שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/עח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה היה בעי' צופיאה אשכנזי אחד שעשה מורשה לראובן שילך לעיר אינדרינופלה ויקדש לו שם אשה הראויה לו וכן עשה וכאשר חזר השליח לצופיה לא מצא למשלחו וכשבא לא נתרצה באשה וקדש לו אשה אחרת אחות אשתו נ"ע והעם רננו אחריו מטעם חרם ר"ג ז"ל כי קרובי המקודשת ראשונה מאיימים עליו להלשינו ומורים התר לעצמם על כי עבר חרם ר"ג:
תשובה
ה' יודע כי קשה בעיני הדבר להשיב שואלי דבר בענין וכמ"ש פעם אחרת והטעם שכתב הר"ן ז"ל בתשובה ז"ל איני מכניס עצמי בנדון זה אלא מניח הדבר לחכמי הצרפתים שהם יודעים היא פשטה התקנה במקומותיהם ואיך היו נוהגים בה שעל פי אותו הדרך ראוי לנהוג ולהורות עכ"ל ואם הר"ן ז"ל הוציא דברי פיו אני וכיוצא בי אפרוח שלא נתפתחו עיניו עכ"ז ומ"מ להפיס דעת השואל יואל לדעת סברתי ודעתי על כל פנים גמרתי לחוות דעתי ומה שנראה בעיני שבנדון זה לכאורה היה נראה שאין לחלק בין אירוסין לנשואין וכיון שמקבלים עליהם חרם ר"ג שלא לישא אשה על אשתו נוהגים בו אפי' בזמן הזה מה לי אירוסין מה לי נשואין שהרי ארוסה אשה מקרי שנא' כי יקח איש אשה והיינו קדושין גם הרשב"א ז"ל כתב בתשובה שאם כתב בגט ארוסה אנתתיה הגט כשר וכ"כ הר"י בת"ה ואעפ"י שכתב שלכתחלה יש קפידה וצריך לכתוב ארוסתי מ"מ אי כתב אנתתי' כשר והטעם ודאי דארוסה ודאי אשה קרי לה וא"כ כפי זה כיון שחרם ר"ג ז"ל היה שלא לישא אשה על אשתו ארוסה נמי אשתו מקרי ועובר על חרם המקדש אשה על ארוסתו וא"כ היה נראה שזה המקדש ראוי לעונש גם מלבד חרם ר"ג נר' איש זה ראוי לעונש שלמה לו להתעולל על בנות ישראל שאם לא ירצה לכונס הצריך לגרשה ותהיה פסולה להנשא לכהן ולמה תהיה כזאת וכי יאמר כי לא נשאה חן בעיניו איהו הוא דאפסיד אנפשיה שעבר על דברים שאמרו מצוה בו יותר מבשלוחו וא"כ הוא חטא ישוב עמלו בראשו אותה העניה מה חטאה מ"מ כי דייקת ביה שפיר נראה בעיני שיפה כתב החכם שאין להענישו ולחייבו מכח חרם ר"ג והטעם לזה כי תקנה זו יש כמה ספיקות אי מצד הזמן שיש כמה גדולים אומרים שלא גזר אלא עד סוף האלף החמישי עוד ספק אחר שאפשר לא גזר אלא באותם מקומות ואעפ"י שעל כל זה יש למי שירצה להשיב לומר שהרי האשכנזים יצ"ו נוהגים איסור בדבר עוד היום ובכל מקום מידי ספק לא יצא ואפשר לומר שהם נוהגים כן מכח מנהג לא מכח חרם עוד יש מ"ש הח' נר"ו שלא תיקן אלא בנשואין וכמ"ש מהררי"ק ז"ל שרש ק"א וז"ל שעד כאן לא תקן אלא שלא לישא אשתו על אשתו הנשואה לו אבל היכא שלא נשאת ורצה לחזור בו מי יכריחנו לכתוב לה כתובה כו' עד דבר פשוט הוא דלא כייפינן ליה לכנוס ע"כ גם נראה בעיני דאף ע"ג דכפי הדין ארוסה אשה מקרי מ"מ לענין נ"ד אית לן דלא חל חרם ר"ג על ארוסה דאית לן למימר דבנדרים ושבועות הלך אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם נשואין לחוד ואירוסין לחוד כך נראה לי מכל זה נראה בעיני דמן הדין הגמור אין לכופו לגרש לשנית שקדש ולא לישא ראשונה שקדש על ידי שלוחו מכח חרם ר"ג דודאי לא נפיק מס"ס ספק אי לא גזר אלא עד סוף האלף הה' כדברי מהררי"ק ז"ל ספק גזר ואת"ל שגזר ספק באותם המקומות ספק בכל מקום ואת"ל בכל מקום ובכל זמן קרוב לודאי כמו שאמרנו דדוקא גזר שלא לישא נשואין ממש אבל אם קדש ואח"כ לא נשאה חן בעיניו וקדש אחרת יגרש הראשונה וא"כ כיון שאפי' באיסורים החמורים והקשים של תורה אנו מתירים בספק ספקא כ"ש זה וא"כ פשיטא שהמאיים ומגזים עליו להלשינו ולמוסרו בכלל רשע מוסר ומלשין נכנס ועם כל זה מטיל אני עליו לפייסה בכל מיני פיוס ובפרט כדי שתתפייס לקבל גט מרצונה שהרי כתב הר"ן בתשובה וז"ל שאנו מוחזקים שיש חרם בקהלות או תקנת ר"ג ודבר זה פשט איסורו בכל ישראל שלא ראינו ולא שמענו אשה מתגרשת בעל כרחה נראה דודאי דבכל אשה קאמר בין ארוסה ובין נשואה וקאמר ג"כ שפשט איסורו בכל ישראל מה שלא היה כן בתקנה הראשונה ע"כ צרי' עכ"פ שיפייסנה הנלע"ד אני הצעי' שמוא' די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |