שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/נה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתו קדמנא יעקב מתתיא מק"ק אונטראנטו יע"א ומרדכי גימעא מק"ק ציציליא יצ"ו והעידו כל הנמשך למטה אחרי החומרות וגזומים הראוים להעשות ראשונה בא לפנינו יעקב מתתיה הנז' והעיד בת"ע שזוכר כי בימים הראשונים כשהיתה מתקוטט' האשה שנק' דינה שול לה גאלדיטה עם בנה יוסף שאמיגה היתה אומרת ומגזמת אותו לאמר כי כה תעשה אותו וכה תוסיף כשיבא בנה האחר אברהם והוא היה משיב לה ואומר שככה תחיה היא כמו חי בנה אברהם כי שניהם היו ביחד במלחמה הקיזילבאש ונפל מת תחת רגלי הסוס של יוסף הנז' ואח"כ הוליכוהו מעוטף תוך שק א' עוד העיד בפנינו יעקב מתתיא הנז' שזה ימי' היה עושה מלאכתו בתנור של קרישינטי והיתה שם דינה שול לה גאלדיטה והיתה נשבעת בחיי בנה אברהם וא' מאותם שהיו עושים מלאכה לשם שהיה מארץ נכריה היה שואל לאמר בחיי מי היתה נשבעת השיבתו יהודית אחת שהיתה נשבעת בחיי בנה אברהם והיה כמצחק אותו היהודי על דברי דינה שול לה גאלדיטה שהיתה נשבעת בחיי בנה אברהם כי יש עתה כמה שנים שהלך היהודי הנז' עם השר כה"ר משה המון ז"ל למלחמת הקיזילבש ושם ראה מת את אברהם הנז' והוליכוהו מעוטף תוך שק אחד עוד העיד בפנינו מרדכי גימע' ששנה אחת אחרי המגפה הגדולה הלך לצפת תוב"ב בתוך הספינה שהלך רבי יהושע די יינקו ושם מצא את יוסף סאמיגה בהיותו תוגר בעת ההיא ואחרי היותו לשם באה דינה שול לה גאלדיטה אמו של יוסף הנז' בצפת תוב"ב וכשהית' באה סמוך לעיר הלך יוסף בנה להקביל פניה והיא היתה מכה את עצמה בב' אבנים באמרה שהיא שכולה וגלמודה ובנה יוסף היה מנחם אותה באמרו לה שלא תבכה כי הוא יבא להתיהד והיא היתה אומרת לו שיותר טוב היתה רוצה שימות כמו שמת יעקב בנה מהיותו משומד ובבואה לבית שתי בנותיה שהיה שם בצפת היו בוכות כולן על בנה יעקב שמת פה שאלוניקי אז השיב יוסף הנזכר ואמר מאחר שאתן בוכות את יעקב תבכו ג"כ את אברהם הנהרג במלחמה הקיזילבא' ונפל את תחת רגלי סוסי כל הנז' העידו העדים הנז' אות באות תיבה בתיבה ולזכר כתבנו וחחמנו שמותינו פה שאלוניקי יום ה' ח' אדר השי"ט ליצירה והכל שרו"ק:
תשובה
כבר ידוע לכל יודעי דעת כמה חשו חכמים לעיגונא דאיתתא ע"כ כתבו הרמב"ם והרא"ש שראוי לכל מורה לצדד בכל הצדדים האפשריים לבקש להן התר ושלא לדקדק בחומרות יתרות ולהיות דבר זה כמטר' לכל עוסק בתורה ות"ל שכל יודע ספר ראוי לפנות אליו ע"כ נדרשתי לאשר שאלני על העגונה הזאת אשר כפי הנראה זה ימים עברו על עיגוני עד השקיף ה' משמים ברחמיו להתירה מכבלי עיגונה ע"פ אלו העדיות ולהיות דברי' אלו באו כפי הנר' לכאורה מבוארים בגמרא ובפוסקים לא ראיתי להאריך בהם אלא לקצר ולהודיע מה שהיה אפשר לספק בענין זה וזה החלי כבר ידוע שהלכה רווחת היא בישראל שמשיאין את האשה בעדות שמת בעלה עפ"י עד אחד ואפי' עבד ואפי' גוי מל"ת ואפי' עד מפי עד אמנם יש בנ"ד צד עיון כי מן הנר' הוא שמת במלחמה וכן ג"כ נתברר לי בעל פה שהיה זה אברהם סמיגא משומ' והלך להרוג או ליהרג והנה עונותיו לכדוהו ונהרג כפי מה שהעיד יעקב מתתיה ממה ששמע מפי אחיו יוסף גם כפי מה ששמע מפי היהודי האחר שאמר שמת במלחמה הקיזילבאש וא"כ יש בזה ספקות א' שלפי דעת ר"ח וראב"ן דפסקו לחומרא ואמרו דעד א' במלחמה לא מהימן וטעמא דהוי בעי' בגמ' ריש פ' האשה שלום ולא איפשיטא וה"ל ספקא אורייתא ולחומרא א"כ לפי דעתם אשה לזו עדיין באיסורא עומדת ואפי' אם תמצא לומר דאית לן למיפסק דהלכתא כהרי"ף דפסק דעד א' נמי מהימן במלחמה אכתי אית לן ספקא אחריתי דהרי בעי וקברתיו וכאן לא הוזכר עוד יש לעיין בנ"ד דאפי' את"ל דעד א' מהימן וגם דאמר וקברתיו אכתי אית לן ספקא אחרינא דאיכא למימר ה"מ דעד א' מהימן בעד המעיד על האשה שמת בעלה אבל עד א' ביבמה לפי הנראה מדעת הרא"ש דאינו נאמן וטעמא שדברי רבא ורב ששת נדחו בגמר' ואיכא למימר דעד א' אעפ"י שכשמעיד מת בעלה של פלוני נאמן היינו משו' דאמרי' דאיתתא גופא דייקא ומנסבא אבל הכא זמנין דסניא ליה לא דייקא וא"כ מהאי טעמא נמי איכא למימר דאיתתא דא לא דייקא ומנסב' ועדיין באיסורא היא עומדת והאמת כי בכל אחד מאלו הדברים היה כדי להאריך בגמ' ובפוסקים אלא שנ"ל בלתי צורך להעתיק לשון הגמ' ולשון הפוסקים והוי טירחא יתירתא בלי ספק לכן ראיתי שלא לכתוב אלא רמזי הדברים למען לא יחשדני שומע כי התרתי אשה זו מבלי פנות אלה הדברי' שמה' נר' היותה אסורה ולכן אני אומר שאחרי רואי כל הצדדי' הנז' אשר מהם היה הדעת נוטה להחמיר להיות איסור ערוה דחמיר מ"מ בחסד עליון בטחתי ולשם שמי' נתכוונתי ואמרתי כי מן הדין אשה זו מותרת לכל מי שתרצה ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון על מה שנר' שדעת ר"ח בעד א' במלחמה דאינו נאמן נר' שמאח' שהרי"ף כתב דבעיא איפשטא ממקו' אחר כמו שיר' המעיין בהלכות פ' האשה שלו' גם הרמב"ם הכי ס"ל וכמ"ש הטור א"ה סי' י"ז וז"ל וא"א הרא"ש כתב דאחד אינו נאמן אלא א"כ אומר קברתיו וכ"נ סברת הרשב"א ז"ל מתוך מה שראיתי בנמוקי שכתב בהלכות אבעיא להו עד א' בקטטה מהו ולא אפשיטא דנר' מתוך דברי הרי"ף דעד א' בקטטה כיון דלא איפשיטא אזלינן לחומרא והוא כת' דבעד אח' ואמר קברתיו דנאמן וכתב וכבר תמה הרשב"א וכן תלמידו הריטב"א על פסק רבינו ז"ל לפי שעד א' במלחמה שנאמן מטעמא דלא משקר כדאמרן ה"ה בקטטה דמאי שנא ע"כ גם הר"ן הס"ל וכמו שאכתוב בס"ד ואחר שכל אלו גדולי עולם שבאו אחרי ר"ח הסכימו לדעת אחד שעד א' במלחמה במעיד קברתיו דנאמן יכולי' אנו לסמוך עליהם ומה גם עתה דכלל גדול הוא הלכא כבתראי וא"כ נקטינן מיהא חדא דטענת מלחמה הלכה לה ואין עיכוב מצד טענה זו כלל ולטענה שנית דלדעת רוב הפוסקים שזכרנו דעד א' נאמן במלחמה ס"ל דהני מילי דאמר קברתיו אבל אי לא אמר קברתיו לא מהימן דאמרינן דבדדמי ליה קא מסהיד גם מזה אני אומר שנצולה עניה זו עם מ"ש הר"ן בתשו' שכתב וז"ל וכבר ידעת שיש חולקים על דברי הרי"ף וסוברי' דעד א' במלחמה אעפ"י דלא אמר קברתיו נאמן כו' עד ואחר שהרי"ף והר"ם הסכימו דכל במלחמה חיישינן אפי' לעד אח' דאמר בדדמי מי יקל את ראשו להקל באיסור אשת איש כנגדם וכ"ש שר"ח מחמיר בדבר יותר דאפי' באומ' קברתיו לא סגי וכמ"ש הלכך בנדון זה אין לסמוך על דבריו של אותו משומד שהגיד מל"ת שמת פ' המשומד שהיה שמו כך בעודו יהודי בעת הדבר דכיון דאפי' בעד א' גמור בעינן דאמר וקברתיו כ"ש בגוי מל"ת ומ"מ הוו זהירין בדבר דלאו בעי דאמר וקברתיו מ"מ כל שאמר דברים שהם ברורי' שאין לספק בהם דאמר בדדמי סגי כגון דאמר אני נגעתי בו לאחר שמת או שניתיו ממקום למקום כו' עד וכבר יצא בכיוצא בזה להתר במעשה שאירע בענין המר והנמהר לקהל טריגא והותר' אשה להנשא בעדות כיוצא בזה על ידינו ועל ידי חברנו ע"כ. הרי נתבאר מתוך זאת התשו' שהר"ן וחבריו עשו מעשה בכיוצא בזה דעד במלחמ' היה מעשה טריגה כפי הנר' והסכימו דעת' להתי' אעפ"י שלא אמ' וקברתיו אלא דברים כיוצא בזה ואין לך דברים ברורים יותר מאלו שאמר שראה לאברהם סימיגא מת ושהפכוהו תוך שק אחד כנ"ל א"כ הוא ברור שזכינו בדין באלו הב' טענות ומעתה יש לנו לבאר הספק הג' גם בזה נ"ל כי אין לעגן אשה זו מצד זאת הטענ' דאע"ג דנר' מדברי רי"ו דרוב הפוסקים ס"ל דעד א' במת יבם לא מהימן כמו שהביא הב"י כבר הכה על קדקדו שהרי הרי"ף והרמב"ם והראב"ד ובע' המאו' כלם הסכימו להתי' וכ"נ מדברי הרשב"א בסי' אלף רנ"ב שרמזה הב"י הרשב"א ולענין א' שאמ' ניתן לו בן במדינה ששאלת שמה אני בו כדברי הרמב"ם או כדברי הראב"ד איני רוצ' להכניס ראשי בין המחלוקת אע"פי שיר' לפשוטן של דברים שאפי' בכי הא עד א' נאמן דבעיא דרב ששת סתמא איתמרה וכדאמרי' עד א' ביבמה למשרא יבמה לעלמא מהו ועל' פשטו דנאמן ולא אמרו דוקא במי שהלך בעלה ובנה למ"ה ושמעו בהם שמתו אלא סתמא אמרו דעד א' נאמן ביבמה למשרא לעלמא דמשמע כל שמתירה ואפי' באומר שניתן לה בן נרא' בפי' דלא מגמגם הרשב"א אלא במה שאסר הראב"ד ז"ל בנתן לה בן אבל במת יבם שאפילו הראב"ד זכרונו לברכה מודה פשיטא דהרשב"א ז"ל מתיר ואפי' שנתן לה בן נטה להתיר הכל כדברי הרמב"ם ז"ל וכן הביא הנמוקי ז"ל וכן המ"מ בפ"ג הלכו' יבום שהרשב"א הכריע כדברי הרמב"ם ומה האריך בזה כי האמת עדיין לא הייתי בוטח בעצמי לעשות מעשה אלא שראיתי מורי הגדול מהררי"ט ז"ל עשה מעשה בבת ה"ר יהודה גדליה נ"ע על עד א' ביבמה והיה העדות אפי' בנתן לה בן נגד סברת הראב"ד ז"ל וכתב מורי ז"ל וז"ל וראוי היה להחמיר כדברי הרא"ש ז"ל אבל מה נעשה שהרי"ף גם הרמב"ם הלכו' יבום פ"ג הרא"ה בחדושיו סמ"ג הרשב"א בתשובה כלם פוסקי' דעד אח' נאמן ביבמה כו' עד וכן נהגו אבותינו הקדושי' אשר בארץ המה וכל בתי דינים שבעיר הזאת להתיר יבמה לעלמא על פי עד א' א"כ אני אומר דלע"ד הדבר ברור שאשה זו אשת יוסף סאמיגה מותרת להנשא לכל מי שתרצה ואין לה להתעגן לא מצד יעקב שהרי ברור הוא שמת בשאלוניקי ולא מצד אברהם סאמיגה שכבר הוכחנו שעדות יעק' מתתי' שהעיד בשם אותו היהודי מספיק להתירה ואני אומר זה לפי שהעדות הראשון היה אפשר לגמגם שלהכעיס לאמו נתכוון הרשע כנר' מתוך דבריו ובזה איני רוצה להארי' אבל בעדות השני הוא עדות מספיק ואעפ"י שהוא עד מפי עד כבר כתב הרשב"א ז"ל בתשובה הנז' לעיל וז"ל וכן תדעו שכל שהאמינו בו עד אחד אפי' עד מפי עד וכל אותן שנאמנין במת בעלה נאמנין כאן וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהדי' ואחר שהוכחנו דעד אחד נאמן אפי' עד מפי עד נאמן ויצטרף ג"כ העדות הג' שגם אותו העדות היה מספיק כפי הנר' מ"מ אשה זו הותרה והנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי המר ונאנח הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |