכונו אין צריך. יותר החמירו בשטר שליחו' האשה
א שיהיו חתימות העדים ניכרות לב"ד העומדים במקום שהבעל נותן הגט לשליח ושיהיו החתימות ניכרות לג' הב"ד ולא יהיו צרי' לקיימם ממקום אחר ר"ל ע"י חתימת שטרות אחרות:
ב' צריך שהדיינים לא יהיו קרובים זה לזה ולא לאשה ולא לאיש ולא לשליח:
ג' צריך שהשליח יהיה גדול בשנים:
ד' שישבו הדיינים ויקראו שטר ההרשאה אז יתן הבעל הגט ביד השליח ויאמר לה התקבל גט זה לאשתי פ' המכונה פ' בת פ' והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם וכל הסדר הנז' לעיל בנתינת גט הבעל ליד האשה כך צריך בנתינתו לשלוחה. עוד צריך בזה שלא יטיל שום תנאי אפי' בנתינה והטעם שמא יראו עדים וילכו ויאמרו לאשה אנו ראינו שלוחך קבל הגט ולא יזכרו התנאי. אחר שקבל הגט השליח כותבין שטר זה נוסחו במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא ב"ד דחתימי לתתא ובא לפנינו פ' ן' פ' וגרש את אשתו פ' בת פ' כשנתן גט ביד שלוחה פ' ן' פ' שעשאתו אשתו שלוחה בעדים לקבל גטה מיד בעלה פ' ן' פ' ואמר לו התקבל גט זה לאשתי פ' בת פ' והרי היא מגו' ממני ומותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל לפנינו כל מודעי כו' ולא נתן שום תנאי בגט אלא גרשה גירושין גמורים והגט קרינו וראינוהו כשר כדת וכהלכה ולהיות נעשה הכל בפנינו כראוי כתבנו וחתמנו לה שטר ראיה להיות בידה לזכו' היה זה ביום פ' והכל שריר וקים פ' ן' פ' דיין פ' בן פ' דיין: גם כי נכתבו חומרות רבות בדין שליח קבלה כתבו הפו' שצריך ליזהר ולעשות כל האיפשר שלא לעשות גט ע"י שליח קבלה אם לא יהיה הכרח גדול גם ראוי להשתדל שלא ליתן גט ע"ת ואם השעה צריכה לכך עכ"פ צריך ליזהר אחד שלא יזכיר התנאי קודם נתינת הגט ור"ל קודם כתיבתו אלא בשעת נתינה. ב' צריך לזהר שיהיה הן קודם ללאו. ג' תנאי קודם למעשה ד' שיהיה התנאי בדבר קצוב והרי לך משל אומר לה בשעת נתינה ה"ז גיטך ע"ת זה אם לא תנשאי לפ' בתוך אלו הק' שנים לא יהא גט ואם לא היה קוצב זמן אינו גט כריתות ה"ז גט הרי הן קודם ללאו שאומר אח"כ לא יהא גט וכפול ותנאי קודם למעשה שהרי תחלה אמר התנאי אם לא תנשאי כו' ואח"כ המעשה דהיינו ה"ז גט והתנאי נשואי האיש פ' והמעשה הוא הגט שהם ב' דברים ואפשר לקיימו ברור הוא ותן לחכם ויחכם עוד ומי שאינו בקי בטיב גיטין וקו' לא יהיה לו עסק עמהם:
סדר מצות חליצה
צריך שישבו ג' דיינים במקום א' ויאמרו כך למחר נעמוד במקום פ' ויוסיפו בשעת מעשה ב' ולמצוה מן המובחר יהיו י' לפרסומי מלתא ובשעת מעשה הג' דיינים רחוקי' מן הב' קצת: הדברים הצריכים ליזהר בהם
א' אם היא אשת המת ואם זה הבא לחלוץ אחיו של מת ושהיו יחד בעולם ודי שיעידו על זה אפי' קרובים:
ב' יחקרו שיהיו היבם והיבמ' גדולי' בשנים ואם הביאו שתי שערות ושדים נכונו ליבמה ושער זקן צמח ביבם אין צריך עוד:
ג' צריכים לידע כשבאים לחלוץ שכבר עברו תשעים יום חוץ מיום המיתה וחוץ מיום החליצה:
ד' יזהירו ליבמה שביום החליצה לא תטעום כלום עד שתחלוץ:
ה' יזהירו ליבמה שלא תרוק בפני היבם קודם חליצה:
ו' ישאלו להם ברצונם יבום או חליצה ויאמר שאין רצונו ליבם אלא לחלוץ:
ז' ישאלו הבית דין ממנו לבטל מודעי כדרך הנ"ל בגט:
ח' חוזרים לומר אחר שאתה ברשותך מה אתה רוצה לעשות לחלוץ או ליבם ויאמר לחלוץ:
ט' יאמרו ב"ד ליבם שירחץ רגלו הימני ויקנחנו היטב כדי שלא יהא דבר חוצץ בין מנעל לרגל:
י' יתנו לו ב"ד המנעל במתנה גמור' ע"מ לחזו' ונועל הוא המנעל ברגלו ויכניס הקרסים בלולאות והכל מעור ויכרוך הרצועות הלבנות סביב השוק ויכוין שיגיע הרצועה בבשר המגולה בחתך המנעל ויקשור שני הקצוות יחד בבשר השוק לא על המנעל ויהיה למטה מן הפרק הנקרא רודילייא בלע"ז ויקשור שני קשרים ז' ע"ז ויהלך היבם מעט עם המנעל:
י"א יזהירו ב"ד ליבם שיכוין שחליצ' זו להתי' ליבמתו לשוק והיא גם כן תכוין שעושה חליצה זו להיות ניתרת:
י"ב מאן יבמי וגו' עד לא אבה יבמי מלה במלה ותאמר לא אבה בנשימה אחת וכן מקרין ליבם לא חפצתי ולכתחלה יקראו היבם והיבמ' הפסוקים מעומד ומתוך הכתב:
י"ג יקרב היבם עצמו לכותל או לעמוד א' וידחו' רגלו קצת בקרקע אח"כ תפשוט היבמה ידה הימנית ותתיר הקשרים ותסתור הכריכות ותגביה הרגל של יבם ותסבול אותו בידה השמאלית ובידה הימנית תחלוץ העקב אח"כ תאחוז בחודו של מנעל בצד האצבעות עד שתשמטנו מכל וכל מן הרגל ותשליכנו לארץ גם זה יהיה מעומד למצוה:
י"ד עוד יחקרו ב"ד מן היבמה אם טעמה שום דבר ותרוק היבמה כנגד היבם ועיני הדיינים רואות וטוב שתגיע הרוק לארץ:
ט"ו מקרין אותה ככה יעשה וגו' עד חלוץ הנעל וכל העומדים שם יאמרו שלשה פעמים חלוץ הנעל תם שבח לאל בורא עולם:
המפרש בים או היוצא בשייר' ורוצ' ליתן גט לאשתו לחלוטין או לזמן או על תנאי ואינו רוצ' להתעכב עד שיכתוב הגט וליתנו כיצד יעש' צריך שיעמדו לפניו שלש' אנשי' אח' הסופר ושני' העדי' ויאמר לסופ' מפיו כתוב ג' כשר לאשתי ואתם עדי' חתמו ותנו לה ומ"ה אם הוא בהול מחמת חולי שקפץ עליו או שיוצא בקולר או מפרש בים או יוצא בשיירא אפי' שלא אמר לשלשה אלא כתבו גט לאשתי הרי אחד מהם כותב ושני' חותמי' והם העדי' יהיו שלוחים ויתנו הגט לאשתו אעפ"י שלא אמר תנו אבל כיון שאינו בהול צריך שיאמר לסופר כתו' ולעדי' חתמו ותנו ואם יש זמן יסדר ככתוב למעלה בביטול מודעות כו' וישביעוהו שלא יאמר דבר שיגרו' סתירה לגט ואם יכתוב הסופר ויחתמו העדי' ויתנו לאשה ובכ' זמן יכולים לעשות כן כל עוד שלא ידענו שמת הבעל הרי הוא בחזקת חי עד שיגיע לגבורות או שבטל השליחות ואם הבעל קצב זמן לכתיבה או לנתינה צריך לעשות כדבריו בלא שינוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |