שו"ת מהרי"ק/קיג
|
< הקודם · הבא > |
האצילים אחינו יושבי גליל העליון שלום רב הנה אמת כי בא אלי זה הר' נתן יצ"ו (א) וקיבל עליכם באמרו היותכם מבקשים להשיג גבול עולם אשר גבלו ראשונים על דבר בית הכנסת אשר עמדה בביתו זה ימים רבים לפי דבריו ואם כן הוא בקשתי מכם שלא לפקפק עוד בדבר כי לפי הנראה לעניות דעתי אין אתם רשאין לשנותם כיון ששם עמדה מימים הראשונים ובהדיא שנינו בסוף פרק הניזקין (גיטין דף נט) מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ופי' רש"י וז"ל בני חצר הרגילין ליתן ערוב בבית אין משנין את מקומו לתנו בבית אחר מפני דרכי שלום עכ"ל ומשמע בגמרא דאפילו היכי שיש קצת טעם לשנות מקום העירוב אפילו הכי אין משנין מפני דרכי שלום. מדפרי' עליה מאי טעמא אילמא משום כבוד והא שפירא דמעיקרא ביה רב יודא ולבסוף ביה רבה וכו' ופירש רש"י וז"ל והא שפורא של תקיעת ע"ש דמעיקרא ביה רב יודא שהיה ראש ישיבת פומבדיתא ולבסוף כשנפטר רב יודא ומלך רבה נתנוהו בביתו כו' משמע דמניחין הערוב בבית ישן אפילו היכא שיש טענה למערער דאי לא תימא הכי מאי פריך משפורא והלא היה מנהג לתתו לעולם בבית ראש ישיבה וסברא הוא שהיה מזרז חזן הכנסת לתקוע או לד"א כדקאמר דמעיקר' ביה ר"י ולבסוף ביה רבה ולבסוף ביה יוסף ולבסוף ביה אביי ולבסוף ביה רבא אלא ודאי צריך לומר דפשיטא ליה לתלמודא דהא דתנן בית ישן כו' דע"כ איירי דאפילו באים המערערים מחמת קצת טענה אפי' הכי מניחין שם מפני דרכי שלום וכדמפרש בגמרא משום חשדא דאם לא כן פשיטא דמניחין שם העירוב כיון שכבר הורגלו ולא היה צריך לתלותו במשום דרכי שלום דכיון דאין טענה לזה יותר מלזה פשיטא דהיכא דקאי ליקום ומשום כן הוצרך לפרש בגמרא משום חשדא כל שכן הכא שאין לשנות מקום בית הכנסת אם אין להם טענה כלל דומיא דההיא דשפורא כדפיר' ואפי' היה להם טענה מ"מ נראה לע"ד דאין בידם לשנותם דהכא נמי איכא טעמא דחשיב כמו חשדא דקאמרינן התם שהרי הכל יודעים שנוח לו לאדם בהיות הכנסת סמוך לביתו וכדאומר בבבא מציעא פרק המקבל (בבא מציעא דף קז) ואפי' לרבי יוחנן דאומר התם דשכר פסיעות יש מכל מקום פשיטא שיוכל זה לומר לא הן ולא שכרן. ועוד דגם הכ' איכא קצת משום חשדא לפי' ר"ת שפי' פן יחשדוהו שהיה גונב הפת דהכא נמי איכא למיחש פן יאמרו מפני שבני ביתו אינם מהוגנים נמנעו לילך לשם. ועל דבר שכירת המנין בימים הנוראים אני בעניותי איני רואה להכריח אם לא כשהם כבר שמונה או תשעה ואין חסר כי אם אחד או שנים כדמשמע מתוך תשובות מהר"ם ומביאה המרדכי בפרק קמא דבבא בתרא אמנם אם מנהג קבוע ומפורסם הוא במדינה שכופין להשכיר אפי' בחסרון דשלש או דארבע כדמשמע קצת מתוך דברי מהו' קלמן קיצנגן יצ"ו והר"ר משה מנדל יצ"ו פשיטא שיש להלוך אחר המנהג אם הוא קבוע ומפורסם כדפירשתי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |