שו"ת מהר"ם אלשקר/קה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יורני מורי אבי נר"ו ויפרש לי דברי הרב בעל אורח חיים ז"ל ולא יהי' על כ"ת לטורח כי תורה היא וללמוד אני צריך: כתב בהלכות יום טוב גבי עגל שנולד ביום טוב ששוחטי' אותו ביום טוב דצריך שיפריס על גבי קרקע ולא כך פירשו המחברים והמפרשים ז"ל ואיני יודע מנא ליה הא מילתא:
תשובה דע לך שכך כת' אביו הרא"ש ז"ל שם בפסקיו ז"ל וגם צרי' שיפריס על גבי קרקע שיצא מספק ריסוק אברי' כדאיתא פ' אלו טרפות ע"כ: ולא ידעתי מה ראיה הביא מאלו טריפות ואדרבה איפכא שמעי' התם דבהדיא קאמר רב נחמן בית הרחם אין בו משו' ריסוק אברים כלומר דולד שנולד אין חוששין לריסוק איבריו בבית הרח' ואין צריך להשהותו משו' כך מעת לעת אלא מותר לאוכלו ביום שנולד ואע"ג דבעו התם לסיועי לרב נחמן מההיא דעגל שנולד בי"ט ומומו עמו דקתני התם דמותר לבו ביום ודחו האי סייעתא ואוקמו לה בשהפריס על גבי קרקע ובכי האי גוונא הוא דשרו לאוכלו בו ביום מ"מ מילתיה דרב נחמן כדקיימא קיימא ולא אדחיא כלל: וגדולה מזאת דגם הרא"ש ז"ל עצמו פסק בפסקי חולין כותיה דרב נחמן וגם הרב בנו ז"ל כתב בהדיא בספר יורה דעה גבי ולד של בהמה תוך שמנה ימים וכו' ז"ל אבל בידוע שכלו לו חדשיו מותר מיד אפי' ביום שנולד ולא חיישי' שמא נתרסקו איבריו מחבלי הלידה ע"כ: וכבר נתעורר לדבר זה הרב בעל אדם וחוה ז"ל ותלה הדבר בטעות סופר ונ"ל דלאו טעות סופר היא דאין דרך סופר לטעו' בכה"ג ולהוסיף דין מראשו ועוד דאם טעה סופר האב איך טעה סופר הבן אלא הנראה לי דבילדותו סמך אדחייא דסייעתיה דרב נחמן ונסיב לה לחלפתא וכשכתב הדברים בחולין במקומן נתישב בדבר וכתב הדברים על בוריין דלעולם לא בעי הפריס על גבי קרקע דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברי' וכן נהג הרב בנו אחריו המעתיק את דבריו: ודבר מוסכם הוא למפרשים והמחברים ז"ל דלא בעי הפריס על גבי קרקע וכן דעת הר"ם במז"ל בהלכות מאכלות אסורות: והא דמותר לאכלו בו ביום אוקמוה בשבת פרק ר' אליעזר דמילה בידוע שכלו לו חדשיו דבלאו הכי הוי כנפל ואסור לאוכלו עד יום שמיני וכלו לו חדשיו הן תשעה לבהמה גסה וחמשה לדקה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |