שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/יח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במותב תלתא כחדא הוינא בי דינא כד אתא קדמנא ר' מנחם בר יצחק שלוני והטלנו עליו חומרו' להגיד האמת בכל מה שיודע בענין עדו' אליגריאה בת ה"ר יאודה גאלייגו נ"ע ועמד על רגליו וכה אמר איך זה כמו חדש ימים מעלה מטה בהיותו בבאטן של הח' ה"ר שמעון בלילה א' ומי הנהר עלה עלינו והלך וברח למקום אחר קרוב לשכונה ההיא בבית ישמעאל ששמו קרלי ובהיותו שם בבית הישמעאל אמר ר' מנחם הנז' לישמע' הנז' הנה אני עומד פה ואיני יודע מה יהיה למטה בבאטן מהבגדי' השיב הישמעאל הנה מה פשענו ומה חטאתנו כשהרגו לקוסי ישמעאל א"ל אז מנחם לישמעאל הנז' אמור לי איך היה הענין ההוא השיב הישמעאל ששמו קרלי הנז' תדע שיו' השבת אשר בלילה הבאה אחריו היה המעשה עד בין השמשו' היה פה ובאו נשים זינגאנאש ושאלו ממנו בורית והשיב אינו נמצא עתה בידי אבל למטה בבטאן יש לי אח"כ התחילו הנשים ההן לשאול ממנו דברים הרב' מפה ומפה עד שאמר הישמעאל הנז' ליהודי הנז' אלו הנשים אינן טובות וכך אמר בו אדם אירלי אדם דיאילה והשיב היהודי נישטייוק ואז הלכו כלם למטה בבאטן הוא עם הנשים ויהי בעלות השחר ויבא גוי א' והגיד לנו ואמר בית הבטאן שורף באש ואז כשמענו ירדנו והלכנו לבטאן ומצאנו שעדיין קורות הבית וכותליו היו קיימים וראינו את היהודי הנז' קוסי ישמעאל מוטל מת במקו' אחד מהבית והערל יון שהיה עמו מוטל מת במקו' אחר ורצינו אז לכבות הדליק' וכראותינו פני האנשים האלה מתים מוטלי' בארץ פחדנו פן יאמרו דינו במעל אז הלכנו לכפר אחר יותר למעלה להודיע לבני הכפר ההוא הרעה הגדולה לבא עמהם ובאו עמהם והיינו כלנו מסתכל' באנשים ההם וחשבנו ואמרנו האנשי' האלה בלי ספק לא נהרגו בכלי זיין כי אין אנו רואים בהם שום מכה אלא ודאי נחנקו מרוב העשן והדברים האלה היו נושאי' ונותנים ביניהם והספק נשאר ביניהם אם נחנקי מהעשן או נהרגו ע"י אדם ואמרו אז אלו היינו אז יודעים שנהרגו בידי אדם היינו רודפים אחריהם לתופשם ורצינו להוציא החללי' מתוך השרפה ואמרו לנו אנשים מבינינו שלא נגע בהם יד שלא יאמרו ידינו במעל והיתה הסכמה ביניה' לשים שומרי' עליהם ולבא פה אנדרינופלה להגיד לחכם בעל הבטאן ואז כשחזרו' מצאו הכל עפר ואפר כ"ז הגיד כ"ר מנחם בתורת עדות היום יום א' ל' לשבט השכ"ו ליצירה וקים יודה צרפתי דיין אברהם בכמה"ר משה שבאריגו דיין יצחק קישאליש דיין:
בפנינו ב"ד ח"מ בא רבי יודה ן' עטר ואמר בתורת עדות בואם לא יגיד וכה אמר איך הוא ורבי שמואל שאורחי נ"ע היו שותפים והיה מנהג ביניהם שהיו הולכים בזה הסדר בבטאן שנים חדשים כל א מהם והזמן היה שלי ואירע הדבר שהלך הוא במקומי ומהיום ההוא ועד י' ימים שמענו שריפת הבטאן ורבי שמואל הנז' לא חזר עוד לביתו וידענו נאמנה ששם רבי שמואל הנז' בכל סביבות הכפרים ההם קוסי ישמעאל ונתברר בפנינו ששום יהודי מהעיר הזאת לא יצא ללכת לשם בבטאן ההוא אחר שיצא שמואל הנז' עד שנשרף גם העידו שאין דרך ללכת שם משום מקום ובפרט מקומירג'ינה כי אם שיבא פה וישאל לבעל הבטאן וידענו שלא בא היה זה יום ג' ד' לאדר ראשון השכ"ו ליצירה וקים יודה צרפתי דיין אברהם שבאריגו דיין יצחק קישאליש דיין
עוד העידו בפנינו ב"ד ח"מ רבי כתן אשכנזי ורבי יודה ן' עטר איך מיום שהם הולכים ונושאים ונותנים באותו בטאן עד יום שנשרף לא נר' ולא נשמע שום יהודי ששמו היה נקרא בכפרים ההם קוסי ישמעאל כי אם זה שמואל שאבארחי בעל אליגריאה כ"ז היה בפנינו יום ה' ד' לאדר א' השכ"ו ליצירה וקים יודה צרפתי דיין אברהם סבאריגו דיין יצחק קישאליש דיין
תשובה
מה שיש להסתפק בזה הוא כי לכאורה נר' שבאו דברי הישמעאל על ידי שאלה ואנן מל"ת בעינן וליכא כפי הנר'. שנית יש להסתפק כי ישמעאל זה לא הזכיר שם עירו ולא שם אביו וכפי הנר' יש דעת מגדולים דבעינן שמו ושם אביו ושם עירו וכמו שנזכיר בס"ד וכאן בנ"ד לא שם אביו ולא שם עירו איכא וכמעט שמו גם כן חסר עוד ג' יש להסתפק כי הישמעאל לא אמר קברתיו וראינו בזה דעת הרי"ף דמחמיר טובא גם הרמב"ם נר' דעתו דצריך שיאמר קברתיו ומה שאני אומר נר' אע"פי שהוא אומר כן בפירוש לפי שנאמרו ע"ד הרמב"ם פי' ולכך צריך לראות איך איפש' להנצל מאלו הספקות כדי שנוכל להתירה להנשא למי שתרצה. ומעתה אתחיל ואו' כי מטעם הספק הא אין לעגן אשה זו שהרי כתב הרי"ף שלהי יבמות על ההיא דפונדקית שמעינן מהא דהיכא דהתחיל מל"ת אע"ג דמהדרינן ומגלינן למלתא מיניה שפיר לא נפיק ליה מתורת מל"ת אלא נאמן ומשיאין על פיו ולזה הסכימו כל הבאים אחריו כמ"ש מהררי"ק ז"ל וכ"ש בנ"ד כי במה שהתחיל הגוי לבד היתה האשה מותרת אם ידענו שעל בעלה היה מדבר כי לא הוצרך הרי"ף ז"ל לומר אע"ג דמהדרינן כו' אלא בכיוצא דפונדקית שהיא לא הזכירה בתחלה מיתה אבל בנ"ד שבתחלת דבריו אמר שהרגו לקוסי ישמעאל הדבר נר' להתיר יותר לע"ד וא"כ בנ"ד כיון שהישמעאל התחיל ואמר הנה פשענו כו' הרי הוא התחיל בענין ואע"פי שחזר ושאל ממנו הישראל ופי' הענין כאשר היה ודאי דלא נפיק מתורת מל"ת וא"כ משום הא אין לעגן אשה זו ומטעם שלא הזכיר שמו ושם אביו או שמו ושם עירו גם מטעם זה אין לפקפק כלל כמו שכבר הארכתי במקום אחר ע"ז וז"ל שם ועתה בנדון שלנו אחר שאמר הישמעאל שהנשים שאלו ממנו בורית ושהשיב אינו נמצא עתה בידי אבל למטה בבטאן יש לי אלו הדברים מוכיחים שזה קוסי ישמעאל היה אותו שהיה עומד בבטאן דאל"כ מנין להו לנשים לבקש בורית ממנו אלא להיות הוא דרך אומנין העומדין בבטאן כי יש להם תמיד בורית שאלו ממנו וכן הוא השיב אינו כו' אבל למטה בבטאן יש לי נר' ודאי שעל העומד בבטאן היה מדבר ואחר שיודע שלא היה בבטאן איש אומן שיקרא קוסי ישמעאל אלא זה בעל האשה הוי ליה כאילו הזכיר לבעל האשה בפי' ובפרט ע"פ העדיות שנכתבו ונחתמו מרבי יהודה בן עטר ומרבי נתן האשכנזי כנ"ל אם כן מצד הזכרת שם האיש ושם אביו כו' אין לפקפק בהתר אשה זו כלל אין דבר עומד נגד האשה הזאת רק כי קבורה לא היתה לו וכתב הרמב"ם פ' י"ג מהלכות גרושין וז"ל עד א' שאמר ראיתיו שמת במלחמה או במפולת או שטבע בים הגדול ומת וכיוצא בדברים שרובן למיתה אם אמר קברתיו נאמן ותנשא על פיו ואם לא אמר קברתיו ל"ת ואם נשאת לא תצא וכ"ד הרי"ף ז"ל וכתבו שדעתו ז"ל שאפי' בשני עדי' חיישינן דאמרי בדדמי ואע"ג דהרמב"ם לא סביר כוותיה בשני עדים וכמ"ש הרב מ"מ בעד א' שניה' שוים דחיישינן דאמר בדדמי וכתב הר"ן בתשו' דאע"ג דסברת החולקי' על הרי"ף והרמב"ם וסברי דעד א' מהימן אפי' כשאינו אומר קברתיו דלא חיישינן דאמר בדדמי שהם דברים נכונים וקרובים אל הדעת אבל מאחר שהרי"ף והרמב"ם הסכימו דכל במלחמ' ודכוותה חיישינן אפי' לע"א דאמר בדדמי מי יקל את ראשו להקל באיסור אשת איש כנגדם וכ"ש שרבינו חננאל ז"ל מחמיר יותר דאפי' קברתיו לא סגי ע"כ וכ"כ הריב"ש ז"ל בשם הרשב"א ז"ל וכן דעתו וא"כ נ"ד הוי כטביעה או מפולת דאפשר שמחמת חום או רבוי העשן נפלו ונר' לו שהיו כמתים וא"כ מ"ש הישמעאל אפשר שהיה בדדמי ואין לומר דליכא למיחש דאמר בדדמי אלא כשהיה העד בשעת הטביעה או בשעת המפולת וכיוצא בזה אבל ישמעאל זה אמר שכשהלך לשם ראה האחד מת במקום פ' כו' וא"כ אפשר לומר דכה"ג לא בעינן וקברתיו הא ודאי ליכא למימ' וכמו שכב' דחה זאת הסברא הריב"ש ז"ל סי' שע"ח ולא האריך שיוכל המעיין לראות הכל באורך בסי' הנז' אך אמנם נר' בעיני להתיר אשה זו מן הטעם שאומר אחר שראינו כמה הוזהרנו לעיין בעיגונא דאתתא וכמ"ש הרמב"ם וגם עוד דבר אחר שענין צורך וקברתיו כנר' שרוב האחרונים דעתם שלא להצריך קברתיו וכמ"ש הריב"ש ז"ל סי' שע"ז וז"ל וא"כ עד א' במלחמה או במים אצ"ל קברתיו וכן הסמיכו כל האחרונים ז"ל אלא כיון שיצא מפי הרי"ף והרמב"ם ז"ל ראוי לחוש לדבריהם ע"כ וא"כ כל טצדק דאית לן למימר דכה"ג לא מיירו הרי"ף והרמב"ם כדי לבקש זכות לאשה להוציאה מכבלי העיגון אית לן למימר לכן אני אומר שכיון שכתב הר"ן בתשו' וז"ל ומ"מ הוו זהירין בדבר דלאו דבעי דאמר וקברתיו ממש אלא כל שאמר דברים שהם ברורים שאין לספק בהן דאמר בדדמי סגי כגון דאמר אני נגעתי בו לאחר שמת או שניתיו ממקום למקום וכיוצא בחלה הדברים כו' עד וכבר יצא בכיוצא בזה בהיתר במעשה שאירע בענין המר והנמהר אשר קרה לקהל טריגה והותרה אשה להנשא כיוצ' בזה על ידינו וע"י חברנו ע"כ א"כ גם אני אומר כיון שאמ' וכראותינו שני האנשים האלה מתים מוטלים פחדנו כו' נר' בודאי שדקדקו היטב במיתתם ולכן פחדו והלכו עוד אמר שהלכו לכפר א' להודיע הרעה הגדולה והיינו כלם מסתכלים באנשים ההם כו' והספק נשאר ביניהם אם נחנקו מעשן או נהרגו נר' ודאי שנתברר להם המיתה וקרוב לומר ודאי שטלטלום שאל"כ איך נודע להם שלא נהרגו בכלי זיין אולי בצד שהיה נוגע לארץ היה המכה אלא ודאי שטלטלום ולא ראו בהם שום מכה וכי תימא א"כ ואיך נשאר ספק י"ל שנשאר ספק אם נחנקו על ידי אדם או ע"י העשן עוד שאמר שהלכו ושחזרו ושראו האנשים ההם כו' ומן הנר' ודאי שאם לא היו מתים ממש כבר בזה הזמן שהלכו ושחזרו היו רואים בהם תנועה מה ועוד שאמר שהסכימו לשום שומרים וכשחזרו מצאו הכל עפר א"כ נר' ודאי שאין לחוש כלל אלא שאשה זו מותרת דמאי איכא למיחש דלמח נתעלף מן העשן אמנם אח"כ קם והלך לו זה א"א כיון שאמר שבפעם שחזרו ראו אותם כנז' וששמו שומרים וכשחזרו מאנדרינופלה הכל עפר כו' נר' א"כ שלא יצא אדם משם כי עמדו השומרים וראו ונמצא אחר כך הכל עפר הרי דמי ענין זה למים שיש להם סוף שהדין הוא שאם שהה שם כדי שתצא נפשו תנשא לכתחל' מטעם זה נר' בעיני שאשה זו מותרת להנשא לע"ד ומ"מ כיון שראיתי מה שכתב הר"ן בתשו' הנז' וז"ל אבל מ"מ צריך דקדוק גדול בעדות זה כדי שלא יהא בו שום צד דאיכא למימר אמר בדדמי ולפיכך אתם היודעים ע"כ לכן אני אומר שחכמי יועצי אנדרינופלה הם היודעים הדברים ואם יראה בעיני חכמתם להתיר הנני מסכים ואם הם אינם מסכימים לכך תתעגן עד ישקיף וירא ה' משמי חסדיו ויתירה מכבלי עיגונה כה אמר הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |