שו"ת מהרי"ק/לא
|
< הקודם · הבא > |
ואשר שאל ידידי על אותו שרגיל להתענות ביום שמת בו אביו ואירע אותו יום בשבת או בר"ח אם יש לו להתענות. נלע"ד שאין לו להתענות אלא יש לו לדחותו למחר ק"ו מיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם שאנו דוחים אותו כשאירע בשבת כגון דאיקלע ראש השנה בה' בשבת שהרי אע"ג דמהר"ם היה מתענה בו פשיטא דמודה היה שאין כאן חיוב כלל כדמוכח ריש פ"ג דשבועות (דף כ') דתניא בברייתא איזהו איסור האמור בתורה האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אבא וכיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם וכו'. ופריך עלה במסקנא כיום שמת בו אבא פשיטא. ומשני כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם איצטריכא ליה סד"א כיון דכי לא נדר אסור כי נדר נמי לא מתפיס בנדר הוא קמ"ל משמע בהדיא דביום שמת בו אביו אין אסור כי אם בנדר וא"כ מדחזינן שדוחין צום גדליה כשאירע בשבת כ"ש יום שמת בו אביו. וגם מדקתני להו בהדי הדדי יש לנו להשוותם כל מה שנוכל ועוד פשיטא דלא עדיף משאר צומות שהם נדחים מפני השבת ואשר שאלת ג"כ אם אירע שמת בר"ח אדר הראשון בשנה מעוברת באיזה יום ובאיזה חדש יתענה לשנה הבאה לא ידעתי במה נסתפקת דפשיטא הוא דמתענה בר"ח אדר אם היה מותר להתענות בר"ח אדר. ולפי הנראה שיש לו להמתין עד אחר ר"ח.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |