שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפנינו ב"ד ק"ק יע"ש פורטוגיויש יע"א בא ה"ר אהרן בן זאמירו יצ"ו ואמר שיש כמו ו' חדשים שעבר דרך שער ביתו של היקר ומעו' כה"ר יעקב ן' זאמירו אחיו נ"ע והיה מביא בידו טישטמיל אחד עם פירות וקרא לרחל בתו של ר' יעקב הנז' ואמר לה קחי הטישטמיל הזה עם הפירות שבו ושהיא לקחה הטישטמיל הנז' עם הפי' ואחר שלקחה הטישטמיל הנז' עם הפי' ואמר לה ה"ר אהרן הנז' דעי שאני נותנו לך בתו' קדוש' ושהיא לקחה הטישטימיל הנז' עם הפירות ועלתה לבית' כל הכתוב למעלה שמענו מפי ר' אהרן הנז' גם בפנינו ב"ד הנ"ל בא ה"ר יוסף די אוילה יצ"ו והעיד בת"ע בואם לא יגיד ואמר שיום אחד בבואו עם ה"ר אהרן הנז' משער הנהר ובידו של ה"ר אהרן הנז' טישטימיל עם פירות וה"ר אהרן קרא לרחל בת ה"ר יעקב הנז' ואמר לה קחי הטישיטמיל הזה עם הפירות ושרחל לקחה הטישטאמיל הנזכר עם הפירות מיד ה"ר אהרן הנזכר ואחר שלקחה הטישטימיל הנז' עם הפירות שאמר לה דעי שאני נותנו ליך בתורת קדו' ואח"כ עלתה רחל הנז' לביתה עם הטישטימיל הנז' והפירות ועוד אמר ר"י הנז' שבשעה שנתן ר' אהרן הנז' הטישטימיל הנז' עם הפירות ביד רחל הנז' שהיו שם ר"י נאוארו יצ"ו ור' מנחם קטן ורבי יוסף ארדיטי תושב קושטאנדינא כל הכתוב למעלה העיד ר"י די אוילה הנז' בפנינו גם בפנינו ב"ד הנז' בא ר' יוסף נאוארו הנז' והעיד בת"ע בואם לא יגיד ואמר שיום א' בהיות הבוקר בבואו משער הנה' עם ר' אהרן ור"י די אוילה ור"מ קטן ועם ר"י ארדיטי הנז' תושב קושטאנטינה בעבר' דרך שער ביתו של ר"י ן' זאמירו הנז' נ"ע ובידו של ר' אהרן הנז' טישטימיל עם פירות ושקרא לרחל בתו של ר' יעקב אחיו הנז' ואמר לה קחי הטישטימיל הזה הנז' עם הפירות ותני אותו לאמך ושרחל הנז' לקחה הטישטימיל הנז' עם הפירות הנז' מיד ר' אהרן הנז' ואחר שלקחה אותו אמר לה ר"א הנז' דעי שאני נותנו לך בתורת קדוש' ורחל הנז' עלתה לביתה עם הטישטימיל הנז' והפירות כל זה העיד ר' יוסף נאוארו הנז' בפנינו כל הכתוב לעיל שמענו מפי ר' אהרן הנז' ומפי ר"י די אוילה הנז' ומפי ר"י נאוארו הנז' על כל הנ"ל כתבנו וחתמנו פה שמותינו בא' בשבת כ"ז יום לחדש סיון ש' השל"א ליצירה פה אנדרינופלי והכל שריר ובריר וקים אברהם בכהר"ר משה שאברייגן דיין משה אבודרה יעקב חביב:
ידוע לכל כי רוב הפו' רובא דרובא הסכימו דבקד' ידים מוכיחות בעינן ומעוט' דמיעוט' הם הסוברים דחיישינן מפני חומר הקדו' להצריכה גט והיינו כשאמר הרי את מקודשת ולא אמר לי דבהאי לישנא ידעינן המתק' אבל אין אנו יודעים מי הוא המקדש ואני אעפ"י שמעולם נטיתי להחמיר מ"מ היכא דאיכא ריעותא אחרינא אין ראוי להחמיר ובנ"ד כפי הכתובה איכא תרתי ריעותא אחריני מלבד דליכא ידים מוכיחות שהרי כ"ע אמרי דלא אמר לי ועוד שמאמר המקדש היה אחר מתנת פירות וכ' הרמב"ם פ"ה מה"א דכל שתיקה דאחר מ"מ אינה מועלת עוד רעותא אחרינא דאיכא קצת הכחשה בין עד לעד שהא' לא אמר רק קחי כו' לא שתתן לאם והשני אמר תני אותו לאמך ובודאי דאין בעדות זה שום חשש ומטעם אלו העדויות ודאי אשה זו מותרת להנשא למי שתרצה אבל אח"כ הראו לי עדות אחר מקובל בנ"ד של הח' הש' כמה"ר גדליא חיון נר"ו וז"ל העדות מר"י ארדיט ור' מנחם שאמר לה טולי טישטימיל זה מידי בתורת קיד' לי ע"כ ועוד אמרו אלו העדים שהעדים הא' היו באים אחריהם ועתה יש כאן קצת עיון אם יעלו אלו הק' אם לא שלכאורה נר' שגם כאן איכא רווחא מי הוא המקדש אבל ליכא הוכחה מי היא המתקדשת שאיפשר לומר שבחורה זו הויא שליח לקבל קדו' לאחרת עוד שכפי הנראה אלו העדים ארבעתם היו בזמן א' ונמצאו מכחישים אלו לאלו שהא' לא הזכירו לי ואלו אמרו שאמר לי וא"כ הוי אפשר לו' דהוי כב' אומ' נתקדשה וב' אומרים לא נתקדשה והיה אפשר לומר שאם נשאת לא' מעידיה לא תצא או אפשר לו' דשאני הכא דאי"ל שאינם מכחישים אלו לאלו שהא' שמעו תיבת לי מה שלא שמעו האחרים ובב' אומרים לא נתקדשה היינו שאו' שבאותה שעה היו עומדים שם וידענו ודאי שלא נתקדשה אמנם כאן אינם אומרים ידענו שלא אמר לי ולכך אפשר לו' דכאן יש להחמיר יותר ומ"מ יש הכחשה אחרת מבוארת והיא שאלו או' שאחר שנתן הטישטימיל עם הפירות אמר לה לשון הקדו' ואלו או' שבשעה שאמר לה לשון הקדו' עדיין לא נתן לה הטישטימיל וגם בזה היה אפשר לו' שאינם מכחישים שאפשר שיוסף ארדיט ומנחם קטן היו לפנים ואח"כ אחריהם העדי' יוסף נאבארו ויוסף די אויל' ואפשר שדבר דבריו המקדש שתי פעמי' ואעפ"י שכפי דברי ב"ד אנדרינופלי המקדש עצמו לא אמר זה אדרבא אמר כדברי אותם שדבריו היו אחר נתינת הטי' ידוע שכפי הדין דבריו לא מעלים ולא מורידים שאם יש כאן עדים שאומרים שר' קדש את לאה אפי' ששניהם רצו המקדש והמתקדשת אומרים שלא היו ד"מ היא מקו' אלא שמ"מ היה צריך חקירה גדולה לאלו העדים ואיומים גדולים כי הלב או' שעדי שקר הם אבל מה נעשה כי אלו הדברי' לא נתנו לדון באומד הדעת ולכן אני אומר שעם היות בעונותי אין דעתי צלולה וספרי' אין אתי כרצוני גם פנאי אין לי מ"מ נר' בעיני דא"א להתיר אשה זו בלי גט והטע' כי הנה כתב רבינו ישעיה האחרון ז"ל ז"ל העידו עדי' על דבר ברור ואמרו באותו מעמד היינו עמה' ועם האשה ולא נתקדשה כמו שאתם אומרים הרי היא ספק א"א ואף אם נשאת תצא ואע"פ שהיתה בחזקת פנויה אין חזקה מועלת לה במקום שיש ב' כתי עדים שהוא ספק תורה ע"כ עוד ראיתי בדברי מורי כמה"רר לוי בן חביב ז"ל מעשה א' מקדושין וכתב שהעידו העדים שאמר פ' לפלונית בחיי שתקח זה הדינר בקדושין לי ולקחה אותו והלכה לה וכתב שם ז"ל וכי היכי דהיכ' דאמר מקודשת לי אפילו שאמ' אמי משמע מלשונו ועם היות אין לשון נקשר יפה עם כל זה אין במשמעו פירוש אחר אבל החסרון שנר' שיש בזה הלשון הוא מצד דלא מוכח מיניה שפיר לאיזו אשה מקדש כו' עד דהא קי"ל בקדושין פ' האיש מקדש דאשה יעשה שליח לחברתה ואפי' במקום צרה כו' עד ועכ"ז נר' לי דאין כח לפטור האשה בלי גט בשום פנים דכיון שהתחיל לדבר עמה שתקח הדינר ההוא בקדושין ולא פירש אשה אחרת יד מוכיח הוא דלא הוא מקדש אחרת ולעצמה הם כו' עד אבל כאן שדבר עמה תקחי זה הדינר כו' משמע שהיא המקודשת וכשאמ' בסוף דבריו לי משמע שלעצמו היה מקדש ואם כן האשה זו צריכה גט מעיקר דינא ולא מתור' חומרא והאריך בזה ולבסוף כתב ז"ל והכי נמי איכא הוכחא שלא נמצא בעולם שבחורה בתולה תעשה שליח קבלת קדושין לאשה אחרת ובשלמא לה ולאחרת היה אפשר אבל שתקבל לאחרת ולא לעצמה לא יעלה על לב כפי נשי הדור ע"כ עוד שם שבידו היתה תשו' על מי שקדש אשה ואמר לה הא לך כסף לקדושין עד ולמעש' לא פטרוה בלא גט כ"ש המוכרח לנו להורות כיון שאמר לי ע"כ נרא' בעיני כי נ"ד עדיף טובא מההיא ובודאי שהוא קרא לבת אחיו יתומה לא יעלה בדעתה הית' היא שליח לקדושי אחרת פשיטא ופשיטא שאין הדעת סובלת זה וא"כ נר' מן הדין אשה זו מקודשת כיון שאמר לי וגם שאמר טולי מורה ומוכח כאלו מדבר עמה באהבה לא היה מקום לספק רק אם היה אפשר שיש כאן שתי כתי עדים וכבר אמרתי שאפי' שהיו שתי כתי עדים היתה ספק תורה וכמו שכתבנו למעלה בשם רבינו ישעיה ועוד שכפי האמת אפשר לומר דלא הוו שתי כתי עדים כנ"ל ועם שהעדים ההם אחד מכחיש לחברו שא' אמר שאמר לה המקדש תני לאמך והראשון אמר שאמר לה תקחי טישטימיל זה עם הפירות ולא אמר לה תני לאמך נמצא שכל א' מאלה הוי כעד בפני עצמו והללו שביארו ואמרו שאמר לי שניהם כא' שוים לדבר א' והוה ליה תרי לגבי חד וא"כ נר' בעיני ודאי דא"א להתירה לאחר בלא גט ואפי' אם נשאת לאחר תצא הנלע"ד כתבתי בקצור כי אלצוני לחוות דעתי והוי אפרושי איסור' על כן זחלתי ואירא להעלים עיני מזה כי לדעתי היה צריך חקירה גדול' ונפלאה לאלו העדי' ומ"מ הקולר תלוי על צואריה' וה' ידריכנו בדר' אמת ואמונה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |