שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובת שאלה דין זה מאש' שטוענ' שבעלה ישען על ביתו ולא יעמוד נתחבטו בו ראשונים ואחרוני' הן לענין הדין הן בפי' הסוגיות במסכת נדרים ומסכת יבמות דלכאורה סותרי' הדדי וביישובן נחלקו ובעיני כי יגיעת בשר הוא להאריך להביא לשון הגמר' והפוסקים אחר שאין בדור הזה מי שיש בידו כח להכריע הצד הא' ואשר ראיתי כי הטוב והישר בעיני אלקים לנשאל על דין זה בז"הז להשיב שואלו דבר כפי אשר יורוהו מן השמים בלי להאריך בראיות אל' שלהפטר בלא כלום א"א וזה החלי בס"ד דין זה יש בו ב' חלוקות א' בהנחה אמיתית שהוא כן ודאי שאין לאיש גבורת אנשים שני כשמכחישין זה את זה הבעל והאש' וצריך לבאר הדין בשני החלוקות ותחלה נבאר היותר פשוט והיאאותה אשר אין הכחשה ביניהם ונר' שעם היות אמת שחלוקה זאת כפי האמת היה הדין נותן שכופין אותו להוציא וליתן כתובה לדעת רוב הפוסקים וכמ"ש ריצב"א בתשובה ימצאנה המעיין בתשובות בספר הרמב"ם בהלכות אישות ושם כתב גם כן וז"ל אחרי כתבי התשובה מצאתי כתוב בספר הישר כדברי וז"ל אומר אני דאשה שנשאת לא' ונשען על ביתו דלא עמד דתצא איהי ויתן לה כתובה מאחר שהוא גורם וברור לנו שהוא ובבעל תלוי ע"כ גם הרשב"א כתב בתשובה סי' תרצ"ג דברי ונראי' שכן ה"ה בפשי' יעו"ש עם כל זה נמצא בב"י תשובה להרשב"ץ ז"ל ועוד אפי' העיזה פניה בפניו אי נמי הודה מעצמו כן א"ה לא היה הדין לכופו לאלתר אי טעין איזיל ואבדוק נפשאי כו' עד או אם טען שזה מום עובר ע"י רפואות קרובות כו' עד וכיון שכן אם כפוהו קודם טענותיהם בב"ד ועמדו זה אצל זה הוי גט מעושה שלא כדין ע"כ משמע שאפי' בברור לנו האמת אם טוען שיש לו רפואה שאין כופין אותו לאלתר אלא ראוי להמתין ימים ומצאתי בתשובות מורי הרב הגדול כמהר"ר לוי ן' חביב שכתב על ענין כזה וז"ל ואפילו אם כנים דבריה רחמי שמים מרובים ולא תמהר להפריד בינה ובין אלוף נעוריה כי קשה גרושין וטוב לה שתמתין ב' או ג' שנים ואולי תזכה להבנות מבעלה ע"כ מכל זה נראה בעיני שאפילו בידוע הדבר שאין לבעל גבורת אנשים כעת שאין לכוף לגרש לאלתר עד שיראה שתוחלת ממושכה אין לה תקנה ומעתה אני בא לחלק הב' אשר הבעל מכחישה ואו' ששקר בפיה ושהרי הוא כסתם בני אדם ואנו אין לנו ראיה לא להאמין לאשה ולא להאמין לבעל בהא נראה שרוב הפוסקים רובא דרובא מסכימים שכיון שהוא דבר ששניהם יודעים שאחד מהם משקר דבהא היא נאמנת מטעמא דאין אשה מעיזה כו' ודמי זה לאשה שאמרה לבעלה גרשתני שהיא נאמנ' כסברת רב המנונא. וכמו שכן נראה מתוך סוגיות נדרים עם כל זה נראה שרוב הפוסקים המובהקים שאפילו שהיא נאמנת כדי שיתן לה כתובה מ"מ אין כופין לגרש וזה מבואר בתשובת הריב"ש ז"ל סי' קכ"ז וכת' שם וז"ל אמנם אם היא תאמץ לבבה ולא תרצה להיות עמו עוד אין חוסמין כל שאמרה כן בפני ב"ד ובפני בעלה ויוציא ויתן כתובה כו' עד לא שיהיו כופין אותו על הגט שכבר הסכימו כל האחרונים ז"ל שבכל מקום שאמרו יוציא ויתן כתובה אין כופין על הגט כו' עד וכ"כ הרא"ש בשם ר"ח בפ' הבא על יבמתו דמשום תשמיש לחודיה או משום מזונות לחודייהו אין כופין אלא מבקשין ע"כ עוד הביא תשובת הרשב"א ז"ל שכתב הדברים בעצמם וז"ל אין כופין אותו ליתן גט אלא יכול ב"ד לאיים עליו בדברים בלבד ובלבד שלא ינדה ולא יכה ולא יצער אותו בגופו גם הרב כמהר"ר משה אלשקאר זצ"ל הביא בתשובותיו סי' ש"ט תשובת הרשב"א ז"ל כנז' עוד כתב שם וז"ל ואל יבהלוך הויות ואריכות דברי הרב מהררי"ק בתשובותיו בענין זה עם בר פלוגתיה דבעיקר הדין נראה ודאי שהדין עם הבר פלוגתיה עד שעלה על דעתו דהר"ם מיירי בתובע כתובתה ובלאו הכי נאמנת אפי' בדורות הללו ואני אומר כבודו במקומו מונח דאפי' אם נודה דרב הממונא מיירי בתובעת כתובתה דנאמנת שהוא דבר בלתי מוסכם כ"ש הראב"ד והתו' פ' האשה שלום ופ"ק דמציעא וכמה מפרשים שכתבו בהפך לא יתחייב דהדמיא מיירי בהכי כו' יע"ש ע ד שהביא תשובת הרא"ש מצאה בתוך תשובת מהר"ר אליה מזרחי וממנה שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג והרשב"א שדעתם שאין כופין תוך י' שנים גם השיב הרא"ש שהסמ"ג מודה בזה כתבתי כל זה להודיע דפשיטא ופשיטא יותר מביעתא בכותח' שאין לעלות על לב לכוף לגרש בתוך י' שנים אפי' בנוש' אחד שאינו כי האי דידן שיש כמה אמתלאות כמו שאכתוב בע"ה אלא שתחלה יש להגיד שאני תמיה אם כנים דברי שאלה אות באות א"כ אין בדברי אשה זו ממשות שתחלה מודה שהיה לה אישות עם בעלה כדרך כל הארץ אלא שאח"כ נתקלקל א"כ איך טענה אח"כ שמיעך באצבע תרתי דסתרן הדדי וא"כ עברו הדברים פשיטא שדבריה ענו בה ששקר בפיה ויש ליתן לה כל דין מורדת ומלבד זה כיון שעשתה מורשה לבקש מבעלה גיטה וכתובתה הפיגה טעמא ואבדה דינה שאין כופין אותו לא להוציא ולא ליתן כתובה כן פסק הרא"ש בסוף מסכת נדרים וכ"כ בנו הריב"ה בא"ה סימן קנ"ד וז"ל ואם טוענת שאין לו גבורת אנשים לבא עליה כדרך כל הארץ ושואלת גט והוא מכחישה נאמנת היא וכופין אותו להוניא מיד אפי' בתוך עשר שנים כו' עד אבל לא יתן כתובה כיון שהוא מכחישה כו' עד בד"א שאין תובעת כתובתה אבל אם תובעת כתובתה אינה נאמנת ואף להוציא אין כופין ע"כ הן אמת כי לשון הטור קשה בעיני כי כפי הנראה מלשונו שכופין ממש ליתן גט מה שהוא הפך ממ"ש לדעת כל הגדולים הנ"ל ולא עוד אלא שהוא הפך סברת אביו ז"ל במ"ש שנאמנת לגט ואינה נאמנת לכתובה ואביו כתב שם וז"ל והילכך כשטוענ' שאינו יכול להתקשות יוציא ויתן כתובה ע"כ וצ"ע:
שוב מצאתי שהרא"ש ז"ל כתב סברת בנו כלל ג' תשובה י"ב ומ"מ לענין דין שלפנינו כל אפין שוין כיון שעשתה מורשה לתבוע גט וכתובה אבדה הכל וכ"כ הרשב"א ז"ל בשם גדולי רבני צרפת הביאו ב"י שם וכל טענות הבחור טענות צודקות ובפרט מה שטוען שהפילה ואף על גב דלכאורה היה קצת נראה שהיא היתה נאמנת מההיא דאמרינן בפרק הבא על יבמתו הוא אומר הפלת בגו עשר והיא אומרת לא הפלתי אמר רבי אמי אף בזו היא נאמנת דאם איתא דהפילה בשקרתא לא מחזקא נפשה משמע שהיא נאמנ' ומ"מ נראה בעיני דאדרבא מכאן יש להביא ראיה שבנ"ד הבעל נאמן דע"כ לא אמרינן התם דהיא נאמנת אלא במקו' דליכא אלא הוא והיא לבד אבל במקום דאיכא עדות לא ואע"ג דעדות נשים לא מהני מ"מ בדברים כאלו ודאי עדו' גמורה חשיב דאמרינן בפ' עשרה יוחסין ת"ר נאמנת היא לומר זה כהן וזה לוי כו' וכתב הר"ן ז"ל לא מדינא אלא דהימנוה רבנן לפי שעל הרוב א"א בענין אחר וכ"כ מהררי"ק ז"ל שרש קע"ט וז"ל ועוד מצאתי כתוב במקום אחר בשם ר"ת וז"ל ואשה או קרוב נאמנים על זה וכן בכל דבר קטטה שאין עדים רגילים כו' יע"ש דמשמע ודאי דכל כי האי גוונא דאין דרך להמצא שם עדים מזומנים נשים כשרות להעיד ופשוט הוא ועוד נראה לי ראיה שהרי פסק הרמב"ם ז"ל פ' ב' מהלכות אישות כשבודקין הבת בין בתוך הזמן שהוא כל שנת י"ב בין קודם זמן זה בין לאח' הזמן בודקין עפ"י נשים כשרות ואפי' אשה אחת בודקת ושומעין לה אם הביאה ואם לא הביאה וכתב הר' המגיד ז"ל שכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ע"כ וכ"כ הטור א"ה סי' קנ"ה וז"ל ואפי' נשים נאמנות לומר שהביאה שתי שערות אחר י"ב וכן פסק הרא"ש ז"ל בפסקיו ש"מ דבאלו הדברים השייכים לנשים ואין דרך לאנשים בהם האמינו לנשים בין להקל ובין להחמיר אפי' שהוא דבר תורה ודבר חמור נוגע לערוה כ"ש בענין נדון שלפנינו שהן הידועות והבקיאות בדברים אלו ולהן משפט העדות בזה וכיוצא בו וא"כ פשיט' שהדין עם הבחור בכל ואין כופין כלל לא לגרש לא ליתן כתובה אלא מפייסין אות' שתעמוד עם בעלה ואם מתפייס' הרי טוב ואם לאו אם כנים הם הדברים כמו שבאו בשאלה נכרים הדברים באמת כי אשה זו עסקיה רעים ודין מורדת גמורה הייתי נותן לה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |