שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/נו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא ה"ר יוסף אלחנאטי קלבריש ואמר שהו' יודע שנהרג שלמה בר סעדי קראגה כי הוא ראה אותו והכירו מת נופל על פני השדה ושעל זה יעיד על נפשו ואנחנו השבענוהו ע"ז ונשבע רבי יוסף אלחנאטי הנז' שבוע' חמורה בספר תורת מרע"ה לדעת המב"ה ולדעת הנשבעי' באמת ולדעתנו בלי שום מרמה וערמה בעולם להעיד האמת מכל מה שראה ואחר השבועה הנז' עמד ואמר בת"ע שבסו' חדש אדר משנ' הש"ך ליציר' בבואו עם ה"ר שמוא' הכהן מבודינה סמוך למולינוס ראה על פני השדה מת אחד מכוסה עם ג' יפי א' והוא נקרב אליו לראותו וה"ר שמואל הכהן עמד מרחוק להיותו כהן וה"ר יוסף הנז' בא אצל המת והסיר הג'יפי מעל פניו והכירו הכרה גמורה שהוא היה שכנו וראה רסן הסוס קשור בזרועו עם הסוס וראה שהו' שלמה בר סעדי קראגה ושהוא כמו בן עשרים ושתים שנה ואמר לרבי שמואל הכהן זהו שלמה בן סעדי קראגא ואמר שהוא נהרג קוד' לראיתו כמו יום א' שהי' אינג'אדו ושהוא בעל אחותו של דונייא ריינה אשת ה"ר מרדכי הכהן כל זה העיד ה"ר יוסף אלחנטי הנזכר אחר ההתראה ואחר השבועה הנז' שהשבענוהו להעיד על האמת ואחר קבלת עדותו הנז' כתבנו וחתמנו דבריו הנז' לראיה היה זה פה סאלוני' ביום י"ג לטבת השכ"ב ליצירה וקים:
עוד נתקבצו יום ד' י"ו לטבת הנז' ושלחנו בעד העד הנז' וחזרנו וחקרנו אותו והתרינו בו ואמרנו לו שיראה שכל זה תלוי עליו ושאוי לו ולרוע מזלו אם לא יעיד האמת בדקדוק אם אמר שהכי' לשלמה סהדי הנז' באומד דעתו או אם ידע כן בבירור והשיב שהכל היה מקבל עליו ושהאמת שהכירו בבירור שהיה שלמה הנז' כי פניו וחוטמו ועיניו ואזניו והלסתות והזקן הכל היה שלם כמו כשהיה בריא כי מה שהמיתו אותו היה שהכו אותו מאחוריו בעורף אבל בפניו לא היה שום מכה ולא השחתה ולא חבול ועל כן הכירו כ"ז אמר העד הנז' וחזרנו וכתבנו וחתמנו שמותינו פה:
תשובה
האמת והאמונה שאעפ"י שהוא דבר ידוע לכל העולם כמה חשו לעיגונא דאיתתא וכמה קולות הקלו חכמים ע"ה בזה עם כ"ז כשבא לידי אי זה מעשה אני ירא וחרד דס"ס אמרו שאין להקל אלא במ"ש חכמים להקל לא בדבר אחר ולכן ראיתי לחוו' דעתי בזה הענין שבא לידינו עתה למעשה ולשום לנגד עיני הצדדים שיש להקל ולהחמיר ואח"כ הצד הנוטה יותר ועל הכל יפתח בקטנים ותסתיים בגדולים. הן אמת שעל עד זה חששנו עליו לא מפני ששמענו עליו שמץ דבר ח"ו אלא אדרבא הוא בחזקת כל ישראל רק שכפי מה שהוא בעצמו אמר שהיה שכנו של זה ההרוג ה' ינקום נקמתו ושהיו דרים בחצר אחד וע"ז תמהנו איך המתין עד עתה ולא צעק בקול מר כשבא לעיר ראיתי לפ' נהרג עוד נפלינו הפלא ופלא שדרך כל יהודי כשרואה דבר כזה לערות נפשו למות לקבור לנפטר הנהרג ואפי' את"ל שפחד לעמוד שם איך כשבא לעיר לא צעק לומר הנה פ' הרוג מוטל על פני ארץ נלך ונקברנו והיו הולכי' כי בני ישראל גומלי חסד ודרכם לילך דרך רחוק מזה כי זה המרחק כפי דברי העד על הרוב הוא שני חלקי היום אלא שעם כ"ז קבלנו עדותו להיות כי טען שאמר זה תיכף כשבא לעיר ולהיות נשבע בס"ת בהיכל שעדותו אמת קבלנו עדותי כנז':
עוד חקרנו לו יום ד' כנז' ועמד בדבריו לכן אמרתי הגיע זמן ראוי להורות משפט האשה הזאת והאמת כי הצדדים שיש כאן להחמיר ברורים אחד שנפל מחלוקת בין הפוסקים ז"ל בנמצא הרוג ולא נודע אם הוא תוך ג' או יותר אם מעידין עליו אם לא וכתבו בשם הרשב"א שהניח הדבר בצריך תלמוד והריב"ש והר"ן הביאו סברתו עוד יש כאן צד אחר להחמיר שהנה העד בעצמו הגיד שהי' אינגדו' כנז' וא"כ אפי' המקילים אינן מקילים אלא כשאינו נפוח ונתנו טעם לדבריהם דשמא נתפח חשש' דרבנן כמ"ש הנמוקי בשם הריטב"א ז"ל וא"כ עתה שזה העד מעיד שהיה נפוח א"כ איכא למימר דשמא חשב הוא שהי' ההרוג אותו פ' אבל אפשר שאינו כן כי הנתפח משתנה ואיכא למימר שמא נתפח חששא דרבנן אבל מי שנתפח הוי חשש דאורייתא אי הוא הוא אי לא אלו הם הצדדים הנראים לעין להחזיק האשה הזאת באיסורא ומה שאפשר להפך בזכותה הוא זה לע"ד לטעם הא' הרי שכתבו בשם ר"ת דבנמצא יש לתלות דתוך שלשה ימים הוי ואע"ג דאיכא מ"ד דאפי' ר"ת לא אמר כן בבירור אלא דאיפשר נראה ודאי דאינו כן שהרי הרא"ש ז"ל בפסקיו הביא לשון ר"ת בפשיטות ולא חלק עליו ועוד שנראה בפירוש שדעתו הוא שאפי' היה נחבל בפניו מעידין עליו ועל הסתם תלינן דתוך ג' הוא ואם העד אומר שהכירו תתקיים עדותו עוד בנו הטור א"ה שדרכו להביא כל הסברות כ"כ בפשיטות בלי חולק כמשנה סתמית יע"ש שאפי' שיהיה נחבל בפניו ונמצא הרוג על הסתם תלינן דתוך ג' ימים הוי ומעידין עליו:
ועל הטעם הב' אני אומר שעם היות אמת שכיון שזה העד העיד שהוא אינגאדו ונראה דאיתרע חזקה ויש חומרא יותר מטעמא דנר' ודאי דאפשר שנשתנה וגם מראים הדברים שהוא אחר ג' ימים מ"מ נר' בעיני שעם כ"ז נוכל לבקש לאשה הזאת ממ"ש התוס' בשם ר"ת בפ' האשה בתרא וז"ל והיכא שאינו נחבל בפנים ודאי נר' דבר פשוט שיכלו להכירו אפי' לאחר כמה ימים כי אינו משתנה כ"כ ודבר ידוע שהוא ניכר אפי' לאחר כמה ימים וא"כ בנ"ד כיון שהכירו ופירש לנו שהיה פניו שלמים בלי שום חבל' בפניו ושכל גופו ופניו היה שלם כו' נר' שעדותו עדות וראוי להתיר האשה עפ"י עדות ואע"ג שהריטב"א ז"ל כ' בחידושיו ליבמות וז"ל עוד כתבו התוס' בשם ר"ת ז"ל גבי הא דתנן שאין מעידים עליו אלא עד ג' ימים דהיכא שאינו נחבל בפנים נראה דבר פשוט הוא שיכולין להעיד אפילו אחר כמה ימים כי אינו משתנ' כ"כ וגם זה אינו מחוור בעיני רבותי ונר' שהם הרשב"א והרא"ה ז"ל א"כ חולקין עליו וג"כ נר' מדברי סמ"ג ז"ל מצות עשה נ' וז"ל מצאוהו הרוג או מת אם פדחתו וחותמו ופרצוף פניו קיימין והכירוהו בהן שהוא פ' מעידין עליו כו' עד במד"א שראוהו תוך ג' ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו אבל אחר ג' ימים אין מעידין עליו מפני שפרצוף פניו משתנה והוא לשון הרמב"ם ז"ל אות באות וא"כ משמע דגם צורת הפנים משתנים אחר ג' ימי' ואין מעידין עליו אפי' שפדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימין מ"מ אומר שהרי התוס' כתבו כן בשם ר"ת כנז' לעיל וגם הרא"ש ז"ל מסכים בפסקיו לדברי ר"ת גם הטור ז"ל כתב כן בפשיטות וז"ל ואפי' אם היה ביבשה אם אינו חבול בפניו מעידין לאחר כמה ימים ע"י טביעות עין של גופו וצורתו ע"כ ולא הביא שום חולק ורי"ו דהוי בתרא טובא מביא בנתיב צ"ג חלק ג' סב' ר"ת וכתב לבסוף וכ"כ הרא"ש ולא הביא חולק א"כ איפשר היה לומר כדאי ר"ת והנמשכים אח' דעתו ובפרט התוס' והרא"ש שמימיהן אנו שותים תמיד לסמוך עליהם בשעת הדחק גם שהקושיות שמביא הריטב"א שהקשו רבותיו לר"ת ודחו סברתו מפניהם כבר כתבן המרדכי בשם ר"י ותירצן יע"ש ומ"מ לפי שיאמר האומר בדין ומשפט מי הוא זה ואי זה הוא יערב אל לבו להתיר אשה נגד הרשב"א ז"ל ושאר רבותיו של הריטב"א ז"ל והוא הרא"ה ז"ל ג"כ נר' לע"ד שהרמב"ם וסמ"ג בפירוש חולקים על ר"ת וא"כ פשי' דהיכא דפליגי כל הני רבוותא אין להקל אפי' באיסור קל כ"ש באיסור אשת איש החמור אלא שנר' לי לומר דבנ"ד כ"ע איפשר דמודו דאשה זאת מותרת והטעם דע"כ לא פליגי כל הני רבוותא כנגד ר"ת אלא בנמצא אחר ג' ימים ודאי דהתם הוא דסברי דאין מעידין אחר ג' ימים אפי' פרצוף הפנים קיים דמלתא דפסיקתא קתני מתני' אבל כשהוא על הסתם דלא ידעינן והעד מעיד שגופו וצורת פניו קיימין ושהכירו בבירור אע"ג דקאמר דנתפח הגוף פשיטא דאין ספק דדרך הנפטרים אחר עבור יום אחד שנתפחים קצת ויש לנו לומר שלכן כיון לומר נתפח לא שנתפח כדרך אותם שעברו עליהם ג' ימים שאז משתנה צורתם מחמת הנפיחה ואפי' לדעת הרשב"א ז"ל שמחמיר כשנמצא על הסתם איפשר לומר דהיכא דאיכא הוכחות שהנמצא ההוא היה בתוך ג' ימים סמכינן עלייהו וכאן יש הוכחות גדולו' שהיה בתוך ג' ימים או בתוך יום א' שהרי העיד העד שראה הסוס של זה האיש שהיה הרסן קשור בזרועו ואיך איפשר שיעמוד הסוס שם ג' ימים דבר רחוק הוא עד מאוד עוד שדרך בני הכפרים כשרואין הרוג סמוך לכפר טומנין אותו או קוברין אותו כדי שלא יעלילו עליהם השופטים וא"כ איפשר עמד שם ג' ימים מושלך ולא קברוהו או לא טמנוהו גם העד מעיד שנר' בעיניו שנהרג ביום קודם היום שראה אותו ואעפ"י שזה אינו אלא אמדן דעתו נראים הדברים שהם אמת וא"כ אחר שר"ת ז"ל והנמשכים אחריו סברי ופשיטא להם שודאי כשהגוף ופרצוף הפנים קיי' ודאי ניכר אפי' אחר כמה ימים ובודאי שכך נראים הדברי' ונוכל לומר שאפי' החולקים אינו אלא היכא דידעינן ודאי שעברו ג' ימים אז הוא דאין מעידי' ואין ספק דכל שעברו שלשה ימים נתפח הרבה ומשתנה לארחא דעלמא אבל כשהוא על הסתם איכא למימר ודאי דלכ"ע היכא שגופו שלם ופניו ופרצופו קיי' איכא למימר שאפי' נתפח קצת לא מפני זה נאמר דודאי עברו ג' ימים ואין מעידין אלא כל שאומ' העד שהכירו בודאי תלינן לומר שתוך שלשה ימי' הוי ומעידין עליו וגם אפי' לדברי הרשב"א ז"ל שנסתפק בזה מ"מ מטעם ההוכחות שאמרתי גמרתי בלבי שגם הרשב"א יודה בנ"ד כל זה צדדתי לו' להורות מה שהשיוה ידיכפי כחי יען נאמר לי שהאשה הזאת בחורה מכ"ב שנים ולא יותר גם כמעט ח"ו איכא פחד ואימ' לא תצא לתרבות רעה ח"ו ומכל מק' אני מסכים להתיר אם לא יסכימו בזה חכמי העיר מורי הוראות כי אז אם יראה בעיניהם להתיר גם אני מסכים כי היכי דכמטייה שיבא מכשורא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |