שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/כה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה
שמעון ולוי אחים שהיו דרים במדינה א' והיה לא מהם בת ושדכוה לראובן שהיה דר במדינה אחרת איש חמודות נכבדות מדובר בו שלם במדות ובדעות ומיוחס בן טובים ונדרו לו להשיא' עמו לזמן מוגבל קצוב ביניהם ולתת לו עמה כו"כ בנדוניא בין מעות ומטלטלים ושמוש ערסא לזמן הנשואין ולזון ולפרנס ולכלכל אותו בכל מכלכל חמש שנים אחר הנשואין ובתוך הזמן הקצוב ביניהם מהנשואין דרוש דרש המשדך הנז' בכתב ידו אם יש את נפשם לתת לו בית ולהכניסה לחופה קודם הזמן וישיבוהו דבר כי לעשות רצונו וחפצו ובא יבא ברנה ויהי כראותו תשו' האחים הנז' אסף כל קרוביו ואוהביו ורעיו ושמו לדרך פעמיה' אל המקום אשר היתה שם האשה אשר הוכיח ה' לו המשודכת הנז' ובהיותם שם אמרו לו אם חפץ אתה ליכנס לחופה לא נכלא ממך כל אשר נדרנו לך בנדוניא אך בזאת נתון תתן לנו מחילה מהמזונו' שנדרנו לך וכסת' כלמ' פניו שהבי' את כל קרוביו ואוהביו ורעיו עמו לשמוח בשמחתו ויתן שאלתם אשר שאלו ממנו מחילת המזונות ונכנס עמה לחופה ויהי אחר הדברים האלה טען המשדך שיתנו לו המזונות כמו שנדרו לו כי המחילה שנתן היה אנוס לתתה אחר שכתת רגליו ועשה כמה הוצאת לבוא מעירו הוא וכל הנלוי' אליו מה היה לו לעשו' רק לעשות בקשת' והם טועני' כי המחילה היא מחילה גמור' מאחר שנתנו לו האשה עם הנדוניא קודם הזמן אשר גבלו ביניהם יורנו מורינו הדין עם מי אם היא מחילה בטעות ובאונס אם לא ומה' תהי משכרתו שלמה:
תשובה
אין ספק שאלו עשו שלא כהוגן כי היה לה' לעמוד בדבריהם כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואם לא היו רוצים בכך היה להם לגלות אזנו קודם שיצא הבחור ממקומו אבל מה נעשה שהדין אינו מחייב לאחי' אחר שהבחור מחל ונתן השטר מן החיוב לאחים הנז' שוב אין לו טענה והרי כתב הרא"ש בתשו' על א' שמסר מודעא שלא הועיל לו ושהמחילה הוי מחילה אלא שהיה צריך שהעדים שמסר המודעא בפניהם היו מכירים באונסו עד ונדון זה כו' הרי נתברר מכאן שכל מחילה שנעשית דרך פשרה שכיון שזה עושה לזה דבר בשביל מה שעשה לו חבירו הוי כמו מקח וממכר ואם היינו אומרים שמסירת המודעא מהני בכיוצא בזה בטלה כל פשרה ומחילה וכ"ש בנ"ד שלא היה שום מסירת מודעא: וכ"ת דנ"ד הוי מתנה גמורה דבשביל שהקדימו הנשואין קודם הזמן אין זה אלא דבר מועט בערך חיוב הפרנסה. גם זו אינה טענה כלל שהרי כתב מהררי"ק ז"ל שרש קי"ח על ראובן שהיו לו נכסים ביד שמעון ודחה אותו שמעון עד שהוצרך ראובן לעשות לו שעבודים להוציא נכסיו מתחת ידו ושוב רצה ראובן לבטל השעבודים באומרו שאנוס היה על כך כדי להוציא מעותיו מיד שמעון שהיה מעכב' שלא כדין כו' עד שאם השעבודים הם כעין מתנה כלומר שנתחייב ראובן לשמעון בדבר שלא הגיע לראובן שום הנאה תמורת השעבוד ההוא אלא שמתוך כך נתרצה שמעון לשלם לראובן אם יתברר בעדים שידעו אונס ראובן בשעבוד ההוא אז ודאי יוכל ראובן לטעון טענת אונס דהוי כתליוה ויהיב אבל אם השעבודים היו ע"ד מכירה כגון שנשתעב' ראובן לשמעון ליתן לו או לעשות לו כו"כ ובכן נתחייב גם הוא לעשות לראובן איזה דבר תועלת חלף הדבר ההוא שנשתעבד ראובן לשמעון אע"פ שבעיקר הדבר היה ראובן אנוס והיה אומר לא הוא ולא שכרו מ"מ כיון דמט' ליה הנאה כההוא שעבודא דאשתעבד לשמעון ומתוך כך נתחייב לו שמעון באיזה דבר חלף השעבוד ההוא הוי כתליוה וזבין דזביניה זבינה אם לא מסר מודעא הרי שכתב דדוקא שלא הגיע לראובן שום הנאה חלף ותמורת השעבוד שנשתעבד לשמעון אז יכול ראובן לטעון טענת אונס הא אם קבל איזו הנאה ראובן תמורת השעבוד לא מהני טענת אונס כל עוד שלא מסר מודעא ובנ"ד כבר קבל החתן הנאה תמורת המזונות וא"כ אינו יכול לטעון טענת אונס כיון שלא מסר מודעא ואע"פ שהיה ההנאה מועטת בערך המזונות עכ"ז כיון שלא מסר מודעא בטלה טענת אונס לגמרי כ"ש שהיה אפשר לומר שיש לחתן תועלת גדול בקדימת הנשואין לגוף ולנפש כמו שהייתי יכול להאריך אלא שאינו צריך הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |