שו"ת מהרי"ק/קיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"קTriangleArrow-Left.png קיד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשר שאלת להודיעך דעתי הקצרה בענין האשה שאבדה כתובתה אם יכולין היורשים לדחותה באשר אין שטר כתובה יוצא מתחת ידה. הנה לא בארת יפה טענת היורשים אם טוענים פרוע או אם אומרים לא נפרע פן תחזיר ותוציא הכתובה ותגבה פעם אחרת ולא נסמך אשובר וכמאן דאמרי אין כותבין שובר ונשיב על הטענה הראשונה שאם כן הוא שאין היורשים מודים אלא טוענים פרעון בהא איכא פלוגתא דרברבתא רבינו משה מיימון פוסק דאין אלמנה גובה בדלא נקיטא כתובה בידיה במקום שכותבין כתובה כלומר שרגילין לכתוב כתובה כמו שפירש הוא בעצמו פרק ט"ז דהלכות אישות והנה דבר פשוט הוא שאנו במקום שרגילין לכתוב כתובה וכן כתב בספר אבן העזר שהרא"ש הסכים לדברי המיימוני. וכן ר"ת פסק כשמואל דמוקי למתניתין דהוציאה גט ואין עמה כתובה דוקא במקום שאין כותבין כתובה או במקום שכותבין והביאה ראיה שלא כתב אבל בענין אחר לא גבייא. אמנה הוא בעצמו כתב שיש מי שאומר דמדחזינן לרב הונא ורב נחמן דפרשי אליבא דרב ש"מ דהלכתא כוותיה ואיהו סובר דאפילו במקום שכותבין גובה עיקר בהוצאת הגט וכן בעידי מיתה. וכן כתב בס"ה בשם רבינו שמשון בר' אברהם וכן מסקנת התוס' דמילתא דר' יוחנן בפרק קמא דב"מ (דף יז) הטוען אחר מעשה בית דין כו' הויא אפילו במקום שכותבין ואפילו לא נקט כתובה בידה ואפילו טוען ואומר פרעתי וכן פסק רב אלפס כרבי יוחנן ומפרש בפרק הכותב דמילתיה דרבי יוחנן אפילו במקום שכותבין כדברי התוס' וכן בספר חפץ כתב שמביאים שתים ושלש כתובות מקרובותיה ונותנים לה כפחות שבהן וכן השיב רב שרירא גאון וז"ל מנהג ישיבה שמוציאין ארבע או חמש כתובות מקרובותיה או מאחיותיה כל אחת ואחת לפי מה שהוא ונותנין לה כפחות שבכתובות קרובותיה מפני שידה על התחתונה לפי שאין בידה שטר כתובה עכ"ל. אמנם פי' רבינו יצחק בן מרן ראובן דברי רב שרירא גאון דוקא כשהבעל או היורשים מודים שלא נפרע כתובתה והיינו כדברי ר"ח והמיימוני דאית להו דלא גביא במקום שכותבין ומכל מקום משמע שיש גאון אחד שהוא חולק בהדיא על רבינו יצחק בן מרן ראובן שהרי כותב רבינו יצחק בן מרן ראובן וז"ל וראינו אחד מן הגאונים שהשיב דהיכא דאין מוציאה כתובה שבודקין בכתובות קרובותיה ונותנין לה כפחות מהם וסומך על מה שאנו גורסין בפרק הנושא (כתובות דף קד) עד עשרים וחמשה שנים גובה כתובה ואומר בשאין שער כתובה יוצא מתתת ידה אלמא אע"ג דליכא שטר כתובה גביא והא ודאי מילתא דפריכא היא מכמה פנים ועוד שהרי מסיק התם שהיורש מודה עכ"ל משמע דלא מפרש לה דברי אותו גאון כדמתרץ לדברי רב שרירא גאון. גם הרב המחבר שהביא דברי הגאונים הנז' לעיל מסיק הלכתא כרב ורבי יוחנן ואפילו במקום שכותבין ושלא כדברי רבינו יצחק בן מרן ראובן. וכן הראב"ד כתב דסוגיא כרב והביא ראיה מההיא דפרק קמא דב"מ דהטוען אחר מעשה בית דין כו'. וכן המרדכי כתב בפרק קמא דב"מ וז"ל הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום ואם תאמר אם כן למה כותבין כתובה ויש לומר משום תוספת' כולי עד וראיה מדתני' מצא שטר כתובה בשוק לא יחזיר ומאי מפסדא אלא לענין תוספתה אפסדא למהימן לומר פרעתי עכ"ל משמע דמפרש למלתיה דרבי יוחנן דהטוען אחר מעשה בית דין כו' אפילו במקוה שכותבין כתובה כדברי רבינו שמשון דאי לא תימא הכי מאי מייתי ראיה מהא דתניא לא יחזור נוקמיה במקום שכותבין אלא ע"כ מוקי לה אפילו במקום שכותבין ואפילו הכי לא נאמן לומר פרעתי אלא לענין תוספת וכן בסוף הכותב הביא המרדכי דברי ספר חפץ לפסק הלכה. וכן בסוף פרק הנושא כתב המרדכי דרבינו שמשון בר אברהם פסק כרבי יוחנן וכן פסק הר"ם הלכה למעשה וכן כל גדולי אשכנז וכן כתב הר"ר יצחק בר מנוח דכן עשו מעשה כל גדולי צרפת וכן כתב ר' אבי"ה במשפטי הכתובה עד כאן דברי המרדכי ומאחר דאשכחן לכולהו אשלי רברבי דפסקי כרב וכרבי יוחנן ומפרש למילתיה אפי' במקום שכותבין וכן פסק רב הלכה למעשה ואע"ג דבתרא הוא וידע בדברי רבינו חננאל ורבינו משה טפי מינן לע"ד היה נראה דיש לפסוק ולדון כמותם ועוד דמעשה רב כדאשכחן בתלמודא בכמה דוכתין ועוד דגברי רברבי קא מסהדי דכן עשו כל גדולי צרפת ז"ל ואם כן אין לזוז מדבריהם לפי הנראה לע"ד ועוד שהרי כתב בסמ"ק דכן נוהגים בכל יום בצרפת ובאשכנז ולא יהא אלא הלכה רופפת יש לילך אחר המנהג ורבותינו הטוב בעיניהם יפסקו כי עלי אין לסמוך אלא בקשתך נתבקשתי להודיע לך דעתי הקצרה. ועל הטענה השנייה אין צריך אריכות כלל שהרי רבינו משה עצמו פסק פרק כ"ג דהלכות מלוה ולוה כמאן דאומר כותבין שובר ואין צריך לומר לכל אותן הגאונים שכתבתי דאית להו דנפרעת האלמנה אפילו טוען פרעתי דאית להו כותבין שובר ואין בטענה השנייה ממש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף