שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/צא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נתן גט לארוסתו ע"מ שאם לא יבא עד זמן פלו' כו' ובתוך הזמן בא וביטל הגט בפני עדים ועשה שטר בטול על הגט ושאל השואל אם יש לחוש לבטול הגט כיון שנתנו כבר ביד האשה בעל מנת וקי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי או דלמא אפשר שא"ה מהני הבטול:
תשובה
איברא שכפי הנר' לדעת רוב הפוסקים הוי גט ואין בביטול ממש וכמ"ש הלכות גיטין פ"ח אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו וכשאמר לה על מנת כו' כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על התנאי כו' וכתב הרב מ"מ שזה מוסכם מכל הפוסקים חוץ מבעל העיטור שכתב שאפי' בעל מנת יכול לבטל תנאו להתנות עליה תנאי אחר מכאן נר' שאין בביטול ממש כלל אבל נראה שאפי' שלא היה רק שלדעת העיטור מהני הבטול מ"מ פשיטא שיש לחוש ולהחמיר דמי הוא שיקל ראשו בדבר ערוה איסור אשת איש כנגד שום אחד מן הפוסקים המובהקים כ"ש שנר' ודאי שיש דעת אחרת מסכמת לדעת העיטור כמו שאבאר בס"ד אלא שתחלה ראיתי לבאר דעת ריב"ה שכפי הנראה לכאורה קשה להולמו לפי שמצינו ראינו מ"ש בסו' סי' קמ"ג שהשיב תשובת אביו על א' שנתן גט מעכשיו כו' שיכול לבטל התנאי ותנשא מיד ולבסוף כתב וכ"כ בעל העיטור שיכול לבטלו כל זמן שלא יתקיים מכאן נר' שהרא"ש והעיטור מסכימים לדעת אחד וקשה שהרי ריב"ה בעצמו כתב למעלה מזה על סבר' הרמב"ם וז"ל ונר' שמה שחלק בין תנאי דמעכשיו לתנאי דאם דבמעכשיו תהא מגורשת למפרע אפי' מת הבעל או נשרף הגט מה שאין כן בתנאי דאם יפה חלק וא"כ משמע שדעת הרא"ש כדעת הרמב"ם ז"ל דמסתמא לא יחלוק ריב"ה על אביו והיה אפשר לפרש שמ"ש שהחלוק יפה היינו שאין להשיג עליו כמו שהשיגו במה שפסק דמעכשיו יכולה להנשא מיד אבל מ"מ לענין הדין דעתו שאפי' בתנאי דמעכשיו יכול לבטל הגט או נאמר שמ"ש ריב"ה על הרמב"ם דיפה חלק דנר' דסבר כותי' היינו לענין נשרף או נאבד מעצמו או אפי' מת אבל לענין בטול אפילו שהתנה במעכשיו יכול לבטל כדמוכח לקמן בסי' קמ"ד וכמו שנבאר בס"ד וכן נראה כפי האמת דאל"כ למה לו להאריך כל כך היה לו לקצר ולומר ונר' דמה שחלק בין תנאי דמעכשיו לתנאי דמאם יפה חלק ותו לא אבל במה שהאריך ואמר יפה חלק בכך וכך הורה לנו דדוקא בהני מילי יפה חלק אבל במ"ש דבמעכשיו אינו יכול לבטל לא חלק יפה וזה נר' ודאי מדהזכיר שאר החלוקים והזכיר זה נר' דדוקא בשאר החלוקים מודה לו לא בענין הבטול אלא ס"ל דכל זמן שלא נתקיים התנאי יכול לבטל וכמו שהוא כן דעת העיטור כמו שאבאר בס"ד ומה שלא השיב עליו גט שבטול לא מפני דסבר כותיה אלא מטעמא דבביטול החלוק אפשרי וכמו שהסכימו רבים אבל בנשואין מיד א"א לפי דעתו כך נראה לי ויודה ע"ז מ"ש בסמוך בסוף הסימן אחר שהבי' תשובת אביו הרא"ש וז"ל וכ"כ בעל העיטור שיכול לבטל כל זמן שלא יתקיים התנאי ואע"ג שהיה אפשר לפרש שבעל העיטור מסכים לדעת הרא"ש אבל הרא"ש אינו מסכים לדעת העיטור אבל זה א"א מתוך מ"ש בסוף סימן קמ"ד שכתב וז"ל הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור כו' עד וכתב הרמ"ה ודוקא שאמר כל זמן שאעבור ולא אמר מעכשיו כו' אבל אמר מעכשיו חל הגט למפרע ואינו יכול לבטל תנאו ואין צריך להאמינה ולפי מה שכתבתי בשם א"א הרא"ש דאף בתנאי דבמעכשיו יכול לבטל אין חלוק עכ"ל נר' מכאן שדעת הריב"ה שאפי' בתנאי דבמעכשיו דעת הרא"ש שיכול הבעל לבטל התנאי ולבטל הגט כדעת בעל העיטור ודעת העיטור מצאתיו בספרו המובהק וז"ל והא דגרסינן התם אמר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתשמש את אבא שתי שנים וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתתנני לי מאתים זוז מוקים לה כפרש"י בשלא נתן לה הגט מתחל' ולסברא דילן אפי' נתן לה הגט חוזר כל זמן שלא השלים התנאי ע"כ שוב כתב תשובת הרי"ף כמו שהביא הטור ז"ל והרב בעל העיטור כתב עליה וז"ל וצ"ע דאיכא למימר דע"מ ומעכשיו לא מהני אלא כשנתקיים התנאי אבל קודם גמר התנאי מצי לבטל ויכול לחזור בו כדפר' לע' במאמר ג' עכ"ל גם הרשב"א בחדושיו על מסכת גיטין האריך שם וז"ל והרב בעל העיטור פירש אפי' כשנתן לה בפני שנים הראשונים אפי"ה יכול לבטל תנאו ולהתנות תנאי אחר עד שיתקיים התנאי דלא אמרו כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו אלא דלכשיתקיים התנאי אגלאי מלתא דמההיא שעתא איגרשה לה ואי פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר או שאבד הגט או נתקרע קודם קיומו של תנאי מגורשת אבל ביני וביני יכול הוא לו' שאינו רוצ' בתנאי זה ואינ' מגורש' והביא ראיתו אעפ"י שהוא דחאה מ"מ למדנו שהכל מודים שדעת בעל הע' הוא שיכול לבטל הגט אפי' כשנשרף כו' לא מעלה ולא מוריד כשמבטל בפיו הגט יש כח בידו לבטלו וכ"כ הרב המ"מ בשם הראב"ד וז"ל על לשון הרמב"ם פ"ט מהלכות גרושין שכתב התנה עליה שתתגרש כשיעבור נגד פניה שלשים יום כו' עד והואיל ולא נתיחד עמה זה גט כשר בד"א כשהתנה ואמר הרי היא נאמנת עלי לומר שלא פייסתיה אבל אם לא האמינה חוששין שמא פייסה כשהיה הולך ובא ומחלה לו וחזר ובטל הגט כשפייסה ומפני חשש זה יהיה הגט פסול עד לאחר שלשים יום וכו' עד וכן כל התנאים שתלויים ברצונה ואם רצתה ומחלה אותם לבעלה בטל הגט חוששין שמא פייס עד שיאמר נאמנת עלי ועל זה כתב הרב מ"מ וז"ל ודע שדברי רבינו הם בתנאי שבע"מ ולזה היה צריך לכתוב ואם רצתה או מחלה שאם היה בתנאי דאם כבר נתבאר ריש פ"ח שיכול הבעל לבטל הגט קודם קיום התנאי ואין צריך למחילת האשה ובהשגות א"א חיי ראשי איני יודע מחילה זו מה היא ומה יש בידה למחול התנאים והפיוס אינו אלא שנתפייס עמה שלא לגרשה ובטל הגט שבידה ואע"פי שאמרו משהגיע גט לידה אינו יכול לבטל והני מילי בלא תנאי אבל בתנאי כל זמן שלא נתקיים יכול לבטלו ע"כ הרי בפי' שהראב"ד דעתו מסכמת עם סברת העיטור שאפי' בתנאי דעל מנת יכול לבטל הגט כל זמן שלא נתקיים התנאי וקצת תימא בעיני איך הרב המ"מ בריש פ"ח שכתב על לשון הר"ם שכתב אמר לה הרי את מגורשת ע"מ כו' עד לפיכך אינו יכול לבטל הגט וכתב המ"מ וז"ל אינו יכול לבטל כו' גם זה מוסכם מכל הפוסקים חוץ מבעל העיטור שכתב כו' כנ"ל ולמה לא כתב שם הראב"ד כיון שהוא בעצמו מביאו בפ"ט ודבריו יותר מבוארים מדברי בעל העיטור ומה שאפשר לי לומר בזה הוא משום שבעל העיטור עם היות שמודה להרמב"ם בתנאי דאם חולק על הר"ם בתנאי דבמעכשיו והכי קאמר כל הפוסקים העומדים בשיטת הרמב"ם דבגט לא קי"ל כרי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו כל אלו סוברים דבע"מ כהר"מ חוץ מבעל העיטור מה שאין כן הראב"ד שדעתו דקי"ל כרבי יוסי אפי' בגט וכמ"ש הטור א"ה משמו וז"ל ואם לא אמר מעכשיו אלא אם באתי בתוך ל' יום כו' כתב הר"ם שלא חל הגט עד תשלום ל' יום כשלא בא לפיכך אם מת בתוך הזמן אינו גט כלל ומתייבמת והראב"ד כתב דהוי גט ומותרת לשוק הרי בפי' דלדעת הראב"ד אפי' שלא אמר על מנת הוי דינו כעל מנת וחולק על הר"ם בשתי' א"כ ניחא השתא שכת' המ"מ חוץ מבהע"ט ולא הזכיר הראב"ד מן הטע' הנ"ל ומ"מ חוזרני על לשון הטו' דק' ודאי איך מדמה מלת' למלתא דרצה ללמוד מדין בטול התנאי לקיים הגט לביטול התנאי לכתו' הגט ותו שהרי מצינו שכתב הרא"ש בתשו' וז"ל הלכך בנדון זה שתלה ביאתו בעדי' ונתן גט במעכשיו ליכא למיחש שמא בטל הגט בדבורו משמע מכאן דס"ל להרא"ש דכל שנתן גט מעכשיו אינו יכול לבטל דאי לאו הכי איך כתב דליכא למיחש כו' ואף אם היינו רוצים ליישב שפי' דברי הרא"ש כך הם ליכא למיחש על הסתם דכיון דאמר לה מעכשיו הדבר רחוק מאד כיון שאין שום אדם שיש לו יראת שמים ירצה להכשיל לאשתו ולבא עליה ועוד שכיון שאמר מעכשיו גלה כונתו שמאותו העת היא מגורשת ושוב אינו יכול לבטל הגט בדברים אם לא יקיים התנאי וא"כ הוי כמלתא דלא שכיח' ולא גזרו וא"כ מ"מ היינו יכולים לומר שאם בטל בפירוש יודה הרא"ש אפי' בתנאי דמעכשיו דמהני הבטול אבל מה שקשה לי טובא הוא שהרי בתשובה שהביא הטור בסימן קמ"ג על אחד שנתן גט מעכשיו אם לא יבא כו' שיכול לבטל התנאי ותנשא מיד עד וכ"כ בעל העיטור שיכול לבטל' כל זמן שלא יתקיים התנאי. התשובה הזאת היא בתשובות הרא"ש שנמצאים היום בידינו מדפוס בכלל מ"ו סי' ד' ושם כתב בפירוש שיש חלוק בין כשהבטול בא לקיים המעשה ובין כשהבטול בא לבטל המעשה ולא עוד אלא שהביא ראיה לדבריו שאמר שיכול לבטל התנאי ותנשא מיד מדברי הרמב"ם פ"ח וז"ל שם והרמב"ם כתב פ"ח מהל' גירושין ז"ל הרי זה גיטיך ע"מ שתתן לי כלי פלוני או בגד פלו' ואבד אותו כלי או בגד אע"פי שנתנם לו אלף בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי או אותו בגד או שיבטל התנאי עכ"ל הרי שכתב כו' עד אפי"ה בטול התנאי מועיל דמלתא דפשיט' היא דדבו' מבטל דבור לקיים המעשה עד כאן. א"כ יש כאן שתים או שלש תמיהות על הטור א' איך רצה לדמות בטול לבטל המעשה לבטול לקיים המעשה שהרי הרמב"ם בעצמו שכתב דין הבטול לקיים המעשה כתב דלא מהני לבטל המעשה ככ"ל שנית איך לא ראה תשובת אביו שראה תחלתה ולא שפיל לסופה שהאריך בזה הרבה להוכיח לכשנגדו יעו"ש עוד ג' שכאשר כתב וכן כתב בעל העיטור יפה היה לו לכתוב וכ"כ הרמב"ם מכל זה לבי נוקפי ואומר לי שמא טעות נפל בספרי הטור דבסוף סי' קמ"ג במקום שכת' וכ"כ בעהע"י י"ל וכ"כ הרמב"ם ובסי' קמ"ד יש להגיה ולדעת א"א הרא"ש אפי' בתנאי דמעכשיו צריך להאמינה דאין חלוק בזה ועם היות לא מצאתי ספר יוכיח כן הדעת מחייב כן לע"ד ואם כן צריך אני למודעי יהיה מה שיהיה בדברי הטור מ"מ לדברי הראב"ד ובעל העיטור אין לספק כלל שדעתם ודאי הוא שיכול הבעל לבדו לבטל הגט אפי' כשהתנה ע"מ וכ"כ גם כן הר"ן על הלכות הרי"ף וז"ל ולפיכך האומ' לאשה ע"מ שתתני לי מאתים זוז אם רצו שניהם ובטלו התנאי הגט בטל כו' עד שלא כדברי מי שמפרש שמא נתפייס ובטל כו' גם המרדכי בפ' מי שאחזו הביא בשני מקומו' לשון העיטור שכתב על תשובת הרי"ף דנר' דסברת המרדכי לפסוק הלכה כבעל העיטור לפחות למעשה ואפשר שגם שאר הפוסקים כהרמב"ם והרש"בא והר"ן אע"ג דסברי כהרי"ף והרמב"ם אפשר להלכה ולא למעשה דמי הוא שיקל ראשו נגד הראב"ד ובעל העיטור ז"ל בענין איסור אשת איש שהרי לדעת שני אלו הגאונים אם בטל הבעל לבדו הגט אפי' בתנאי דמעכשיו הוי בטול והיא אשת איש גמורה והבא עליה בחנק והבנים ממזרים עוד הראוני תשו' כמה ר"ר משה אלשקר ז"ל והנה בדפוס ובסוף התשו' כתב וז"ל וכ"ש לדעת אותם המפרשים שכתבנו דבריהם לעיל דאפי' הגט הניתן בע"מ או במעכשיו יכול הבעל לבטלו לבדו שלא מדעתה ומתוך לשונו למדתי שהוא ראה מפרשים אחרים לבד הראב"ד והעיטור ז"ל שהוא ז"ל הביא סברת העיטור בפירוש ואח"כ וז"ל וכן כתבו נמי מן המפרשים גבי גט בעל מנת ז"ל שמא נתפייס ובטלו שאע"פי ששנינו משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו הכא כיון דעל תנאי שלא נתקיים התנאי יכול הוא לבטלו וכן במרדכי כו' וכן דעת הרב הגדול הראב"ד עכ"ל הרי שיש אחרים מלבד אותם אשר זכרתי אני בשם והרב הנז' מיירי אפי' בלתי ערעו' הבעל רק שאנו חוששין כאשר נר' מתוך דבריו בספרו כלל הדברים אני אומר דלא מבעיא לכתחילה בנ"ד דפשיט' ופשיטא שיש לדון ולהחמיר כדברי הראב"ד ובעל העיטור הנ"ל ולהצריכה גט שני אלא אפי' בדיעבד ח"ו היה לנו להחמיר שהרי בעל העיטור מגדולי הפוס' הוא והרא"ש ז"ל הביא דבריו ראיה בתשו' לסתור דברי הרש"בא ז"ל והרש"בא בעצמו במקום שהוא מחמיר ונאמר לו תשובת הראב"ד להקל כתב שעל הראב"ד יש לסמוך שהוא רב מובהק שיודע לטהר את השקץ מן התורה ואליו שומעים א"כ נר' לע"ד שמי שיקל כנגדם בזמן הזה באיסור אשת איש לא חש על כבוד קונו וראוי הוא שלא בא לעולם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |