שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png מו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובת שאלה

גט שבא מארץ מרחק והיו בו כמה גמגומים:

א' שבמקום בא' בשבת כתוב בראשון בשבת.

ב' שהיוד מאמצע השין לא היה נוגע בשנים או ג' שיניין, גם באותיות אחרות שלא היו נוגעין כהלכתן להיות גוף ח' בפרט גימל דכל גבר.

עוד ג' שכתוב יוסף בן חנוך המכונה גראסייאנו ויש כאן כפי הנר' ב' טעיות א' שכתב מהררי"ק (שרש ק"ו) שאין לכתוב כנוי האבות בגט כלל לא מן הבעל ולא מן האשה, הרי א' שכנוי זה ודאי חוזר לאב המגרש וברור הוא, עוד ב' שנר' שגראסיינו קורין כן מצד שם חנוך שנגזר מחן והרי כתב מהררי"ק (שרש קס"ב) בחיים שקורין ביואנטי שיש לכתוב דמתקרי ולא המכו' כיון שהוא יוצא ממש מלשון עברי.

אמנם אם יראה בעיני החכמים מורי וגבירי דיש להכשיר בשעת הדחק כזה שב' בחורות האחת הלכה מפה עיר שאלוניקי לפיזארו ולפירארה והביאה בתורת שליחות אלו הב' גיטין שבשניהם כמעט יש אלו הגמגומים בשוה. והנה העניה הזאת אומרת שכמעט אין לה תקנה בעולם לחזור לשם לא היא ולא אחר בעדה ליקח גט לשום א' מהבנות. לכן ראיתי לכתוב דעתי כאן בקוצר ודעתי להכשיר בשעת הדחק כזה.

הטעם שאע"פ שאלו הדברים נכתבו בספרי הפוסקים נראה דלאו לעיכובא לגמרי, כמו בראשון דאע"ג דלכתחלה היה ראוי לכתוב בא' בשבת כמו שכתוב יום א' וכן נמצא בדברי חכמים תמיד בא' בשבת, נראה לע"ד דמ"ש בראשון לא הפסיד שהמשמעות א'.

גם במה שלא היו נוגעין האותיות כראוי הנז', דקדקתי בהן וראיתי שלא היו בתורף הגט, שהרי נראה מתוך תשו' הרמב"ן ז"ל שאפי' שחסר אות או תיבה מן הטופס דאין לפסול בכך, ותשובת הרשב"א דמכשיר בחסרון וי"ו דוכדו כל זה הביא הב"י (עלה קנ"ח עמוד ב') גם ראיתי שאלו האותיות שלא היו כהלכתן היה ודאי נקראת ע"י תינוק כהלכתו. אמת כי שין א' שמנין הזמן במלת י' השין של י' לא היה נוגע הקו האמצעי כהלכה. ואחר הדקדוק אמרתי שגם בזה יש להקל, והטעם שאע"פ שהזמן נראה שהוא מן התורף מ"מ הזמן אינו אלא מדרבנן, או משום פירות או משום שלא יחפה, ואע"ג דאפשר דאלים כשל תורה מ"מ יש צד להקל יותר כיון דקי"ל שאם לא כתב הזמן כלל ונשא' בגט שאין בו זמן לא תצא אפי' אין לה בנים.

עוד מטעם ב' נר' בעיני להכשיר לפי שדקדקתי שהשין כתובה כזה ש שהקו האמצעי סופו של הקו היה נוגע למטה וראש הקו שהוא כמין יוד לא היה שם נוגע אלא שנר' ודאי היה מחולק הקו בעצמו עד שאפי' שלא היה שם היוד היה נר' שין.

גם ראיתי שדעת הח' הר"ר יוסף קארו נר"ו דעתו להתיר אפי' אם הוא בתורף בדיעבד. וא"כ היה נר' שיש לסמוך בדבר כזה כיון דתנוק קורא יפה וכ"ש בדבר כזה שכל תיבות המנין שלמים ועשוים כסדר רק שין זו שאינה משונה אלא בדבר הזה דמזו נר' ודאי יש להכשיר.

גם מלשון שנכתב המכונ' דקדקתי בלשון מהררי"ק בשרש הנז' וראיתי שכתב וז"ל ואע"ג שכתב בסמוך דנהגו לכתוב המכונ' כששם הב' בלשון לעז היינו דוקא כשהשם בא מחמת כנוי כגון משולם המ' דורנט או יחיאל המ' בונין וכיוצא בהם שאין השם דומה כל כך ללשון עברי דאז ודאי הוי כנוי אבל כשהשם יוצא ממשמעו' העברי כיוצא בנדון הזה שהרי הורגלו הכל ליודה ליאון או ליאוניש פשיטא שכל הכתוב כזה ובכיוצא בזה המכונה אינו אלא טועה ע"כ. מדקאמ' שאין השם דומה כל כך כו' ולא קאמר שאין השם דומה כלל או דומה ותו לא משמע ודאי דאפי' דדומה קצת כיון דאינו דומה לגמרי לשון הלעז ללשון עברי יפה יש לכתוב המכונה וחנוך בלשון עברי הוא נגזר מחינוך הבית וכמ"ש חנוך לנער ואין ממשמעותו חן וא"כ נראה דהוי דומה למשול' המכונה דונרט. ועוד נאמר לי כי בין הגוי' קורין ליוחנן זה השם גראסיינו משמע שאינו לשון היוצ' ממשמעות העברי ודאי והרי מהררי"ק ז"ל בעצמו כתב לשון ספר העיר שכתב וז"ל ובשמות ידקדק כגון יודה דמתקרי ליאון וכיוצא בזה ואם הוא כנוי שאינו דומ' ללשון העברי יכתוב המכונ' כגון יצחק המכונה חקינייט או משולם המכונ' דורנאט והלא יצחק הרי דומה קצת לחקינייט ואפי' הכי כתב המכונה כמו במשולם דורנאט ואעפ"י שבתשוב' הנז' כתוב בזה הלשון ואם הוא כנוי שאינו דומה קצת נלע"ד טעות מלת קצת ואפי' אם נוכל לפרש שרוצה לומר שאינו דומה אפי' קצת שהרי אינו טבע לשון שה"ל לומר שאינו דומה כלל. ועוד שהרי עינינו הרואות שדומה קצת חקינייט ליצחק אלא ודאי שיש לומר כמ"ש או למחו' מלת חיני ולכתוב שדומה קצת ור"ל דוקא יודה שלשון לעז ממש ליאון ואעפ"י שאינו לעז של יודה הוא לעז של ארי שיודה נקרא ארי וכן חיים ביואנט אז צריך לכתו' דמתקרי אבל כשאינו אלא קצת יש לכתוב המכונה וכן בנ"ד אע"ג דחנוך דומה קצת לגראסייאנו מ"מ מאח' שאינו משמעו' לשון חנוך ממש שפיר הוי למכתב המכונה.

הנלע"ד כתבתי וחתמתי:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון