שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png צב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תשובת מורי כמהררי"ט ז"ל ע"ד חליצה פסולה אם צריכה לחזר על כל האחין וז"ל.

נדרשתי לאשר נשאל ממני יבמה שגרש' בעלה בהיותו שכיב מרע ואירע פסול בגט והרי היא ספק מגורשת ואינה יכולה להתייבם וצריכה חליצה ויש לה שלשה או ארבעה יבמין במדינת הים והיא אינה יכולה לצאת שהיא סורגונה והלואי יהיה אפש' שא' מהם יבא אצלה לחלוץ אם צריכה עכ"פ לחזר על כל האחים להתירה לשוק:

תשובה

הא מלתא תליא באשלי רברבי ואם באתי לכתוב כל הצריך בזה הענין בפלוגתא דרב ושמואל בהא מלתא ואם הלכה כרב או הלכה כשמואל ואם הלכה כשמואל אי כלישנא קמא דשמואל דכל היכא דאפשר בחליצה מעולה לא תחלוץ חל צה גרועה וללישנא בתרא מיפטר נפשה פטר' בחליצה גרועה יארך הענין מאד דהלכתא דרבוותא נינהו ואין לי פנאי להאריך כפי אשר יחייב טבע ההלכה אמנם אומר הנר' לע"ד להלכה למעש' בענין כזה שכמעט קרו' לנמנע שתחלוץ מכל האחים האמת לפ' דעת הרמב"ן והרמ"ה יש להחמיר בענין הזה להצריכה חליצה מכל האחים דפסקי כרב גם מפרש הרמ"בן דדעת הרי"ף ז"ל שהוא פוסק כרב בענין הזה מ"מ בשעת הדחק מספיק לנו דעת הרמב"ם הראב"ד הרא"ש הרש"בא ורבים נמשכים אחריהם הנה הרמב"ם כתב יבמות שנפלו מבית א' אם נבעלה אחת מהם בעילה פסולה או שנתן לה מאמר פסול כלם נאסרות לייבום וצריכה גט אותה שנבעלה או שנתן לה המאמר נתן לאחת מהן חליצה הותרה להנשא לזר אותה שנחלצה אבל צרתה אסורה עד שתחלוץ גם היא או יחלצו כל האחים לאותה שנחלצה חליצה פסולה ע"כ הרי בהדיא מדבריו שפסק כשמואל דלמפטר נפשה פטרה בחליצה גרועה אע"ג דאיכא חליצה מעולה כ"ש בנ"ד דכל החליצות שוות דאין א' מהם ואין ה' מהם חליצה מעולה מחברתה דפטרה נפשה בחליצה דחד והרשב"א פסק כשמואל דאפילו למפטר נפשה אם אפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ חליצה גרועה ואי עבר חד וחליץ לכלהו מאי דעבד עבד משמע בהדיא מדברי הראב"ד דאפי' למפטר נפשה אם אפשר בחליצה כשירה לא תחלוץ חליצה גרועה לכתחלה אפי' למפטר נפשה הא היכא דליכא חליצה מעולה כנ"ד דכולן שוות אפילו לכתחלה פטרה נפשה בחליצה גרועה והרא"ש הסכים לדברי הראב"ד וכמו שכתב הטור סי' ק"ע ואע"פ שכתב הרא"ש על דברי הרמב"ן וזה דבר צריך ונכון הוא וכן פסק הרמ"ה כדברי הרי"ף אבל הוא ספק אח"כ ונר' מדברי התוס' דאין הלכה כרב והארך בקושיא שהקשו התוס' והתירוץ שתירצו הוכיח דרב יוחנן סבר כשמואל וכתב הרא"ש בסוף הדברי' והאי שנוייא דסמכא הוא כי אי אפשר לתרץ קושיא זו בענין אחר וכיון דר"י סבר כשמואל הלכתא כותיה ע"כ הרי לנו התוס' והרא"ש פסקי כשמואל גם הרשב"א פסק כלישנא בתרא וזה כלל דבריו דחליצה פסולה אינה צריכה לחזר לא שנא פסולה באיסור זיקה לא שנא פסולה בשני מאמרים או בשני גיטין וחליצה פסולה למפטר נפשה פטרה אע"ג דקיימא חליצה מעולה מינה דלא בעינן חליצה מעולה היכא דאיתא אלא למפטר צרה אבל נפשה אפי' בפסולה פטרה כשמואל ללישנא בתרא דכיון דחליצה פסולה פטרה אפי' צרה היכא דליכא דחשיבא מינה כ"ש דפטרה ואפילו היכא דאיכא דחשיבא מינה וכן נר' מהלכות הרי"ף ע"כ ויש לי הויות טובא באלו ההלכות כתבתים בחדושי שעשיתי על הלכות הרי"ף ביבמות בע"ה מ"מ הוכחנו דלדעת הרמב"ם והראב"ד והתוספות והרשב"א הרא"ש גם הרי"ף לדעת הרש"בא ורבים נמשכי' אחריהם דנ"ד דליכא חליצה מעולה דלכתחלה פטרה נפשה בחליצה דחד גם מקלים יותר בנ"ד אין אנו צריכים יותר קולא וכדאי הם גאוני עולם הנז' לסמוך עליה' אפי' שלא בשעת הדח' כל שכן בשעת הדחק אשר קרוב לנמנע שתחלוץ מכולם לכן תחלוץ מא' מן האחי' ותשתרי לעלמא אחר שכתבתי מצאתי תשו' ריב"ש מסכמת לדברי אלה וז"ל והפוסקים נחלקו בפסק ההלכה מהם פסקו שצריכים לחזר על כל האחים כרב דסבירא ליה הכי דקיימא לן כותיה באיסורא לגבי שמואל ומהם פסקי כשמואל שאינה צריכה לחזר משום דרבי יוחנן משמע התם דקאי כוותיה וקי"ל כוותיה לגבי רב בכל דוכתא ועוד נותנים טעם ומראים פנים לדבריהם ולזה מסכים הרשב"א ורוב האחרוני' ובזה ראוי להורות הנה הסכי' לכל דברי כי הדברים מעידים על עצמם נאום הצעיר מר ונאנח יוסף בכמה"רר שלמה טאיטצק זללה"ה. כל זה מעיד כי המסדר שעשה מה שעשה טעה טעות גמורה להכניס עצמו בפלוגתא דרבוותא ללא צורך וה' יכפר כי אפי' בשעת הדחק הוצרך מורי ז"ל לכתוב במקום שהדבר בא מאליו אבל לעשות ולבנות הדבר שיעש' החליצה פסולה לא עלה בדעת בן אדם אפילו לדעת שמואל בין ללישנא קמא ובין ללישנא בתר' חליצה ומה כ"ש שמצינו גדולים סברי דחליצה פסולה צריכה לחזור כנז' בפסק שסדרתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון