שו"ת מהרי"ק/קלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"קTriangleArrow-Left.png קלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ועל דבר השאלה אשר נשאלה מאבינו"ן אחרי כי לפי הנראה לע"ד יובן מתוכה כי הנושה הראשון שהלוה מתחילה לקהל ירושלים כותי היה אם כן אין על הישראל שקנה הפנשיאו"ן מן הכותי בערך האלף פרחים שנתן לו שום חשש רבית מאחר שכבר נשתעבדו הקהל לנושה גוי ליתן לו ק' פרחים מידי שנה בשנה וכבר נתחייבו בסך זה בשעבוד גמור עשוי כתקון חכמים וחל השיעבוד מדינא דמלכותא והאי ישראל לא אוזיף להו מידי אלא מחמת הכותי קא אתי לאו איהו קא עביד שומא דמשעת שנשתעבדו בני הקהל אל הכותי הנושה בהה נעשה הכל קרן וכשגובה הישראל מהם מתוך קניינו בדין היא גובה ולאו ריבית הוא גביה וראייה מדגרסינן בפ' איזה נשך (דף עב). ת"ר ישראל שלוה מעות מכותי ברבית וזקפו עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית עכ"ל הברייתא. ופסקוה כל פוסקי הלכות ולא דברים ק"ו ומה התם דהגר הזה עצמו הלוה אותו מעות ברבית אפי' הכי כיון שזקף הרבית עם הקרן נעשה הכל כקרן וגוביהו אפי' לאחר שנתגייר ומוזהר על הרבית כישראל. ישראל זה הקונה מן הכותי מה שכבר נתחייב לו וזקפו במלוה לא כ"ש דשרי'. ואף על גב דמשמע מתוך דברי רבינו אשר דאפילו זקפן עד שלא נתגייר דאין גובה אלא הרבית שעולה עד שעת הגרות אבל לא מה שעלה משעת הגרות ואילך פשיטא דהתם הוא משום שהם מחשבים לפי הזמן ולפי רוב השני' יתרב' הרבית ולפי מעט השנים יתמעט. ולכך ודאי קסבר רבי' אשר דאי גבי הרבית שמשעת הגרות ואילך נמצא שהוא גובה הרבית אשר הוא לא זכה בה אלא משעה שהוא מוזהר עליו דהיינו לאחר שנתגייר אבל הכא משעה ראשונה שהלוה הנוצרי אותם אלף פרחי' לקהל ירושלמי נשתעבדו מכל וכל לפרוע ק' פרחים לנצח מידי שנה בשנה ואינו כמו רבית המתרבה על פי אחור הפרעון ומתמעט ע"פ הקדמתו ופשיטא דלא שייך לחלק כדחלק רבי' אשר שהרי משע' ראשונה נתחייבו וחל השיעבוד מדינא דמלכותא ואי אפשר לקהל ירושלים להשמט ממנו בהקדמת פירעון דאין עליהם פירעון אחר אלא זה ואם היו מביאים לנוצרי הנוש' בהם האלף פרחים אשר נשה בהם לא היה מנכה בהם דבר מסך המאה פרחים אשר עליהם ליתן לו מידי שנה בשנה. ועוד שגם בזה שכתב רבי' אשר נחלק רבינו מאיר כדמוכח מתו' תשובתו שהביא המרדכי בפרק איזהו נשך על אודות הטאבאנ"ע שהיה מושל על העיר ולוה מיהודי כ' ליער' בשלשים ובקש מן הקהל להיות ערבים שלו עד זמן שיתנו לו המס שינכה להם כו' ועל זה השיב ר' מאיר דעתי נוטה שהקהל חייבים לפרוע כל הל' ליטרא דבתר זקיפה אזלינן כיון שהמלוים זקפו קרן ורבית יחד עם הגוי הטאבנ"ט כבר נעשה הכל קרן כדמוכח בפרק איזהו נשך כותי שלוה מעות מישראל וזקפן עליו במלוה ונתגייר גובה את הקרן ואת הרבית וכו' עד ומה שכתבתי למעלה דבזקיפת הרבית נעשה קרן היינו אפילו הרבית שלא עלה עדיין דמיד כשזקפו נעשה קרן. ואם היה בא הכותי מיד אחר הזקיפה ליתן לו הקרן לא היה נפטר בדיניהם ברבית והיה צריך ליתן לו הרבית משלם ואפילו את"ל רבית שכבר עלה מכל מקום הקהל חייבים כיון שהם הלוי לטאבאנ"ט ונתחייב להם ל' ליטרי' עכ"ל. הרי לך בהדיא שפסק שנעשה הכל קרן ואפילו רבית שלא עלה עדיין וגם סיים דאפילו את"ל כו' מ"מ הקהל חייבים כ"ש וכ"ש הכא לפי הנראה לע"ד דבהא אפילו רבי' אשר מודה כדפירש' לעיל. וגם מגופא דעובדא שפוסק מהר"ם יש ללמוד בנדון הזה דכך לי ישראל שלוה מכותי ללמוד מרישא דברייתא כמו שהבאתי ראיה לעיל כמו גוי שלוה מישראל ללמוד מסיפא דברייתא אשר למדה מהר"ם כדהעתקתי לשונו לעיל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף