שו"ת מהר"ם אלשקר/קו
|
< הקודם · הבא > |
וששאלת מה היא כוונת הרמב"ם ז"ל באומרו גבי עונג שבת שצריך לקבוע כל השלש סעודת על היין מה קביעות סעודה היא זאת:
תשובה דע לך כי מלבד הקדוש שכתב פרק כ"ט שהוא מצות עשה בסעודה ראשונה ושניה צריך לקבוע כל שלש סעודות על היין ולא על המים משום עונג ולמדה מההיא דכיצד מברכין אמ"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין ואיתמר נמי התם אמר ר' יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מהמרחץ ובשעת הקזת דם הואיל ואדם קובע סעודתו על היין ופירש רש"י ז"ל אלא בשבתות וכו' דדעתו לישב אחר המזון לשתות ופ' כל הבשר כתבו התוספות שאדם קובע עצמו על היין כגון פורים או ברית מילה הילכך בשבתות צריך לקבוע כל שלש סעודותיו על היין משום עונג והרא"ש ז"ל אע"פ שהיה קוב' סעודתו על היין והיה מצוי אצלו לא היה מבר' עליו בתחלה בסעודה שלישית כמו קדושא רבא דסעודה שנית וכן כתבו בשם רבו הרמנ"ע:
וכן היא סברת הרמב"ם ז"ל נמי דאין להקפיד בזה אלא מברך אימתי שירצה בעת שירצ' לשתות דסעודה שלישית אינה צריכה קידוש וראיתי לקצת מפרשי' שכתבו בשמו ז"ל ומה שכתב הרמב"ם ז"ל שחייב לקדש בסעודה שלישי' כמו שחייב בב' סעודות אינו נראה שלא מצינו שהוא חייב לקדש אלא פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה וכו' ונשתבש הדבר ביד' ותלו בוקי סריקי בדבריוז"ל חדא דהוא כתב צריך והם כתבו בשמו חייב ועוד כבר כתבנו דקביעו' סעודה לחוד וקידוש לחוד ולא ראי זה כראי זה וגם הוא כתב בפירוש שאין צריך לקדש אלא פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום ואין זה צריך לפנים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |