שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה יורנו מורנו ורבינו ראובן שעשה שליח הולכה להוליך גט לארו' וכתב בשטר השליחות ככה בתחלה תקח ממנה כמה דברים שיש לי בידה ולפי שארוסתו היתה דרה עם זקנתה בביתו אמר עוד ותוציא הזקנה מהבית ותסגור הדלת ותק' המפתח בידך ואחר שתעשה כל הדברים הללו תתן גט כשר ועשה השליח כך וגירשה אבל אחר עבור יום או יומים אחר נתינת הגט פתחו השכנים הבית ונשתמשו בו אחרים וגם הזקנה היתה נכנסת ויוצאה בבית ומשתמשת בקצת דברים אם נאמר בזה שעבר השליח על דעת משלחו והגט בטל ועוד באומרו ותוציא הזקנה מהבית נראה שהיה מקפיד על רגל הזקנה ובאומרו ותסגור הדלת ותקח המפתח בידך נראה שהיה מקפיד שיהיה הבית סגור וכונתו למנוע רגל כל אדם ושיהיה המפתח ביד השליח עד שימסרנה בידו או ביד באי כחו והואיל ולא עשה כן ועבר השליח על דעת המשלח הגט בטל. ועוד שבכלל מה שצוה המשלח לשליח שיעש' קוד' שיתן לה הגט אמר ג"כ שתכתוב הזקנ' ואבי הארוסה שט' מחילה שאין לה' על הארוסה שום תביעה לא מצד הבית ולא מצד דבר אחר משמע מדבריו שהיתה כונתו למנוע רגל הזקנה מהבית שלא תהיה מחזקת בו ע"י כניסתה לשם הואיל ולא עשה כן השליח הגט בטל או נאמר שמה שהקפיד המשלח על סגיר' הדלת היה דעתו על שעת נתינת הגט או יום נתינתו והואיל ועמד הבית סגור יום או יומים דיו והגט כשר:
עוד שאלה ר' יבם אשת אחיו ומת אבי היבמה במ"ה בחייה והניח ירושה גדולה לבנותיו כי לא היו לו בנים כי אם שתי בנות היבמה הנז' ואחותה וקודם בא הירושה לידן מתה היבמה בלא בנים אם יירש היבם את יבמתו אשר כנס ואפי' לא הגיע הירושה בחיי אשתו לידה או אם יש צד חלוקה עם אחות היבמה דע"כ לא התנו תנאי כתובה עם היורשים לחצי לשליש ולרב' כי אם בנדוניא אבל בנכסי מלוג דלא שכיחי תשאר הדבר בד"ת שהבעל יורש את אשתו או דילמא אין לחלק על הכל יורנו מורינו ואור עינינו בארוכה כי באור תורתו נר' אור ושכר אדוננו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה
על השאלה הא' מענין הגט נר' בעיני כי הדבר פשוט מאד שהבחורה מגורש' גמורה והיא מותרת לינשא לכל מי שתרצה בתנאי נעשו כל הדברים אות באות כמו שצוה הארוס לעשות קודם נתינת הגט דאע"ג דאיכא פלוגתא דרבוותא על ההיא דתנן בפ' כל הגט א"ל טול לי הימנה חפץ והב להגיטה כו' דאמ"ד דאפי' אמר לו הב לה גיטה וטול ממנה חפץ דבעי ליטול ממנה החפץ תחלה ומדמו לה לההיא דכתוב' דהב זוזי ושקיל שטרא דאמר' דבעי למשקל שטרא משום דא"ל לתקוני שדרתיך כו' ואיכא מ"ד דלא דמי דשאני גיטא מזוזי מ"מ בנ"ד פשי' דקפיד לכ"ע היה השליח צריך לסדר ולקיים כל מה שצוה הארוס וליתן הגט אח"כ כיון דקפיד כ"כ ואחר שתעשה כל הדברים הללו תתן לה גט כשר פשי' לכ"ע שאם שינה השליח בכל שהוא שאין כאן גט אמנם אם יראה בפי' שעשה השליח כל הדברי' כסדר ולקח שטר מחילה כו' כנר' בשאלה ואחר הכל נתן לה גט פשיטא שהיא מגורשת שאין לנו ליקח רק היוצא מפיו ואעפ"י דלד' האומרים שאפי' אמר הב גיטא ושקל חפץ צריך שיקח החפץ תחילה ואי עביד איפכא אינה מגורשת גמור' מ"מ היינו דוקא התם דרגילי אינשי להקפיד בהכי ולפעמים לא דייקי בלשונם ואי"ל שכך פי' הדברים שיקח החפץ תחלה ואח"כ יתן הגט אעפ"י שלא אמרם בזה האופן אבל אחר שחל הגט ודאי כאשר נעשה הכל כמו שצוה המגרש אם אח"כ נכנסה הזקנה לא מפני זה תבטל הגט למפרע דא"כ אתה אומר גם שתנשא הבחורה בהתר אם נכנס' הזקנה בבית או תשתמש ממנה תצא זאת מבעלה ח"ו אלא כיון שנעשה הכל כתקנו ונמצאת הבחורה שעה א' מגורשת גמורה שוב לא אכפת לן וזנ"ל פשוט יותר מביעתא בכותחא כיון דלא אמר ע"מ כו' כבר נעשה כל מה שהיה צריך לשיחול הגט וכיון שחל שוב ליכא פסול כלל ועיקר ולענין השאלה הב' אשיב בקצרה נר' שהיא א' כשת' א' אם נאמר שכיון שלא בא הירושה ליד האשה ולא ליד בעלה עד שמתה נר' שאין נכסים אלו נקראים מוחזק אלא ראוי והבעל אינו יורש בראוי כבמוחזק ואת"ל שהבעל יורש בנכסים אם יש להם דין נכסי צ"ב ולא ירש כי אם החצי כמו הנדוניא או דלמא דוקא נדוניא שכשקבל הבעל היה בתנאי כך יחלוק הבעל אבל אלו הכל לבעל ואני אומר כי לדעתי שניהם דבר ברור שהדין עם הבעל ולענין בכור כתבתי קרוב לזה ומשם יש ללמוד אבל שלא להאריך אני אומד כי מתוך דברי הרמב"ם פ' כ"ב מהלכות אישות נר' כן כמו שאמרתי שכתב וז"ל הבעל קודם לכל אדם בירושת אשתו ומאימתי יזכה בירו' משתצא מרשות האב כו' עד אעפ"י שהכתובה עדיין בבית אביה בעלה יורשה ע"כ משמע בהדיא שאעפ"י שעדיין לא זכה הבעל והיה בדר' והנכסים בבית האב כיון שהיו כבר שלה זכה הבעל בהם ולא מקרי ראוי אלא מוחזק: עוד יש לדקדק כן מדברי הריב"ה בא"ה סי' ן' ז"ל האיש יורש את אשתו שמתה בחייו משנמסרה לו או ליד שלוחו כדפ' לעיל ויורש כל נכסיה בין מנ"מ בין בנכסי צ"ב בד"א במוחזק לה אבל בראוי לה כגון ירושה שראוייה לירש ומתה בחיי מורישה אינו עומד במקומה לירש ע"כ הרי שלא קרא ראויה אלא מטעם שמתה האשה קודם המוריש האמת המוריש קודם האשה היורשת אעפ"י שמתה האשה קודם שיגיעו הנכסים לידה הוו נכסים אלו מוחזקים מקרו לא ראוים וא"כ נמצא שזכינו לדין שזכה הבעל מחמת האשה כיון שבשעה שמת המוריש היתה האשה בחיים תיכף זכתה בנכסים ההם וכיון שמתה בעלה יורש אותה ולחלק הב' אם נאמר שיחלקו יורשי האשה עם הבעל כדין הנדוניא נר' שגם זה פשוט הוא שדוקא נדוניא שמכנסת אשה לבעלה בתנאי כו' כמ"ש בשטר התנאי או אפי' אם אינו כתובה אם ידוע המנהג ביניהם יש לנהוג להם כמנהגם הפשוט אבל בנכסי מלוג שאין בו מנהג ולא תנאי הבעל יורש את הכל וזנ"ל פשוט הטעם שכמה הרפקתי עדו עד שנתקיים דין זה אפי' בתנאי אם מועיל אם לא כ"ש בדבר שאין בו מנהג ולא תנאי: וגדולה מזו כתב הר"ן בתשו' מ"ו נר' דשומרת יבם שמתה היבם יורש הכל נדוניא כתו' ותו' לפי שהבעל הוא שהתנה שאם תמות היא בחייו יחזיר כו' אבל יבם שלא התנה יורש הכל ומעתה אני אומר שהדברים ק"ו ומה יבם דאתי מכח אחיו ואחיו לא היה יורש אלא החצי היבם הבא מכחו יורש הכל מטעמא שהוא לא התנה בנ"ד כ"ש שיש לנו לומר בנכסי צ"ב שהתנה התנה בנכסי מלוג שלא התנה לא התנה ואע"פי שנר' היה חולק על הר"ן גדול בדורו אנו לו יש לנו לשמוע כי הוא רב מובהק אצלנו וכ"ש חלוקה בשומרת יבם פליג ההוא גברא רבה אבל בנ"ד כ"ע מודו ומעולם לא שמענו השבת נ"מ כלל ועל כן אני אומר שזכה הבעל בירושה בכל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |