שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/מג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי מה שכתבו הח' כהר"ר משה בר יונתן וכה"ר שמחה בר חיים וכה"ר ידידיה גם מ"ש הר' המו' כמה"ר בנימין הלוי נר"ו והנה הר' הנז' בהיותו בארץ נכריה שלוח ההשגחה מכל הקהלות קדושו' אשר בשאלוניקו יע"א כתב לי אני הצעיר אחוה דעי גם לשאר הח' נר"ו ולהיותי נשמע למצותו ולקיים מאמרו אמרתי לחות דעתי בקצרה וזה כי אמת יהג' חכו כי אני הייתי באותו מעשה של קוצינה מן המחמירים ואו' כי יש לחלק בין שתהיה השאלה תיכף לסיחת הגוי לפי תומו ובין כשהיה אחר יום או יומים ועכשיו ראיתי דברי הח' המורים על מעשה הזה של אסלן שכתבו שאין לחלק בין כשהישראל עצמו שהסיח הגוי לפניו ל"ת חזר ושאל כדי לגלות כו' עד וממילא שמעינן דאף אם שואל אותו ישראל לאחר יום או יומים אחר מעמד הא' שהתחיל הגוי להסיח ל"ת דלא נפיק מסוג מל"ת אין ספק שהחילוק האחד שכן הוא האמת שאין לחלק בין ישראל האחד אשר הגוי התחיל הסיח לפניו ל"ה ובין ישראל אחר אשר בא שם באותם שעוסקים באותו ענין כי אין טעם כלל לחלק אבל בין אם היה השאלה לאלתר ובין אם היה השאלה לאחר זמן יש טעם גדול לחלק ולו' דבשלמא אם כשהיו עוסקים באותו ענין שאלוהו ונגמר לגלות הענין אין לחוש שעכשיו חשב לשקר ולהעיד מה שלא ידע אבל אם עבר זמן שמא אח"כ נתן את לבו לידע הדבר הצריך ולכן בדה מלבו מה שאינו או שמא למדוהו אחרים לשקר ויש לנו לחלק ולו' אע"ג שלא מצינו שום פוסק שיבאר כן דטעמא דלא מצינו מהני לנו ולכיוצא בנו להחמיר לא להקל בא"א ואע"ג שמשא מוטלת על כל מורי הוראה לחפש צדדים כדי שלא לעגן לא כל הרוצה ליטול את השם יטול והרי כתב מהררי"ק זצ"ל וז"ל ועוד דאדרבה בכל מקום שהדבר תלוי בספק ואפי' בעדות אשה הלכו ח' בו להחמיר כגון שנפל למים שאין להם סוף כו' עד ולא אמר' דמדחזינן דאקילו בה ר' משום עיגונא אף אנן נזיל לקולא דהיכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר אף אני אומר אחר שיש טעם לחלק כמו שאמרתי יש לנו לו' דהיכא דאיתמ' איתמ' דהוא כמעשה דפונדקית והיכא דלא אתמר כאשר עבר יום א' או יומים לא איתמר בפרט בהיות דין זה מחודש שהוציאו הרי"ף ז"ל וכל הנגררי' אחריו מדבריו למדוהו א"כ אין לך בו אלא חדושו וגדולה מזו מצאנו ראינו שכתב המרדכי ז"ל שלהי יבמות בפ' המתחיל א"ר אשי שמע מינה הא דאמו' רבנן מים שאין להם סוף אשתו אסורה אם נשאת לא תצא כו' עכ"ל הגמ' וברור הוא וז"ל סוגייא דרובא דעלמא דהוי אם עברה על דברי חכ' ונשאת לא תצא ואפי' שמותי לא משמתינן ליה לדידיה ולא לדידה ונ"ל דטועין הם כו' עד ועוד מדלא איבעי' הך מלתא דדיעבד אלא אעובדא דחסא ש"מ דוקא כה"ג הוא דאמר' לא תצא כו' עד וכיון דרב אשי לא דקדק הך אלא מרב נחמן דוקא כה"ג כגון ע"פ ח' כעובד' דחסא ע"כ והנך רואה שהכריח מהר"ם ז"ל שאשה שטבעה בעלה במשל"ס שלא ע"פ ח' שמשמתין לאיש שנשאה עד שיוציא ואע"פ שמתוך לשון רב אשי לא משמע הכי מ"מ אחר שדברי ר"א באו על מעשה דרב נחמן כההיא דחסא אין לנו ללמוד רק כה"ג וכ"ש וק"ו שיש לנו לו' שכיון שדברי הרי"ף ז"ל לא באו אלא על ההיא דפונדקית שהתחילה לבכות ושאלו לה והשיבה דכה"ג שהיה הכל בעודם מתעסקי' באותו ענין אז יש לנו לו' דכיון שהתחיל הגוי להסיח לפ"ת אעפ"י שאח"כ גזרו וחלו ממנו הדבר שפיר מיקרי מל"ת אבל אם עבר יום או יומים ואח"כ שאלו אין ללמוד מההיא דפונדקות דבשלמא באותו עד שהיו עוסקים עמו אפשר לנו לו כי הוא היה מגל' הכל מעצמו אעפ"י שלא שאלוהו אלא שהם קדמו גם דליכא למיחש שאז בדה מלבו וגם שלא למדוהו וכנז"ל אבל כשעבר יום או יומים ליכא חד מכל הני טעמי וא"ת א"כ שאתה או' דאין ללמוד אלא כה"ג דפונדקית נימא נמי דדוקא כה"ג דנר' להם מקלו ותרמילו והקבר הא ודאי קושי' היא אלא שיש להשיב ולו' שאין אלו טעמים מהנים להקל ולהאמינה טפי וכמ"ש מהררי"ק שרש קכ"א מה שאין כן בחילוק שאנו מחלקים כנז' וקצת משמע כן כמו שאמרתי מלשון הנמוקי שכתב וז"ל וכת' המפ' ז"ל דכן נמי יש לנו לו' דכי היכי דכי שהמתחיל לו' במל"ת אעפ"י ששאלוהו לבסוף והגיד ע"פ שאלתם נאמן כו' שהל"ל אעפ"י ששאלוהו לאחר זמן ומדלא כ"כ משמע שר"ל בסוף הדבור ועם היות למדו הראשונים דבר מדבר אין לעשות כן אנחנו דשאני הם שהיה לבם כפתחו של אולם ואנחנו קצר מדע אין לנו להוציא דבר מדבר אלא במקום שהדבר ברור כשמש ואין מקום לחלק והנה כת' הגאון כמהר"ר דכ"ץ וז"ל והנה בנ"י כתו' בשם הריטב"א שאעפ"י שהקלו קולו' רבות משום עגונא ומשו' חומר שהחמרת יש לו לדיין לדקדק יפה אם יש בדבר רמאות וכ"ש שבעונותינו שרבו בדורותינו אלו רבו המתחכמים ויראת ה' מעל פניהם מסירים שועלים קטנים מחבלים כרם ה' צבאות כו' עד דאין לתלות משום עגון בגופו של עדות כדאמר רב פ' יש בכור לנחלה שאני עדות אשה דהחמירו בו רבנן ומי החמיר והא תנו הוחזקו להיות משיאן כו' ומתרץ כי הקלו בסופו פי' אחר שנחקרה העדות יפה בטביעות עין יפה גמור אבל בתחלה פי' בגוף העדות לא הקלו עכ"ל ש"מ דאע"ג דהקלו רבנן טובא בעגון האשה מ"מ צריך הרבה יישוב דעת ויש לראות היכן הדין נוטה ושלא להקל אלא מה שהם הקדמו' הקלו כי אין ראיה להתיר מפני שלא ביארו ואמרו דמהדרי' ומגלינן לאלתר חדא דעלה קאי במעשה דפונדקית ותו דאדדייק' לקולא משום דלא אמר לאלתר תידוק לחו' משום דלא אמר לאחר זמן וכלל גדול יש לנו כל היכא דאיכא לאקושי לקולא וחומרא לחומרא מקשינן ולא יהיה אלא ספק באיסור א"א העמד האשה על חזקתה ומה שחלק בתנוקות והכא לא חלק הטעם ברור כמו שאמרנו כי לשם הוצרך לכך לפי שאני הייתי טועה מכח שנשנה דין זה במשנ' גבי אפי' שמע מן הנשים רבי יודה או' אפי' שמע מן התינו' והייתי או' כי היכי דנשים לא שנא לאלתר לא שנא לאחר זמן תנוקות נמי ותו דמתני' סתמא קתני בין לאלתר בין לאחר זמן אבל בנ"ד לא היה צורך לחלק דסברי דמהי תיתי לן להקל בדבר יותר ממה שנר' מההוא מעשה דפונד' איהו גופיה חדוש גדול ואנן ניקום ונחדש עוד משום הכי לא הוצרך לפרושי עוד כתבו ואין לגמגם על העדות בשביל דהוי גוי מפי גוי מל"ת כו' האמת שעם היות אמת שכן הלכה אפי' למעשה מ"מ יש לדעת שהריב"ש ז"ל שהוא תלמיד הר"ן ז"ל לא כ"כ אלא שיש לחוש דמאן לימא לן דגוי הא' מל"ת הוא וכתב זה בפשיטות אמנם איני רואה לנ"ש גוי מפי גוי שהרי ר' שועל מעיד מפי הרגלי והוה ר' שועל מעיד שהיה הרגלי מל"ת בלי שום שאלה רק בתמום גמור ובכאן אין שום מערער ואין לתשו' מהררי"ק ומהרר"י בת"ה צור' בנ"ש מצד זה גם מה שהאריכו שאסלן שא' הרגלי לא היה על אסלאן ישמעאל האריכות בזה מותר דבהא שפיר מוכח דבאסלאן יאודי קא' כיון שאמר בתחלת דבורו אזי נמסור לידכם הרוצח כו' הכל כמו שכתבו פשי' ואין בו ספק שעל אסלאן יהודי קא' אבל מ"מ לא יצאנו עדיין מידי ספק שהרי יש יהודים שנקראים אסלאן שלכל יהודה קורין אותו אסלאן וההוכחה ממה שאלו לרגלי מה היה מאסלאן שלנו כבר אמרנו דלא מהני כל עוד שלא היה בעודם מתעסקים בענין ויפה כתב כמהר"ר בנימין נר"ו כי מי יאמר לנו שבפעם ראשונה היה מדבר על אסלאן שלנו שמא בפ"א היה מדבר על אסלאן אחר ועכשיו ששאלולו ע"י שאלה הפך הדברים על האסלאן שלנו וכמו שאמרתי בתחלת דברי שיש לחוש שכמו אלה הדברים אחר שלא היה הכל במעמד א' כנז' וע"ז דל מהכא האומדנא שמודה לחכמ' הרב הנז' נר"ו והוא שאין לנו לומר דאיתרמי מלתא חדא שוה בשוה על שני אנשים אלא שאמדן דעתא היא שמה שספר עתה היה על אסלאן הא' כנז' בדבריו מ"מ היה אפשר לו' שאם היינו מודים ששאלה זו נקרא הדר ומגלה אבל אחר שיש לנו לו' שהוא ענין בפני עצמו א"כ אני אומר שעכשיו בדה מלבו לפי ששאלו לו על האסלאן שלנו ורצה להעיד שמה שדבר תחלה היה על האסלאן שלנו ותמיה אני איך מי שראה תשו' מהררי"ק ימלאנו לבו להתיר בנ"ש ואעפ"י שלפי האמת הוא מחמיר כשצריך שמו ושם אביו ושם עירו כמו שהוכיח מפשט לשון הרמב"ם ז"ל שכתב כשתלך למקום פ' כו' האמת שכבר נהגו ב"ד שאלוניקי להסמך מעל שמו ושם אביו או שמו ושם עירו וכמו שקבלתי ממורי הגדול כמהררי"ט וגם אני מיישב לשון הרמב"ם על זאת הכונה לפי שאני רואה מכמה מקומות מוכרח דבתרתי סגי אבל בשמו לבד זה לא עלה על דעת בן אדם ותשובות הזאת כבר כתב כמהר"ר בנימין נר"ו מה שצריך והוא האמת אלא שבנ"ד היה אפשר לדקדק מטעמא דבתחלה כשספר הרגלי לכ"ר שועל אמר איך שהאסלאן אינו כלל בעולם כן כתו' אעפ"י שהרגלי ספר בלשון ישמעאל העתקתיו בלשון הקדש כו' כנז' וא"כ היה אפשר לומר שודאי על האסלאן ידוע אצלם היה מדבר דאם ל"כ לא היה לו לומר אלא איש אחד שמו אסלאן או אסלאן אחד אינו בעולם וא"כ יש לנו כל הצריך בעדות אשה מל"ת כמו שהעיד כבוד רבי שועל בעל האשה אחר שאמר איך שאסלאן כי מה שאנו צריכים שמו ושם עירו או שמו ושם אביו לאו מלתא בלא טעמא הוי אלא כדי שנדעעל איזה איש מדבר ואם ידוע זה מצד אחר פשיטא דמהני גם נר' שכבר העיד הרגלי שמת שאמר נמסור לידכם הרוצח אלא שמ"מ לבי נוקפי שמא אינו כ"כ מוכרח או שמא מי שהעביר הלשון מלשון ישמעאל ללשון הקדש לא דקדק יפה סוף דבר שמיראי הוראה אני ואיני סומך בהדיא להתיר עד נר' טעם מספיק וצור ישראל יצילני מכל שגיאה גדולה וקטנה נאום הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |