שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/עט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה זכרון עדות עבר בפנינו ב"ד ח"מ איך באו לפנינו כ"ר יעקב בן עטר יצ"ו והבחור משה שאלודיאל יצ"ו והעידו בתורת עדות איך שמעו מפי עד א' מל"ת שנהרנו ב' אנשים יהודים הא' אברהם ויודי אחר עמו והגוי היה מכי' לאותו אברהם לשעבר שהוא אברהם בארישקאש שהיה נוש' ונותן עמו ואמר שראה אותם הרוגים בהר א' הסמוך לכפר אוטלוק ובאותו המחוז לא היה הולך רק אברה' בארישקאש ולא היה לשם שום אברהם רק הוא והגוי נתן כל הסימנים מאברהם בארישקאש. עוד העיד הבחור משה הנ"ל איך בא תוגר אישפאהי והגיד מסיח לפי תומו איך בבואו מהכפר אוטלוק פגע בדרך ב' אנשים. יודים הרוגים ואמר כי ראה שאחד מהם בחור קטן הקומה וזקנו עגול והיה לו בוהק אצל הדד הסמוך ללב ואלו הסימנים היו דנהרג רבי דוד דיל אוליי שיצא בחברת רבים אברהם בארישקאש ולא היה באותם המקומות רק רבי דוד הנ"ל ה' ינקום נקמתם והיה זה בפנינו היום יום שלישי י"ו לכסלו משנת השל"א ליצירה פה פיליפולי והכל שריר וקים שלמה ן' רי"י אברהם פרגון אברה' ן' ריי ועתה שואל השואל אם יש כח ביד ב"ד להתיר אשה זו ביליא אשת ר' דוד הנ"ל להנשא למי שתרצ' או לא:
תשובה
ודאי שצריך דקדוק ועיון רב שעם היות אמת כי חשו חכמים הרבה לעיגונ' דאיתתא והקלו קולות רבות היינו לגבי עדים שהתירו על פי עבד על פי שפחה כו' אבל בגוף העדות לא הקלו אלא אדרבא החמירו שצריך שיהיה העדות ברור וכמ"ש מרדכי ז"ל פ' ב' דיבמות גם האחרונים ומטעם זה צרי' לעיוני מהיכא תצא התירה לאשה זו שהרי כפי מה שנראה אין כאן עדות ברור שאין מי שיעיד לא על שמו של ר' דוד ולא על כנויו וא"כ לאי זה טעם יבא לאשה זו התר. אמנם נראה בעיני שאחר העיון יש להתיר אחר הטילי תנאי שצריך יסכימו בזה מחכמי העיר הרשומי' אם יר' בעיניהם בזה החלי בס"ד נראה שאברהם ברישקאש אשתו מותרת והטעם שכפי מה שנראה עדות אברהם עדות ברור הוא ושידעו העדים שהגוי הראשון היה מעיד על אותו אברהם עוד שאומרים שבאותו מקום לא היה הולך יודי אחר אלא אברהם הנז' גם שהזכיר הגוי כל סימני אברהם הנז' אף עפ"י שאינו צריך א"כ עדות אברהם הוא עדות מספיק ודאי להתיר אשתו ואחר שיודעים שר' דוד דיל אוליו יצא בחברת רבי אברהם הנז' והגוי מעיד שהרגו לאברהם ושראה יהודי אחר הרוג עמו ואנו ידענו ששני אלו יצאו בחברה לאותו מחוז ושאין דרך ליודי אחר לילך שם במקום ההוא א"כ נראה שגם אשת דוד הנז' מותר' וראיה לדבר מדתני בתוספתא אין מעידין עליו עד שיהיו מזכירין שמו ושם אביו שמו ושם עירו אבל אמר אחד יצא מעיר פ' מפשפשין באות' העי' אם לא יצא משם אלא הוא תנש' אשתו וכ"כ הרמב"ם שלהי ה' גירושין וז"ל אבל אם אמ' א' יצא עמנו מעי' פ' ומת מחפשין באותה העי' אי לא יצא משם אלא הוא תנש' אשתו ואע"ג דבנ"ד לא אמר הגוי ולא האישפהי ששום אחד מאלו הנהרגים יצא מליפופול מ"מ אחר שאנו יודעי' שאלו יצאו בחברה לילך למקום ההוא וגם מעידין שאין יהודים אחרים הולכים שם אלא אלו נר' ודאי שיש די בעדו' זה להשיא נשותיהם של אלו וכיון שיש לנו עדות גמור מרבי אברהם הנז' ויש לנו עדות שרבי דוד יצא בחברת רבי אברהם רחוק הוא לומר לחוש שזה ר' דוד הלך בחברת ר' אברהם ונתלוה עמו אחר וכ"ש כאשר העיד השני שהיה האחד בחור קטן הקומה וזקנו עגול ואעפ"י שאין אלו סימנים לסמוך עליהם מ"מ דמי זה לההיא שכתב הרא"ש ז"ל והביאה מהררי"ק ז"ל שרש קפ"ד לראיה דלא אמרינן אתרמויי אתרמי שני אשר בר' סיני ששניהם היו מרוסייא ויצאו ללמוד עם בחור ששמו רבי יונתן כו' הג' אין לחוש דלמא איתרמי שהלך רבי רוד למרחקים ונתלוה עם רבי אברהם איש אחד ושהיו לו אלו הסימנים של רבי דוד וכ"ש כאשר ידוע שלא היה הולך שום יודי שם כי אם רבי דוד והיה כי אין להאמין לשני האותות האלה יש להאמין לאו' הבוהק והאמת כי מתחל' חשבתי כי היה בוהק כפשוטו אמנם ידעתי כי היה טעות הסופר וצריך לכתוב שומא ואע"ג דאמרי' בגמ' ואיכא דאמרי אמר רבא דכ"ע סימנים דרבנן והכא בשומא סימן מובהק קא מפלגי דמשמע דלהאי לישנא דהוי בתרא סימן אפי' מובהק אין סומכים עליו להתי' הא ודאי ליתא דכי דייקינן שפיר חזינן דלכ"ע סמכי' אסימנים מובהקים ולא ראיתי להאריך כי כבר קדמני הח' השלם כמהר"ר יוסף קארו נר"ו בספר א"ה סי' ח"י והרחיב שם הדבור בזה לבד זה ראיתי להעתי' כאן לשון הרד"ך שהביא גם הרב הנז' וז"ל וכתב הרד"ך בתשו' אפי' לרבנן דסברי דשומא לאו סימן מובהק קאמרי דיש סימנים דהוו מובהקים ואיפשר נמי דבשומא נמי אם פרט וצמצם השומא שאמר שיש שומא במקום פ' מאבר פ' סימן מובהק חשבינן ליה ויכול להיות שלזה דקדק רש"י ז"ל ופי' באלי מציאות סי' היה בו או שומא באבר פלוני ולא פי' לומר באבר פ' במקום פ' עד כאן אם כן בנדון דידן שאמר בוהק דהיינו שומא כנ"ל ופיר' ואמר אצל הדד הסמוך ללב ודאי נר' סימן מובהק ביותר כדאמרינן בגט נקב בצד אות פ' וכתב הרב הנז' להוכיח שהרמב"ם ז"ל מתיר ע"י סימני' מובהקים וז"ל שסמך על מה שכתב בהנהו עובדי דסוף יבמות בקולר בני אדם שיצאו ממקום למקום והסיח גוי לפי תומו קולר בני אדם שהלכו ממקום פ' נהרגו וקברתים והשיאו את נשותיהם וס' בני אדם מהלכים כו' וכיון דבהנו עובדי אע"ג שהגוי לא היה בקי לא בהם ולא בשמותם עכ"ז השיאו את נשותיהם ע"י שאמר שהיו מהלכים למקום פ' כ"ש היכא דאיכא סימן מובהק ע"כ וא"כ בנ"ד נמי כיון שידוע שאלו היו מהלכים בחברה לאותו מקום ועוד אומרי' שאין יהודים אחרים רגילים לילך שם אלא אלו ולרבי אברהם הזכירו הגוי בשם שהיה הגוי מכירו נר' כי בהצטרפות שני הטעמים אשה זו מותרת להנשא לכל מי שתרצה ולפי שעדיין איפש' שיאמר אומר הרי שלדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שנר' שצריך שיאמר הגוי וקברתיו ובאותם מעשיות דקולר כו' וכתב הרשב"א בתשו' שגם שאינו נר' כן מ"מ מי יקל ראשו להקל בדבר ערוה נגד גאוני עולם עמודי ההוראה מ"מ רואה אני כי הרב בעל תרומת הדשן בכתבים סי' רכ"ג כתב וז"ל מסקנ' דמלתא שלא נהגו העולם כלל לומר קברתיו ע"כ והוא ז"ל הוי בתרא טובא ודרכו להחמיר יותר מלהקל ועוד שמעיד על המנהג ועוד שכבר כתבתי פעם אחרת שהאחרוני' כתבו שלא בכל מקום הצריך הרב לומר וקברתיו כמו שמוכח מדבריו בהרב' מקומו' וחלקו בזה חלוקים והריב"ש כתב שלא הצריך לומר וקברתיו אלא כשאינו מזכיר שמו והמגיד משנה כתב שלא הצריך לומר קברתיו אלא כשאינו מכירו ומהררי"ק נר"ו הביא בשם הר"י סאגיש זצ"ל דלא הצריך לומר קברתיו אלא כשהגוי נמצא בעת מיתתו משום דחיישי' אז דהעיד משום דדמי ליה וקצת נר' כן מתשו' הרש"בא שכתב וז"ל אבל אם לא אמר שקברתי ואינו נאמן דכל שראה אותו שטבע או ירד או כיוצא בזה סומך ואומר על דרך הדמיון ע"כ הרי שכתב דכל שראה הא אם לא ראה נר' דאינו על דרך הדמיון ע"כ וכל אלו החלוקים ויותר ראוי לומר להשוות דעתם של הרי"ף והרמ"בם לדעת שאר הפוסקים כל האיפשר ובנ"ד מרבי אברהם הנ"ל יש בו כל הג' חלוקים הנז' ועל דוד יש לומר יגיד עליו ריעו ועוד שהרי איפש' לחלק ג"כ בנ"ד ולומר דע"כ לא קאמר הרמב"ם ז"ל דצריך לו' וקברתיו אלא במת דאפשר שנתעלף ודמי ליה שמת והמדקדק בלשון הרמב"ם ירא' דחלוק זה אמיתי אבל בנהרג ודאי דליכא למימר כ"כ דהעיד בדדמי לא צריך לומר קברתיו ועוד אני אומר בנ"ד דבשלמא בא' או בשנים בבת א' שהעידו צריך לומר קבורה בו אבל בשנים שבאו זה אחר זה נראים הדברים שאין לומר שיש לחוש שכל א' וא' העיד בדדמי וכל אלו החלוקים ויותר ראוי לומר מן הטעם הנז' ולכן ע"פ הדברים האלה נראה בעיני שאשה זו מותרת אם יסכימו החכמים השלמים מורי הוראה אשר בעיר הזאת שאלוניקי יע"א הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
אחר ימים ראיתי תשו' מהר"י וייל ז"ל וז"ל מאלו המעשי' יש לידע שהרבה הקלו בעדות אשה משום עיגונא במעשה הראשון שלא הזכיר הגוי ולא ידע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |