שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/יט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במותב תלתא כחדא הוינא אנחנ' בי דינ' דחתימין לתת' כד אתא קדמנא יאושע ג'יראשי בר יצח' ואמר לנו איך זה לו ארבעה שנים היו לאביו פועלים הנקראים קארדאדוריש ועשה להם סעודה אביו יצחק הנז' ובתוכם רבי אהרן כהן ויהי כאשר ישבו לאכול נתן לו אביו יצחק הנז' ליאושע הנז' כוס מלא יין ואמר לו תנהו לאהרן כהן לקדושי בתו אז יאושע הנז' נתן הכוס הנז' לאהרן הנז' ואמר לו קח הכוס יין הזה בעד קדושי אישטרילייא בתך בעדי ושאלנו לו אם היו שם אנשים רבים והשיב יאושע הנז' שהיו שם כמו ה' אנשים או ו' ולא עוד ואלה שמותם ברוך מאנו וג'יברי ויעקב גאני ואיש אחר ושמו ג"כ יעקב שאינו יודע כנויו אבל אם היה רואהו הי' מכירו והאנשים הנצבים שם אמרו לנו ששמו אהרן ויטה ואהרן כהן אבי אישטרילייקה ואביו יצחק גיראשי ואז אתא קדמנא ברו' מאנו ואחר האיומים והגזומים הראויים להעשו' לו מן הדין בואם לא יגיד כו' נשבע בס"ת להגיד האמת ואמ' ברוך הנז' כי זה ג' שנים ישבו לאכול בית ר' יצחק הנז' והיה ג'יברי הנז' עושה מלאכתו בצמר אמנם האוכלי' היו יצחק ג'יראשי ואהרן כהן וברוך הנז' ויעקב גאני ובתוך האכילה היה משבח אהרן הנז' ליאושע בר יצחק הנז' שהיה משרת להם באכילה הנז' שאין בכל בניו כמותו שומע לאביו אז אמר יצחק הנז' לאהרן א"כ נתחתן והשיב לו נאכל כי אין לנו עסק בענין החיתון ואח"כ לקח כוס יין יצחק הנז' ואמר לאהרן בשמחתך ולקח הכוס מידו וכשהי' בידו אמר לו נתתיו לך בעד קדושי בתך אישטרילייא הנז' לבני יאושע ויהי כשמוע אהרן את דברי יצחק הנז' שם הכוס על השלחן ולא רצה לקבלו ולקח אותו ברוך הנז' ושתה יותר מחציו ואח"כ נתן השאר לאהרן הנז' ועכ"ז לא היה רוצה לשתותו רק שאמר לו ברוך הנז' שאינו מעלה ומוריד אח' שאינו לוקח אותו מיד יצחק הנז' אלא מיד ברוך ושאלנו ליצחק הנז' אם באיזה זמן נתן איזה דבר לאהרן הנז' בעד קדושי אישטרילייא לבנו יאושע ואמ' חלילה כי מעולם לא נתן כלו' לאהרן בעד קדושין אח"כ אתא קדמנ' אהרן ויטה ואחרי האיומי' והגזומי' הראוים לעשות כו' קם והעיד בתורת עדות איך היה עובר דרך פתח בית יצחק הנז' וקראו לו שהיו אוכלים שם יצחק הנז' ואהרן הנז' יחד עם ברוך הנז' ועם יאושע בר יצחק הנז' וראה לאהרן כהן שהיה משבח ליאושע הנז' שהיה נוצר מצות אביו ואמר לו יצחק לאהרן נתחתן ולקח יאושע כוס יין ונתנו לאהרן וא"ל נתתיו לך בעד קדושי אישטרילי'קה בתך בעדי וקבל אהרן הכוס מידו ושת' אותו ואח"כ אתא משה ג'יברי והעיד בתו' עדו' אחר האיומים והגזומים ואמר שהיה עושה מלאכתו בצמר בבית יצחק הנז' והיו אוכלי' שם יצחק הנז' ואהרן ואנשי' אחרים והפצירו עמו שיקום לאכול עמהם וקם ואכל מעט ואז לקח יצחק הנז' כוס יין אחד ונתנו לאהרן הנז' וקבלו אהרן ואמ"ל יצחק נתתי הכוס לקדושי בתך אישטרילייא לבני יאושע ולא רצה לקבלו אחרי שומעו את דברי יצחק ואז לקחו ברוך מאנו ושתה הכוס יין הנזכר כל הנ"ל הועד בפנינו ביום ד' עשר' לחשון שנת השכ"ז ואמר משה ג' יברי שזה עבר בפניו זה לו קרוב לשלש שנים ולראות האמת כתבנו וחתמנו מה שהועד בפנינו והכל שרי' וקיים.
ובמותב תלתא אתא קדמנא ברוך הנזכר ושאלנו ממנו אם אכל פעם אחרת עם יעקב גאני בבית יצחק הנז' וישיבנו דבר שפעמים רבות אכל בבית יצחק הנז' אמנם עם יעקב גאני לא אכל כי בפעם ההיא היה זה יום ו' כ"ו לחשון שנת השכ"ז ליצירה והכל שריר וקים. וגם משה ג'יברי העיד בתורת עדו' איך לא נמצא שם בבית ר' יצחק הנז' עם יעקב גאני רק בפעם ההיא שהיו אוכלים שם האנשים הנז' והיה זה ביום ששי במעמד הנז' וקים:
ביום ה' כ"ה לחדש חשון שנת השכ"ו ליצירה במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא ר' יעקב גאני ואח' האיומי' והגזומים הראויים להעשות לו בואם לא יגיד כו' נשבע ש"ח בנקיטת חפץ כראוי והעיד בתורת עדות איך זה כמו ארבע שנים ויותר היה אוכל בבית רבי יצחק ג'יראשי יחד עם בנו של ר' יצחק הנז' ושמו יאושע ועם אהרן כהן ועם ברוך מאנו ועם משה ג'יברי שהיה עושה מלאכתו בצמר בבית רבי יצחק וגם היה שם אהרן ויטה ואמר שבשעת האכילה היה משבח אהרן הנז' ליהושע הנז' והי' אומר לאביו יצחק כמה נאים מעשיו מבנך יאושע יותר מהבנים אחרים אשר לך שהיא זריז ומהיר ושומע לעצת אביו וא"ל יצחק הנז' לאהרן הנז' כיון שהדבר כן תן לו את בתך אז אמר אהרן מי יתן והיה כדבריך אז אמר יצחק הנז' לבנו יאושע קח כוס אחד יין ותן אותו לאהרן לקדושי בתו ואז לקח הכוס יאושע הנז' ונתנו לאהרן הנז' ואמר לו קחהו לקדושי בתך אשטרילייא זהו מה שהעיד יעקב הנז' בזמן הנז' וקים:
במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא רבי מרדכי ן' שוהם יצ"ו ואחר האיומים והגזומים הראויים להעשות לו מן הדין בואם לא יגיד קם על רגליו והעיד בתורת עדות איך רבי אהרן כהן יצ"ו בא לדור בחצרו שהי' דר בו זה לו שבעה עשר שנה לחג הסוכות שעבר והביא שם בתו הגדולה שנפטרה לבית עולמה ואז נולדה לו בת אחרת ושמה אישטרילייא באופן שמסוכות הנז' נכנסה אישטרילייא הנז' לשמנה עשר שנה והיה זה ביום שני כ"ט לחדש חשון שנת השכ"ז ליצירה בשאלוניקי וקים:
גם אתא קדמנ' רבי שמואל מאגזרו יצ"ו ואחרי האיומים והגזומים הראויים להעשות לו מן הדין בואם לא יגיד כו' ואלות וקללות שקבל עליו העיד בתורת עדות איך יש לו בן ושמו מרדכי מאגזרו שהוא בן י"ח שנה עד חג הסוכות שעבר ומחג הסוכות הנז' נכנס לתשע עשרה שנה ואישטרילייא בת אהרן כהן פחותה שנה אחת מבני הנז' באופן שנכנסה אישטרילייא הנז' לח"י שנה מחג הסוכות הנז' ונתן ראיה לדבריו רבי שמואל הנזכר שבנו הנז' ינק משדי אם אישטרילייא בזמן ההוא שהיתה מנקת לבתה אשטרילייא ולהיות אמת שכל הנ"ל העיד קדמנא ב"ד דחתימין לתתא רבי שמואל הנז' כתבנו וח"ש ביום ה' ב' לחדש כסלו השכ"ז ליצירה בשאלוניקי וקים: ביום ד' שמונה ימים לחדש כסליו שנת השכ"ז ליצירה אתו קדמנא היקרים כ"ר יצחק וידאל מקהל קדוש איטלייא וכ"ר משה שני מקהל ציצילייא ואחר האיומים והגזומים הראויים להעשות להם מן הדין בואם לא יגיד העידו בפנינו בי דינא דחתימין לתתא ובפני אהרן ויטה בתורת עדות ואמרו איך הוא דבר אמת שלימים חלפו למו היו הם עושים במלאכת הצמר בבית כ"ר מיכאל חזן י"א והיה שם ג"כ אהרן ויטה עושה במלאכת הצמר והיה שם ג"כ עמהם נער אחד מתעסק במלאכת הצמר שלא היו מכירים אותו כי היה גר בארץ ויהי לעת הצהרים הנער הנז' עלה לעלייה אחת לישן שם שינת הצהרים ושוב אח"כ עלה אחריו אהרן ויטה אל העליה הנז' ואחר כך שמעו בקול הנער שהיה צועק ותיכף על לשם רבי יצחק וידאל הנז' ואחריו עלה רבי משה שני הנז' וראו שניהם איך אהרן ויטה הנז' היה אונס אל הנער הנז' ורבעו ושהיו מדובקים יחד והנער הנז' היה צועק ואז גערו לאהרן ויטה והכלימוהו ואז נתפרדה חבילתם וברדת' משם אמרו לאשת רבי מיכאל חזן הנז' שיוציא לאהרן ויטה מתוך ביתה כל זה העידו בפנינו בתורת עדות ר"י ור"מ הנז' ועוד נחנא ב"ד דחתימין לתתא בעצם היו' הזה הלכנו לבית היקרה אשת רבי מיכאל חזן יצ"ו ושאלנו את פיה אם כנים הדברים כאשר העידו רבי יצחק ורבי משה הנז' ואמרה בתור' עדות איך הוא דבר אמת שהיא לא ראתה בעיניה המעשה הרע ההוא אבל ראתה לרבי יצחק ולרב משה הנז' כשירדו מהעליה והיו פניהם כשולי קדירה כי נכלמו ונתביישו ממעשה הרע והמכוער אשר ראו ושאמרו אלי' שתוציא לאהרן ויטה מתוך ביתה ואנחנו ג"כ שאלנו לאהרן ויטה הנז' ואמרנו לו מה אתה משיב לדבר הזה אשר הועד עליך והוא השיב אמר הלא לאלהים אני עוזב דבר זה ולהיות אמת כ"ז עבר בפנינו לראות האמת כתבנו וחתמנו שמותינו פה בשאלוניקי ביום הנז' וקים:
רבו היום פריצי' מחללים הקדשי' קדשי בנות ישראל העומדות בירכתי ביתן ובלתי ידיעתן מעלילי' עליהם שנתקדשו והנם כשבויות כאשר אירע לבחורה הזאת אישטרילייא בת אהרן כהן אשר נודע מפורס' מפי אנשים כשרים כי אבי הבחור יאושע גיראש"י היה אומר שהוא נתן כוס היין בתוך הסעודה שאינה של מצוה לקדש הבחורה לבנו וכשלמדוהו שאין האב מקדש אשה לבנו אלא א"כ עשאו שליח להעמיד השקר קצרה ואמר שבנו הוא בעצמו נתן כוס היין לאב הבחורה ואמר הדברים הנזכרים מפי עדים שקרים אהרן ויטה ויעקב גאני והנה הבחור' ואביה צועקים בקול מר ששקר ענו בה ועל פי החקירה הביאו עדות רבי ברוך מאנו ורבי משה ג"יברי והעידו כי הדבר עבר בקול הנשמע ונאמר כי אבי הבחור יצחק ג"יראשי הוא שנתן הכוס לאב הבחורה ולא רצה לקבלו באופן שכפי דבריהם אין שום פקפוק וערעור על הבחורה והנה היא מותרת להנשא לכל מי שתרצה ועל האמת כי אח' שעינינו הרואות כי אין דרך ומנהג שום בר ישראל לקדש בתו על דרך זה גם שלדברי הכל היה ע"פ היין ההתול והשחוק היה מן הדין להלך בדרך הקולא בענין כיוצא בזה וכדי שלא יחרוך רמיה צידו שלא יוסיפו בני עולה להעלי' עלילות על בנות ישראל להתיר בחורה זאת ע"פ שני העדים ברוך מאנו ומשה ג"יברי בהצטרף עדות המעידים היו' הבחורה בת י"ג שנים אפי' לפי עדות יצחק גאני שהעיד במספר שנים שעברו מן הסעודה ד' שנים הכל כמו שאומ' ראשונה שהנה יש כאן ב' כתי עדים מכחישות כי עם שהיה אפשר ליתלות ששתי סעודות היו א' שעברו ד' שנים כדברי ויטה וגאני ואחד שעבר ג' שנים כדברי בריך מאנו ומשה גיברי אעפ"י שחומרת הענין היתה גורמת לנו לומר זה דאל"כ כפי דברי ויטה וגאני כבר היתה מקודשת כשאירע מעש' הסעודה ול"ל ליצחק ג"יראשי לחזור ולקדש על האופן הנז' ואיך לא אמר אז לאב הבחורה מה תצעק והרי יש שנה שבתך מקודשת לבני. ומ"מ אין לנו כח להתיר מטענה זו כי סוף סוף נופל תחת האיפשר שאלו ואלו היו אומרים אמת אמנם אחר שחקרנו פי העדים רבי מש' ג"יברי ורבי ברוך מאנו ונשבעו שמעולם לא נמצאו בסעודה עם רבי יעקב גאני בבית ג"יראשי רק בפעם ההיא לבד ואלו אומרים שיש ג' שנים לבד ויעקב גאני אומר שיש ד' שנים ואלו אומרים כך היה המעשה ואלו אומרים לא אלא כך היה נמצאו מכחישים אלו את אלו וכת א' מהם עדי שקר בלי ספק וכפי דברי הכת האח' שהבחורה נמשך שמקודשת לג"יראשי וכפי דברי הכת הב' נמשך שאינה מקודש' א"כ הוו ס' קדושין כי אין אנו יודעים על מי נסמוך ואחר שחקרנו אחר הזמן ונמשך שאפי' לפי דעת האוסרי' לבחורה היתה בעת ההיא גדולה בשנים רצוני בוגרת ואין לאב כח לקדשה בלתי רשותה א"כ הרי מותרת אפי' לפי עדות יעקב גאני וחברו איברא דאכתי אית לן לספוקי דדלמא אע"ג דהיתה גדולה בשנים לא היו לה סימנים בעת הנערות באופן שבחזקת נערה או קטנה היא והיתה מסורה ביד אביה לקדשה למי שירצה אבל לכאורה נראה דאית לן למימר דמסתמה הביאה סימנים וכדמוכח פ' יוצא דופן דאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכ' בדיקה חזקה הביאה סימנים וכ"פ הרא"ש ז"ל כתב בתשובה שכיון שעתה אנו רואים אותה גדולה בסימנים יש לנו להחזיק אותה שמעת זמן הנערות באו הסימנים וכן הכריע בראיות ומדברי הרשב"א נראה שעדיין הדבר ספק כל עוד שלא נתברר שבימי הנערות היו לה סימנים לכן אמרתי שהיה מן הדין להתיר כי אפי' לדברי הרשב"א ז"ל אינו אלא ספק וא"כ נדון שלנו אפי' נניח דברי הרשב"א לדבר שאין בו מחלוקת הוי ס"ס ספק אם נסמוך לדברי כת זו או לדברי כת זו ואת"ל שיש לנו לסמוך על כת האוסר' ספק אם הביאה סימנים בימי הנערות כו' וכ"ש כאשר דברי הרשב"א ז"ל אינם מוסכמים שהרא"ש ז"ל חולק ודברי הרשב"א אינם אלא מצד חומרא וא"כ אפי' על זמן הגדלות לבד איכא ס"ס ספק כהרא"ש ספק כהרשב"א וא"ת כהרשב"א עדיין הוא ס' ועוד שאם באנו לחוש שמא לא הביאה סימנים גם הוא אפשר שלא הביא והיה קטן אלא שיש לומר שאולי הוא הביא והיה גדול והיא לא הביאה והיתה קטנה כ"ז חומר' על חומרא נוסף הכחשת העדים א"כ הרי היינו יכולים להתיר בחורה זומן הטעם הזה ומה גם עתה אם באנו להצטרף שכשסימ' נאמנים קרובי' ואפשר שאפי' אמה וזקנתה כאשר הזקנה אמרה אלי שהאמת שהביאה סימנים בזמן ההוא וכ"ש שאין אנו יודעים אם היין היה מב"ה ג"יראשי או אם היה מן האוכלים דהיה אפשר לדקדק מזה דכאן איתרע חזקה דכל מה שישנו ברשות האדם הוא שלו להיות שכן דרך המתהוללים במשתאות להוציא כל אחד חלקו גם יש דקדוק בדברי העדים שאחד מהם אמר בעדי והשני לא הזכיר ודברים אחרים שלא רציתי להאריך בהם להיותם בלתי צריכים להתר הבחורה לבד זה אני אומר שהוא עיקר גדול שכפי מה שבא בעדו' ויטה לא הזכיר שהיו שם ברוך מאנו ולא משה ג"יברי ונמצא שהוא אינו מצטרף עם יעקב גאני להכחי' לעדות ברוך מאנו ומשה גיברי והרי ברוך מאנו ומשה ג"יברי מכחישים לעדות יעקב גאני והוו תרי כנגד חד ואין דברו של א' במקום שנים נשאר עדות ויטה לבד שאין עד א' כלום כמו שפשטה הלכ' שאין חוששין לעד אפי' היכא דליכא הכחשה כ"ש במקום דאיכא הכחשה ע"כ מה שנשאתי ונתתי במעשה ומ"מ לא נתקררה דעתי ודעת החכמים השלמים אשר הייתי אני בחברתם יצ"ו עד שבאו עדים והעידו כנגד ויטה הנזכר באופן הנזכר ועוד לבירור הדבר חקרנו עוד החקירה הנזכר למעלה נמצ' שזה אהרן ויטה רשע גמור ופסול גמור לעדות מן התורה מלבד עבירות אחרו' שהעידו שלא ראינו לעלותם על ספר וגם על יעקב גאני שמועתו רעה מדברים תצלנה שתי אזניו של אדם לשמועה גם בזה לא חששנו לקבל עדות פסלותו להיות לא היה צריך ע"כ ראיתי שבחור' זאת אישטריליי' בת אהרן הכהן מותרת להנשא לכל מי שתרצה בלי שום פקפוק וערעור כלל ועיקר בהחכמת החכמים אשר הייתי בחברתם וחתמתי שמי שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |