שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/עז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה על שטר שליחות גט בפנינו עדים ח"מ בא' בשבת ח' ימים לירח תמוז שנת חמשת אלפים ושלש מאות ושלשים לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן במתא אנקונה דיתבא על כיף ימא ועל נהרי אספי ופיודישינה מנה שליח יוסף ן' מרדכי את הח' כה"ר יודה בן אברהם אלגזי נר"ו וכך אמר לפנינו יוסף בן מרדכי הנ"ל איך מנה שליח את יודה בן אברהם אלגזי הנז' להוליך גט זה לאשתו רוסה בת רפאל ותהיה ידו כידו ופיו כפיו ועשיתו כעשיתו ומיד שתגיע גט לידה תהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ונתן לו רשו' לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ליתן גט זה לאשתו רוסה בת רפאל הנ"ל בכל מקום שימצאנה הוא או שלוחו או שליח שלוחו עד מאה שלוחים והגט שנעשה עליו שליח יודה בן אברהם הנ"ל להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם במתא אנקונה הנז"ל ביום וירח ושנה הנז"ל ועדיו החתומים בו שלמה בן משה ויעקב בן שלמה ובפנינו בטל יוסף בן מרדכי הבעל הנז"ל כל מודעות שמסר על גט זה גם בפנינו קבל עליו יוסף בן מרדכי הבעל הנז"ל חרם שלא לבטל את הגט ואת השליח הנ"ל והגט אשר נעשה עליו שליח יודה בן אברהם הנ"ל שיטה רביעית מתחלת מרדכי ושיטה שביעית רפאל ושיטה עשירית מתחלת ואנש ומה שראינו ונעשה לפנינו כו"ח להיות לזכות ולראיה ביד יודה בן אברהם השליח הנז"ל והיה זה פה אנקונה הנ"ל ביום וירח ושנה הנ"ל והכל שו"ק יוסף בכמהר"ר עמנואל אמיגו זלה"ה עד. יעקב בן חביב עד. מיכאל קודוט עד:
תשובה
נשאל ממני כדת מה לעשות באשה אנושה זאת כי הגט אינו מקויים ואין עדים לקיימו ואשה זו עניה עמדה בעיגונא דאיתתא זה כמה שנים גלמודה וסורה והניחה בעלה בעל נעורי' כדי לחסות תחת כנפי התורה כי הוא הרשע המירה כדת תורה ואם לא ימצא לה תקנה כמעט אבדה תקותה ולכן נפנתי לעיין עד היכן ידי משגת לראות אולי ישר בעיני אלהי"ם והחכמים להתירה בגט זה על ידי השליח הנזכר או שליח שלוחו:
ותחלה ראיתי לכתוב עיקר מה שעומד בפנינו ואח"כ מה הזכות אשר אני רואה ואען ואומר כי לכאורה היה נר' שאע"פי שידוע אפי' לתינוקות ששליח שמביא גט לאשה ממקום אחר חוצה לארץ האמינו לשליח שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם הא לאו הכי אינו נאמן אלא אם יהיה מקויים וכאן שאין הגט מקויים היה אפשר להכשירו מטעם אחר דנר' דרבו הפוסקים דס"ל שאם יש עדים שהבעל מנה לזה שליח להוליך גט לאשתו זאת מהני ואין צריך שיאמר ב"נ וב"נ וכאן כבר יש ג' עדים שמנה זה יוסף בן מרדכי שליח להוליך גט זה לאשתו רוסה אמנם עומד לפנינו תשובת הריב"ש וז"ל מה שאתה חושב דכל שיש עדי' בשליחו' ה"ל כאתיוה בי תרי אינו מוסכם מן הכל כו' עד ואע"פ שב' אדוקים בו לא"ד אלא ששניה' אומרי' שהבעל עשאם שלוחי' כו' עד מ"מ צרי' לפי פי' זה שב' יהיו שלוחי' ואפי' שכל שהם עצמם שלוחי הגט מסתמא חתמו העדים בפניהם או ידעו בחתימתם אבל עדי השליחות אין להחזיק לגט בעדים מצוים כו' עד מ"מ בנדון זה שעדי השליחות נשארו במקום הבעל אין כאן במקום האשה מצוים לקיימו וגם למה שכתבו הרשב"א והתוספות כו' אע"פ שיש שטר שליחות ביד השליח שהבעל מנה אותו שלי' ומסר בידו גט כשר ועדיו פ' ופ' מ"מ אין זה קיום ע"ז הגט שלפנינו ואף אם עדיו הם אותם הנז' בשליחו' שהרי אפשר שאותו הגט נאבד או נשרף וזה מזויף הוא:
ואף עפ"י שאין חוששין לזה מ"מ אין זה מקוים לא בקיום הגט ולא בתקנת חכמים והרמ"ה שהוא מבעלי סברא זו דכל שיש עדים על השליחות הוי כאתיוה בי תרי אמנם הוסיף להחמיר והצריך שיהיו עדי השליחו' עצמם עדי מסירת הגט כדי שלא יהיה חצי דבר ע"כ אם כן נמצא כפי זה שאין תקנה בשטר שליחות זה כיון שהעדים אינם כאן במקום האשה והשליח אינו יכול לומר ב"נ וב"נ א"כ מאיזה צד נוכל לזכות לאשה הזאת שיועיל לה גט זה. ומ"מ נר' בעיני להתיר אשה זו בגט זה ע"י שליח הח' כה"ר יודה אלגזי נר"ו וקודם כל דברי רואה אני להעתיק כאן תשוב' הרשב"א וז"ל ג' ענינים יש לחוש בגיטין הבאים בין הבא מח"ל בין הבאים לארץ האחד שיתקיים בחותמיו שמא מזויף והב' שנכתב ונחתם לשמה. הג' שנתנו הבעל לגרושין בין ליד שליח קבלה בין ליד שליח הולכה ובכולם אין אנו חוששין אלא לקיום חותמיו וכשמביא בארץ ישראל שעדים מצוי' לקיימו אפי' בלא קיום מתירין אותה לינשא. ואפי' בח"ל התירו באומר ב"נ וב"נ ואין חוששין לקיום אחר משום דקיום שטרות דרבנן והכא משום עגונא הקלו ולשמא לא נתנו הבעל לגרושין ליכא למיחש דכל דמסור ביד זה והוא אומר לגרושין הוא נאמן לכ"ע אפי' יבא הבעל ויערער ולשמא לא נכתב ונחתם לשמה לא חיישינן דאין אדם עשוי לקלקל בידים ע"כ נמצא כפי זה שגט זה יכול ה"ר יודה ליתנו דלשמא מזויף ליכא למיחש שהרי נתקיים שטר השליחות וסימני הגט ושם המגרש ושם האשה המתגרשת וגם החשש דשמא לא נתנו הבעל לגרושין אין כאן שהרי כתוב ליתן גט לאשתו כו' הכל בפי' והחשש לשמ' לא נכתב לשמה נמי אין כאן כיון שאלו העדים אומרים שהכל נעשה בפניהם ושנכתב ונחתם באנקונה כו' ולבסוף כתוב ומה שראינו ונעשה בפנינו כתוח"ת כו' וא"כ אני אומר שאפילו לדעת הריב"ש לא נשאר כאן שום ספק שע"כ לא ערער הריב"ש אלא בשטר המעיד על הכתיבה והחתימה ודאי ליכא לספוקי למידי וכ"נ מלשונו בפי' דכתב ואפשר דכל שהם עצמם שלוחי הגט מסתמא חתמו העדים בפניהם או ידעו בחתימת' וכאן העדים מעידים שיודעים ושנעשה הכל בפניה' דכל היכא דליכא למיחש לערעור הבעל הגט כשר וכיוצא בזה אמרי' בגמ' וכתבו הרמב"ם הלכות גרושין פ"ז וז"ל שנים שהביאו גט בחוצה לארץ אע"פי שלא נכתב ונחתם בפניהם הואיל ונתנו להם הבעל ליתנו לאשתו הרי אלו נותנים לה ותהיה מגורשת שהרי אין הבעל יכול לערער בגט זה ואעפ"י שאינו מקויים שהרי שלוחיו הם עדיו ע"כ וכתב הרב המגיד משנה ז"ל כל זאת הבב' פשיטא ושם מבוארת במשנה ובגמ' לפום מסקנא וכן בהלכות הכל נזכר שם הדין והטעם ע"כ. הרי משמע בפי' דכל היכא שאין הבעל יכול לערער נותנים לה ובנדון זה אחר ששטר שליחות זה מקוים ומעידי' העדי' שמה שראו בעיניהם כתבו וחתמו אין כאן מקום ערעור כלל ואומר אני דלא מבעיא לר"ת דשולח אדם עדותו על ידי כתב וכמ"ש הטור ח"מ בשמו בהלכות עדות אלא אפי' לדע' רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל ומפיהם ולא מפי כתבם בעינן ה"מ בעדות דאורייתא אבל בעדות כי האי דאינו צריך אלא דרבנן הוא שהצריכו לומר ב"נ וב"נ כדי לסלק ערעור של בעל דמשום האי טעמא נמי אקילו דאפי' עדות השליח לבד מהני הכא דאיכ' עדים שנים או תלתא ודאי יודה רש"י ז"ל דמהני בשטר כן נראה לע"ד וליותר אמות למה שאמרתי כי פי' מ"ש כי מה שראו בעיניהם כתבו וחתמו שר"ל כתיבת הגט וחתימתו שזה החכם ה"ר יוסף אמיגו כתב בכתב על ענין גט אחר וז"ל וכונתי לשמים היא ותמיד נמצאתי במקום הזה למגן וצנה לכמה נשים עגונות לעשות יגרשום בעליהן ולשלוח להן גיטין בלא מחי' כסף והעיר הזאת הוא ריקן מכל טוב אין בה אפי' סופר אחד יהיה כהוגן וכתיקון חז"ל והכל הוא בהכרח יעבור על ידי וזה חלקי מכל עמלי נרצע לעבודתכם עבודת הקודש יוסף אמיגו ואני מגלה דעתי כי להיות עגמה נפשי לעניה הזאת כתבתי הנר' לע"ד כי יש תקוה לאשה זאת בגט זה ומ"מ דוקא אני אומר אם יסכימו שלשה חכמי העיר ואם לא תהא דעתי בטלה וה' ינחני בדרך אמת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |