שו"ת מהרי"ק/קמה
|
< הקודם · הבא > |
אני הצעיר נשאלתי על אודות ראובן שהיו לו שני בנים אחד בכור ואחד פשוט ומת הבכור בחיי אביו והיה בעת ההספד ויבך אותו אביו והיה אומר אוי לי על בני בכורי וגם היה מוחזק לבכור על פי כל השכנים ואותו הבכור הניח בנים ואחר כך מת ראובן ונפלו הנכסים לפני הבכור ולפני אחיו הפשוט בנו של ראובן כנ"ל לענין דעתנו נראה דבר פשוט דמה שהיה האב קורא אותו בנו בכורו בשעת הספדו דמהני לתת לו פי שניים ואף על גב דמסתמא לא נתכוין האב באותה שעה כדי לזכות בניו בחלק הבכורה. מכל מקום פשיטא דלא גרע מהא דגרסינן בבבא בתרא פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכו) ההוא דאתא לקמי' דרב חנינא אמר מחזקני בזה שהוא בכור אמר ליה מנא ידענא אמר ליה דכי הוו אתא לגביה אבוה אמר ליה זילו לגבי שילחת ברי דבוכרא הוא מסיק דווקא וכו'. הרי לך בהדיא דאף על פי שלא היה אב מתכוין אלא לענין רפואה בעלמא אפילו הכי החזיקוהו לבכור על פיו. וכן משמע גם מתוך דברי רבינו משה בפרק שני דהלכות נחלות כל שכן וכל שכן בשעת הספד שאין רגילות להשטות באותה שעה. וכל שכן הכא שכבר הוחזק לבכור על פי השכנים דודאי מהני אפילו חזקת השם כדמשמע התם דקאמר ההוא דאתא וכו' עד מנא ידעתה דהוו קרי ליה בוכרא היכלא ודילמא בוכרא דאימא הוא וכו' משמע בהדיא דאי לאו משום דבוכרא דאימא בוכרא סיכלא קרו לית דהוה ליה חזקת השם בקריאת בני אדם בעלמא כל שכן כשהוחזק להיות בכור גמור וזה פשוט ואשר נסתפקו האם יקומו בני הבכור תחת אביהם ליטול פי שנים בנכסי ראובן אבי אביהם הנה דבר פשוט הוא לפי הנראה לעני' דעתי שהם זוכין במקום אביהם הבכור ליטול פי שנים בנכסי הזקן ראובן אבי אביהם כדתניא בתוספות דבבא בתרא ובבכורות והביאה רבינו שמואל בפרק יש נוחלין ופסק כמותה וכן פסק גם רבינו משה מיימון וכן רבינו משה מקוצי וכן משמע גם מתוך דברי המרדכי וכן בספר הנחמני יסדו בנו של רבינו חיים כהן: ואשר נסתפקו אם חלה חלק הבכורות על המלוות שהיו על המשכונות בשעת מיתת הזקן ראובן. נראה לעני' דעתי דודאי על המשכנות של גוים אשר כבר נחלטו לסוף הזמן המוגבל מדינא דמלכותא דפשיטא שהבכור נוטל פי שנים אבל המלוות של גוים שהיו על המשכונות שעדיין לא הגיע זמנם נראה לעני' דעתי דאין הבכור נוטל בהם פי שנים כדפסקינן בהדיא בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכד) שאין הבכור נוטל פי שנים במלוה ואפילו מלוה בשטר ואף על גב שפסק שם רבינו שמואל וכן רבינו חננאל וגם המרדכי הביא דברי רבינו ברוך שהסכים לדברי רבינו שמואל שכתב דמלוה שיש עליה משכון שהבכור נוטל בה פי שנים ולכאורה אפילו במשכנות בשעת הלואתו דברו שכן דרך סתם מלוה על המשכון מכל מקום מאחר שנתנו טעם לדבריה' משום דבע"ח קונה משכון. ובמלוה של גוי אינו קונה לרבנן דר' מאיר בפרק כל שעה (פסחים דף לא) ומסתמא אית לן למימר דהלכתא כוותייהו. ודלא כר' מאיר דפליג עלייהו דיחיד ורבים הלכה כרבים. ועוד שהרי כתב המרדכי בפרק מי שמת. וז"ל ש"מ שאמר הלואתו לפלוני וכו' כתב באביאסף קבלתי ממורי הר"ר אלעזר ממיץ דהני מילי בהלואה של ישראל וכו' עד וקרוב הדבר בעיני דאפילו יש לגוי משכון ביד ישראל דהווי' ליה כמו הקפה דישראל מגוי לא קניא משכון כדאמרינן בפרק כל שעה עד כאן לשונו. הרי לך בהדיא דישראל מגוי לא קני משכון עד כי רצה לומר להיות הדבר קרוב בעיניו דאפילו לעניין מתנות שכיב מרע דלא מהני. ומאחר שכן הוא דישראל מגוי לא קני משכון משום דלא שייך ביה טעמא דרבי יצחק דולך תהיה צדקה כדאיתא בהדיא בפרק כל שעה (שם). וכל עצמו של רבינו שמואל לא אמר שיטול פי שנים במלוה שיש עליה משכון אלא משום דבעל השטר קונה משכון וממילא שמעינן דבכותי לא קני משכון שאין הבכור נוטל בה פי שנים אבל במלוה של ישראל דקני משכון מדר' יצחק. פשיטא שיש לסמוך על רבינו שמואל ורבינו חננאל ורבינו ברוך ויטול בה הבכור פי שנים. ואשר נסתפקו האם יקרא מוחזק מה שהניח המת שהיו לו בשותפות ביד אחרים במקומות אחרים חוץ מביתו או אפילו מעירו הלא דבר פשוט הוא דחשיב מוחזק חלקו שהיה לו בשותפות כאלו היה לו תחת ידו דפשיטא דלא חשיב מלוה מה שחבירו מתעסק בשלו שהרי גוף הממון שלו וכל המשכונות שנחלטו בשעת ההעדר מן הזקן יטלו בהם יורשי הבכור ואפילו מה שביד השותפים. אבל אותו שלא נחלטו פשיטא שלא יטלו בהם אם הם מלוות של גוים דפשיט' דלא עדיפי מאותם שהיו ביד הזקן עצמו בשעת מותו שכתבתי למעלה שלא יטלו בהם פי שנים הנראה לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |