שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/ס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png ס

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה בא לידי אני החתום מטה בגט מארוסה שהארוס שלח ליה גיטה והיה על תנאי שאם לא יבא מר"ה השל"ד עד ר"ה השל"ה גט יהיה ואם יבא לא יהיה גט והשליח עכב שליחותו ועבר הזמן ולא מסר הגט ביד הארוסה ושאל את פי אם היה תקנה בדב' כי עוד הגט בידו ואינו יכול לילך למקו' הארוסה הנז' וחושש שמא תשאר הארוסה זאת עגונ' כל ימיה ואני אמרתי לו שיכול לעשות שליח עתה ג"כ כיון שכן כתוב בשטר השליחות שנתן לו רשות כו' ובשע' מעשה נתתי אל לבי לומר ואיך אעשה כזאת כי זמן השליחות כבר עבר ועתה שמא אין תקנה ובדקתי בספרים ומצאתי מהררי"ק נר"ו בא"ה כתב וז"ל הנותן גט לשליח ליתנו לאשתו שאם לא יבא מאותו יום עד שתי שנים כו' ועברו יותר מששה חדשים אחר הב' שנים עשה מעשה ה"ר יודה בן בולאט ז"ל וצוה ליתנו לה והתירה מיד וכתב על זה פסק וגם על ידינו היה מעשה פה צפת תוב"ב והתרנו בכנופייא ע"כ מצאתי בלא ראיה כלל ואני לא נתפייסתי וגליתי אזן קצת חכמי העיר כו' וא' מהם הוא הח' הש' כמהר"ר שלמה הראה לי תשובת הרב הגדול כמהר"ר אליה מזרחי ז"ל חולק בפי' על החכמים הנז' אז אמרתי אריה שאג מי לא ירא ומצד אחר עגמה נפשי לבחורה שתשאר עגונה כל ימיה וידוע כמה חשו חכמים על כיוצ' בזה על כן אמרתי לחקור אם אמצא מקום להציל הבחורה מעיגונה ועיינתי בדברי הרב ז"ל ומצאתי כי לע"ד אפי' לדעתו בנ"ד אשה זו מותרת ולכן צריך אני להאריך להעתיק תורף ועיקר דבריו והם אלו על מעשה קושטאנטינה ז"ל נר' לע"ד שאינו גט משום דאיכא למימר אע"ג דמשום גרושי אשה ליכא קפידא בין אם נתן השליח תוך הזמן או לאחר זמן מ"מ לענין הכבוד והבזיון איכא קפידא שאם היה נותנו לה תוך הזמן אם התנאי היה נשמע הקול שהוא גט של מצוה שחש' שמא ימות ותשאר זקוקה לאחיו או ימות בשום מקום שלא יהיו שם עדים על מתתו ותשאר עגונה כל ימיה ויש לו כבו' מכל העול' ואלו עכשו שנתנו לה לאח' הזמן בלא שו' התנאי יחשבו העול' שעתה בשעת נתינת הגט שלח כדי לגר' בגט מוחלט והוא גנאי גדול שיגרש אדם את אשתו בגט מוחלט בלתי שום סבה דלבית שמאי אינו מגרשה אלא אם מצ' בה ערות דבר ולב"ה אפי' הקדיחה תבשילו שפשעה כנגדו אבל בלתי שום סבה לא וכיון דאיכא בזיון דבעל בגט מוחלט אין קפידא גדולה מזו כו' עד אפי' מכוין שנתנו השליח לאחר הזמן שקבע לה הבעל א"א שיתן לה בתנאי כו' אלא בסתם אין לך שנוי דעת בבעל יותר מזה כו' עד וכאלו אמר אל תתנהו אלא בתנאי אם לא אבא כו' עד וכיון שהוא מקפיד בין גט של תנאי ובין גט סתם ע"כ לומר שכשאמר לשליח תן לה זה הגט על תנאי הוה ליה כאלו אמר לו שלא יתנהו אלא בתנאי כו' עד וכיון דאיכא קפידה כשנתנו לה בלתי תנאי שינה דעת הבעל בזה וכיון שאמר לו תנהו בתנאי הוא ממעט שלא יתנהו לה בלתי תנאי והבלתי תנאי כולל בין אם נתנו בתוך הזמן שקבע לה בלתי תנאי בין אם נתנו לה אחר זמן שקבע לה בלתי תנאי ואיך נוכל לחלק בלתי תנאי דתוך זמנו ומבלתי תנאי דלאחר זמנו עד שיהיה הבלתי תנאי דתוך זמנו בטל והבלתי זמן דלאחר זמנו גט כשר ע"כ. עוד הביא שתי ראיות שנראה מדבריו שהיו מביאים המתירים ואביא אחד מהם שהוא העיקר בעיני שכתב הרמב"ם בפרק ט' מהלכו' גירושין אמ' לשליח תנהו לה ביום פ' ונתנו בתוך הזמן אינו גט אל תתנהו אלא ביום פ' ונתנו לה בין מלפניו או לאחוריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום ופי' הטור משמע מדבריו דתנהו לה ביום פ' יכול לאחר משמע מהכא שאין דרך בני אדם להקפיד אם איחר ודחה הרב ז"ל ועיקר דבריו דכשהקפידה בזמן לבד בקפידא דקד' מקפיד לפי שרוצה שתהיה אשתו ברשותו אבל באיחור אינו מקפיד שכבר יצאה מרשותו אבל בנ"ד איכא תרי קפידות קפידת זמן וקפידת בזיון נהי דלגבי קפידת הזמן לבד אינו מקפיד אלא בקדימה מ"מ לגבי בזיון מקפיד גם באיסור כי גנאי גדול הוא לגרשה בהחלט בלתי סבה כנ"ל ובסוף דבריו כ' וז"ל אלא הכא בנ"ד מאן לימא לן שבא למעט שום זמן דלמא לא למעט מידי אלא לומר שיתנהו לה בתנאי ולא במוחלט ומ"מ כיון דקפידה דבעל הוא שיתנהו לה בתנאי כו' עד ואם יתן אחר הזמן אז צריך שינתן לה במוחלט בלתי שום תנאי ויש לו גנאי בזה כי יחשבו העולם שבע' נתינת הגט בידה שלח לה וכיון שיש לחוש לזה מי הוא זה שרוצה להכניס ראשו בזה לומר שאין זה מקפיד אלא כדי שלא תתגרש קודם הזמן ההוא אבל בשאר מילי דכבוד ובזיון לא חייש ע"כ ומטעם זה גמר אומר שאפי' שיאמר השליח הרי זה גיטיך ששלח ליך בעליך בתנאי כו' וכבר עבר הזמן שקבע ולא בא והרי את מגורשת מהיום ומותרת לכל אדם אינו גט דהא לאו גט של תנאי הוא אלא גט של מוחלט הוא כו' עד אינו נקר' אלא גט מוחלט או גט סתם ע"כ מה שראיתי להעתיק מדבריו עד שנר' מדבריו שאין לנו להתיר מאומד הדעת לומר אינו מקפיד בזה במה שאנו רואי' בפי' שאינו מקפיד ותניא דמסייע ליה במרדכי פ' כל הגט שכתב וז"ל רשב"ג אומר בין כך ובין כך לא ישלחנו ביד אחר והא דדרשינן ושלח ושלח' מלמד שהשליח עושה שלי' היינו היכן שאין הבעל מקפיד תוס' ונ"ל שגלה דעתו בפירוש שאין מקפיד ע"כ משמע על הסתם כדבר דאפשר לומר דבעל קפיד לא אמרינן אנן מדעתן דלא קפיד. ומ"מ נראה דבנ"ד גם הרב יודה דגט זה תנתן עתה ומותרת מיד כמו שאבאר בס"ד ותחלה אני אומר אחר הבקשה סליחה וכפרה מהרבז"ל שיש להשיב במ"ש ויש לו גנאי בזה כי ימשכו כו' כי אין לחו' למחשבה הזאת כיון שהגט נתן ע"י שליח קלא אית ליה דאמרינן בגמ' פ' שני דגיטין על ההוא דאתמ' מפני מה תקנו זמן בגיטין אמר ליה רבינא לרב אשי גיטין הבאין ממ"ה דמכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי מה הועילו חכמים בתקנתם אמר ליה הנהו קלא אית להו ופי' ר"י כשרואים זמן הכתיבה קודם זמן המסירה אית לה קלא למלתא ומסקי אדעתייהו לידע יום המסירה גם אנו נאמר כשרואים המסירה עתה חוקרים לידע איך היה הענין ואז כשיראו איחור הזמן ידעו שלא נתן גט בהחלט כו' וכ"ש אם יאמר השליח בעת המסירה שכן היה תנאי ונתאחר ועבר הזמן ולא בא והרי את מגורשת ממנו ומותרת מיד וכבר כת' הוא ז"ל שהאיסור מצד הזמן אינו מפסיד ומה שמפסיד הוא מצד הכבוד א"כ בהודע הענין הכבוד במקומו עומד ומה לי שיהיה ספור דברים כו' ומה לי שיהיה בלשון תנאי אחר שהתכלי' הוא שלא יחשבו שעשה דבר של גנאי לגרש אשתו בלתי סבה הרי השליח מודיע האמת וקלא אית ליה שכן היה וגדולה מזו כתב ר"י דאפי' גט מוקדם דלכ"ע בטל יש לו תקנה לינתן על ידי שליח ואע"ג שהר"ן כתב שנר' קולא יתירה מ"מ כתב בגיטין הבאים ממדינת הים דסמכינן אקל' משום עגונא ודכותא במשליש גט לאשתו והוא הלך לדרכו וכתב שזה הזקיקו לרש"י לכתוב עלה דההיא דמשליש גט לאשתו שהוא הלך לדרכו דדוקא משום עגונא שהלך לדרכו הוא שהקלו לגרש בגט שזמנו מוקדם מנתינתו דומיא דהבאים ממדינת הים למדנו שאפי' לדעת רש"י ז"ל אנו מקלים בגט מוקדם משום עגונא ואמרינן דהוי דומיא דגיטין הבאים ממד"ה א"כ גם אנו נוכל לומר דכי היכי דסמכו חכמים בגיטין הבאים ממדינת הים ולא קפדי אמוקדם משום דקלא אית להו והעולם מוקדם לידע כו':

גם בנ"ד נאמר שהבעל אינו מקפיד אלא על הזמן דאלו על הכבוד יודע לכל כיון דשלחו ע"י שליח קלא אית ליה עוד אני אומר לטעם שני שכתב בדבריו שע"כ כשאמר שיתנהו בתנאי כו' גם כי נפשי יודעת עד היכן ידי מגעת ומי אני לבוא אחר דבר המלך שלטון מ"מ מקום נתן לנו הרב כי תורתינו רחבה מני ים ויש מקום לגדולים ולקטנים הבאים אחריהם ולכן אני אומר כי לע"ד מצינן כיוצא בזה ומשם נלמוד לנדון שלנו על הא דתנן בפ' כל הגט המביא גט בארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר וכתב הרי"ף שיש מי שאומר הולך גט לאשתי משלחו ביד אחר ואע"ג דלא חלה אלא הולך גט לאשתי לא ישלחנו ביד אחר אלא אם חלה כו' עד ויש מי שאומר אפי' הולך גט לאשתי לא ישלחנו ביד אחר אלא אם חלה או נאנס עד וכן הדעת נוטה ויש חלוקה שלישית דקאמר ליה הולך גט לאשתי ולא אח' דבהא אפי' חלה לא ישלחנו ביד אחר וכהא דאמרי' בגמ' דזמנן אח' דגיטא לא הוי דהוה ליה אל תגרשנה אלא בבית וגרשה בעליה אל תגרשנה אלא בימין וגרשה בשמאל נ"מ דיש דחלק בין כשאנו רואים דקפי' ובין כשהדבר ספק בין כשהדבר ברור שאינו מקפיד דכשאנו רואים בפירוש דמקפיד אין תקנה וכשאנו רואים הקצה האחר שנראה ודאי שאינו מקפיד אין אנו חוששין כלל וכשיש פנים לכאן ולכאן ויש איפשרות לומר שאינו מקפיד בשעת הדחק אנו סומכים לומר שלא אמר מ"ש אדעתא דכך אלא אדעתא דכך ובהא דשליח דאמרי' בגמ' היכי דמי אי דאמר ליה הולך אע"ג דלא חלה נמי ואי דאמר ליה את הול' אפי' חלה נמי לא משמע דס"ל למקשה דאת הולך הוי קפידה ותירץ בגמרא חלה שאני הרי שאפי' שאמר הבעל את הולך דמשמע את בעצמך הולך עם כל זה היכא דחלה אמרינן שלא הקפיד הבעל בכך שאפילו שיחלה יוליכנו הוא ולא אחר הכא נמי בנ"ד אם הי' האומר תן גט לאשתי ולא תתנהו אלא בתנאי כך היינו אומרים שאפי' עבר הזמן דאינה מגורשת בשום פנים אלא בתנאי עתה שאמר תן לה בתנאי לכתחלה י"ל שיתנהו בתוך הזמן בתנאי אבל אחר שעבר הזמן וא"א ליתנו ע"פ התנאי ההוא י"ל אם הקפיד לא הקפי' אלא בתוך הזמן לא אחר הזמן כמו שאנו אומרי' בחולה אם הקפיד לא הקפיד אלא בעודו בריא ויכול שליח להוליכו לא כשחלה אע"פ שאמר הבעל סתם ולא חלק הוא בין חלה ללא חלה הכא נמי אע"פ שהבעל אמר סתם ולא חלק בין עבר הזמן ללא עבר יכולים אנו לומר תוך הזמן הקפיד אחר הזמן לא הקפיד ועל כן היה נר' שהיינו להסמך על המתירים ובפרט שהח' הש' כההר"ר יודה ן' בולאט ז"ל עשה מעשה וגם הח' כמהר"ריק נר"ו מעיד שבצפת תוב"ב הוא עם שאר החכמים עשו מעשה אית לן למימר דהכי הלכתא דמעשה רב עדיף ומ"מ עדיין היה לבי נוקפי ולא הייתי עושה מעש' הואיל ויצא מפי הרב ז"ל להחמיר שידענו גדול כחו אלא דבנ"ד אינה נשואה אלא ארוסה וא"כ נוכל לומר ודאי דער כאן לא אמר הרב דאיכא קפידת כבוד כו' אלא בנשואה שנשתמש בה ובודאי אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו ומתפייס ממנו ומחיל וכדפירש רש"י בפ' המדיר אבל בארוסה לא אמר הרב ומצינו מקו' לחלק בין נשואה לארוסה אע"ג דתרוייהו בעו גיטא ומה שפסול בזה פסול בזה מ"מ תנן בפ' הזורק המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק ב"ש אומרי' אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט ב' אימתי בזמן שנתגרשה מן הנישואין ומודים בנתגרשה מן הארוסי' שאינה צריכ' הימנו גט ב' מפני שאין לבו גס בה ע"כ אלמא דבסתם אירוסין אין לבו גס בה ובנשואין דלבו גס איכ' זילותא דלמה יגרש אותם חנם בלי סבה אחר שנתפייס בה אבל באירוסין שאין לבו גס בה לא קפיד ודאי שיאמרו שגרשה חנם דמי יוד' שהיה בלא סבה כיון שעדיין לא בדקה עד עתה ובפ' כל הגט ג"כ אמרינן ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתה ואמר ליה לשליח לא תתביה ניהלה עד תלתין יום אתניס בגו תלתין כו' עד אתא לקמיה דרבא עד מסור מילך קמי דידן דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב לה ופריך התם דגמ' וליחוש שמא פייס מי לא תנן כו' איגלאי מלתא דארוסה הואי אמר רבא אם אמרו בנשואה יאמרו בארוסה גם אנו נאמ' אם אמר הרב ז"ל דאיכ' למיחש שהבעל חייש לבזיון כו' בנשואה יאמ' בארוסה הא ודאי לא דמהיכא קא מייתי לה מהא דאמרו ב"ש לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה בה דבר ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר וב"ה אמרו אפי' הקדיחה תבשילו וקרא ודאי בנשואה משתעי דהכי כתיב כי יקח איש אשה ובעלה וכיון דקרא דפלי' עליה ב"ש וב"ה ורבי עקיבא משתעי בנשואה וכן משמע מדברי ב"ה דאמרי אפי' הקדיחה תבשילו דהוי מן המלאכות שהאשה עושה לבעלה בו כדתנן בהמדיר א"כ אית לן למימר דמשום הכי קאמר ב"ש לא גרש כו' משום דפשטיה דקרא הכי משמע וכיון שכח ב"ש משום דדרי' פשטי' דקרא גם אנו נאמר דפשטיה דקרא בפירוש משמע דמיירי בנשואה ואין לנו לאפושי מחלוקת אלא נאמר דע"כ לא פליגי ב"ש וב"ה עליה דרבי עקיבא אלא בנשואה אבל בארוסה כ"ע מודו דאפי' מצא אחרת נאה הימנה וא"כ נסתלק טעם קפידת הכבוד והבזיון שעל קוטב זה יוסד הרב הפסק שלו ובנ"ד כיון דליכא למיחש לבזיון והרב ז"ל כבר מורה דמטעם הזמן ליכא קפידה באיחור על זה סמכתי והתרתי ארוסה על ידי גט כזה וצור ישראל יצילנו מכל שגיאה גדולה וקטנה כה אמר המעתיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון